PER227

ההזמנה לביתו של פרוש

פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

5 דקות פרוש הזמנה סעודה לוקס ירושלים 3 פסוקים 2 ספרים

עיון

ניתן לעיין ב:

טקסטים מקראיים

מתי

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

מרקוס

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

לוקס

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃

תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org

יוחנן

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

מקום: בית פרוש בירושלים

תאריך: סוף נובמבר (שבת, 27 בנובמבר שנת 32?)

שיטת עבודה: אנו ממשיכים עם לוקס

הערה על שיטת העבודה: לוקס הוא היחיד המספר על מסע זה לירושלים

המשיח ישוע מקבל את הזמנתו של פרוש לסעודה שצפויה להיות מתוחה.

ההזמנה לביתו של פרוש

הערות

קטע זה אינו מתיישב היטב עם האווירה העוינת שמתוארת בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 סביב המשיח ישוע. נראה בלתי סביר שפרוש הזמין את המשיח ישוע להצטרף אליו ואל חבריו, בשעה שחיפשו אותו באופן פעיל כדי לעצור אותו, וה כבר ניסו לסקול אותו באבנים.

מיקום האירוע הזה כאן מרמז שה פעלו בתחילה בחופזה, מתוך כעס, ועתה הם רוקמים אסטרטגיה מחושבת יותר, שמטרתה עדיין להרחיק את המשיח ישוע. תקופה זו תהיה אפוא תקופה של רגיעה יחסית עבורו, וההזמנה של הפרוש הזה משתלבת כך בתוכנית החדשה.

ארוחת הצהריים הזאת נראתה דומה יותר למשתה שאליו הוזמן המשיח ישוע באופן ספונטני. סעודה מסוג זה יכלה להיחשב למעשה חברתי או מדיני. נראה שהפרוש ואורחיו ראו בהזמנה הזאת הזדמנות לבחון את הרבי, כדי לאסוף חומר שיוכל להצדיק לאחר מכן האשמה בפני ה, בנוכחות מספר רב של עדים.

נראה שהמשיח ישוע היה מודע לחלוטין לאופייה החוקר והמחטט של הסעודה הזאת, ובכל זאת בחר להיענות לה. סביר שכמה תלמידים היו נוכחים לצדו, אך הדמות המרכזית באירוע נותרה המשיח ישוע.

לא ניתן שום מידע מדויק על המקום, אך התיאור מרמז שביתו של הפרוש היה מרווח, מה שמוציא כנראה את הכפרים הסמוכים. לכן סביר למקם את המעמד בירושלים.

ראינו ש הלכו לבית עניה שמעבר לירדן כדי לפגוש את המשיח ישוע (PER222). סביר להניח שבהזדמנות זו הופנתה אליו הזמנה, מה שיכול להסביר מדוע בדרכו לפגישה הזאת, כנראה יום או יומיים מראש ובלוויית כמה תלמידים, ניצל את ההזדמנות לפגוש שוב את מרתה, מרים ואלעזר. אכן, בית עניה, כפרם, נמצא בדרך לירושלים.

יש לציין שאף שחלק מהמנהיגים הדתיים שקלו הוצאה להורג מהירה, לא כל ה שותפים לדעה זו. מספר ניכר מהם התעקש על קיום החוק (ראו הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.51). בהקשר זה ייתכן שאומץ שינוי אסטרטגיה, תוך שמירה על המטרה המקורית הנוגעת למותו של המשיח ישוע.

מצד אחר, המשיח ישוע, שהיה מודע היטב לניסיון ההתנקשות שרקמו ה, כנראה קיבל הבטחות (PER219), בוודאי רוחניות, כדי לשקול את הנסיעה הזאת לירושלים. העצירה בבית עניה יכלה לשמש גם דרך לאשר את שינוי היחס של אנשים אלה, הודות למידע מתומכי מטרתו.

המשיח ישוע הכיר את יחסן העוין של הרשויות הדתיות כלפיו, שכן מזה יותר משנה וחצי האיומים חזרו ונשנו באופן קבוע, בייחוד בירושלים. הביטחון הזה שאנו מזכירים יכול היה להיות התגלות רוחנית: הוא ידע שעתו עוד לא הגיעה.

L’invitation chez un pharisien. La péricope 227 relate l'invitation faite au Messie Jésus par un pharisien pour un repas, rapportée uniquement par Luc (Lc 11.37). Loin d'être bienveillante, cette invitation semble être un piège orchestré pour recueillir des accusations contre Jésus devant témoins. Conscient de l'enjeu, Jésus accepte néanmoins l'invitation, fort d'une assurance spirituelle que son heure n'est pas encore venue. L'événement se situe probablement à Jérusalem, lors d'un voyage que Jésus entreprend malgré les menaces des autorités religieuses. Commentaires. Ce passage s’accorde mal avec le climat hostile décrit en Jean 8, verset 59 autour du Messie Jésus. Il semble peu probable qu’un pharisien ait invité le Messie Jésus, à se joindre à lui et à ses amis, alors même que ce dernier était activement recherché pour être arrêté, et que les pharisiens avaient déjà tenté de le faire lapider. Positionner cet événement à cet endroit suggère que les pharisiens auraient initialement agi avec précipitation, sous l’effet de la colère, et qu’ils élaborent désormais une stratégie plus réfléchie visant toujours à écarter le Messie Jésus. Cette période serait marquée par une relative accalmie pour ce dernier, et l’invitation formulée par ce pharisien s’inscrit ainsi dans le cadre de ce nouveau projet. Ce déjeuner semblait s’apparenter davantage à un banquet auquel le Messie Jésus, aurait été convié de manière impromptue. Ce genre de repas pouvait être assimilé à un acte social ou politique. Il apparaît que le pharisien et ses invités ont considéré cette invitation comme une occasion de mettre le Maître à l’épreuve, afin de recueillir des éléments pouvant ensuite justifier une accusation devant le sanhédrin, en présence d’un nombre important de témoins. Il apparaît que le Messie Jésus avait pleinement conscience de la dimension inquisitrice de ce repas, tout en choisissant néanmoins d’y répondre favorablement. Il est probable que plusieurs disciples étaient présents à ses côtés, mais la figure centrale de l’événement demeurait le Messie Jésus. Aucune information précise n’est donnée quant à l’emplacement, mais la description suggère que la demeure du pharisien était spacieuse, ce qui exclut probablement les villages environnants. Il est donc plausible de situer la scène à Jérusalem. Nous avons observé que des pharisiens se sont rendus à Béthanie, au-delà du Jourdain, pour rencontrer le Messie Jésus (PER222). Il est plausible de supposer qu’une invitation lui ait été adressée à cette occasion, ce qui pourrait expliquer que, se rendant à cette rencontre, probablement avec un ou deux jours d’avance et accompagné de quelques disciples, il en ait profité pour retrouver Marthe, Marie et Lazare. En effet Béthanie, leur village se situe sur la route de Jérusalem. Il convient de noter que, si certains responsables religieux envisageaient une exécution rapide, tous les pharisiens ne partageaient pas ce point de vue. Un nombre important d'entre eux tenait à l'application de la loi (voir Jean 7, verset 51). Dans ce contexte, il est possible qu'une modification de stratégie ait été adoptée, tout en maintenant l'objectif initial relatif à la mort du Messie Jésus. D’autre part le Messie Jésus bien conscient de la tentative d’assassinat orchestrée par les pharisiens devait avoir reçu des assurances (PER219), surement spirituelles, pour envisager ce voyage à Jérusalem. L’arrêt à Béthanie aurait pu aussi être un moyen de confirmer le changement d’attitude de ces hommes grâce aux informations de sympathisant à sa cause. Le Messie Jésus connaissait l’attitude hostile des autorités religieuses à son égard, car depuis plus de 1.5 années les menaces se répétaient régulièrement en particulier à Jérusalem. Cette assurance que nous évoquons pourrait-être une révélation spirituelle, il savait que son heure n’était pas encore arrivée.