_7 Le Messie Jésus et les disciples partent pour le jardin des Oliviers entre minuit et 2 h 30, avant l’aube du vendredi. Le jeune homme Marc les suit (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.26, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32-42, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30,הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36-46, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39-46, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1).
_8 הם עומדים לעצור למרגלות , בגן גת שמנים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32).
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
גת שמנים, ששמה פירושו ‘בית בד’ והמציין מקום מסוים על מורדות (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1), היה מקום מבודד שישוע ותלמידיו נהגו ללכת אליו כדי להימלט מהמולת ירושלים, בייחוד בחגים הגדולים כמו הפסח, כאשר , אזור רחב יותר, התכסה במחנות זמניים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.37).
Leur pratique régulière de se retirer dans ce lieu à l’écart permit à Judas de localiser le Messie Jésus et d’y amener une troupe armée pour procéder à son arrestation (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.2-3).
Le récit de Matthieu comme celui de Marc insistent sur l’agonie spirituelle du Messie Jésus en ce lieu, sa tristesse, sa prière intense, son acceptation de la volonté du Père (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.38-39, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.34-36), tandis que Jean met davantage l’accent sur la maîtrise et la dignité du Christ face à l’arrestation (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.4-6).
Symboliquement, le nom même de Gethsémané, associé au pressoir, évoque la souffrance et l’écrasement que le Messie Jésus accepte de subir, réalisant ainsi les prophéties messianiques annonçant la souffrance du Serviteur (יְשַׁעְיָהוּ 53.5, זְכַרְיָה 13.7).
La tradition chrétienne y voit également un lieu d’enseignement sur la prière dans l’épreuve et le renoncement à sa propre volonté (אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 5.7-8).