מבוא כללי לספר דניאל

ספר דניאל מספר את סיפורו של צעיר מיהודה שהוגלה לבבל ונשאר נאמן לאלוהים בתוך עולם השונה מאוד מעולמו. אך ספר דניאל הוא הרבה יותר מסיפור גלות. באמצעות חלומות וחזיונות עובר הספר לאורך תולדות הממלכות, מנבא את היעלמותן ומוביל בהדרגה אל המשיח, אל עת הקץ ואל תקוות תחיית המתים.

דניאל חי בתקופה שבה נדמה שהכול מתמוטט.

יהודה כפופה לבבל. ירושלים מותקפת. חלק מן האוכלוסייה מוגלה, וכעבור כמה שנים בית המקדש ייחרב.

דניאל נמנה עם הצעירים מיהודה שנלקחו לבבל. לפי ההשערה הכרונולוגית שאומצה במחקר זה, הוא היה כבן ארבע־עשרה בעת גלותו, בסביבות שנת 605 לפנה״ס.

אולם הוא יעבור עשרות שנים ויראה את האימפריה שהובילה אותו לשבי נעלמת.

סיפורו מעלה אפוא שאלה העוברת כחוט השני לאורך הספר כולו:

מי באמת מנהל את ההיסטוריה?

Daniel et plusieurs de ses compagnons sont choisis pour recevoir une formation destinée à les intégrer au service du roi (דָּנִיֵּאל 1.3-6).

עליהם ללמוד שפה חדשה, לקבל הכשרה חדשה ולחיות בתרבות השונה מאוד מזו של ירושלים.

אפילו שמותיהם מוחלפים.

Daniel devient Beltschatsar, Hanania devient Schadrac, Mischaël devient Méschac et Azaria devient Abed-Nego (דָּנִיֵּאל 1.6-7).

אולם השתלבות זו אינה פירושה נטישת אמונתם.

Dès le premier chapitre, Daniel décide de demeurer fidèle à Dieu (דָּנִיֵּאל 1.8).

נאמנות זו היא אחד הנושאים המרכזיים של הספר.

דניאל חי תחת שלטונם של כמה מלכים.

הוא מכיר את עוצמתם של נבוכדנאצר ושל האימפריה הבבלית. לאחר מכן הוא רואה את יורשיו של המלך הגדול מאבדים בהדרגה את היציבות הזאת.

לבסוף נופלת בבל בידי הפרסים בשנת 539 לפנה״ס.

רצף זה של מעצמות פוליטיות הופך לאחד הנושאים המרכזיים בנבואות דניאל.

Dans le songe de la statue de Daniel 2, plusieurs royaumes se succèdent avant qu’un royaume établi par Dieu ne les remplace définitivement (דָּנִיֵּאל 2.31-45).

המסר מתבהר בהדרגה:

ממלכות אנושיות הן רבות־עוצמה, אך אף אחת מהן אינה נצחית.

הפרקים הראשונים כוללים כמה מן הסיפורים המוכרים ביותר בתנ״ך.

חבריו של דניאל מושלכים לכבשן האש משום שהם מסרבים להשתחוות לצלם שהקים נבוכדנאצר (דניאל 3).

נבוכדנאצר חייב ללמוד שלכוחו יש גבולות (דניאל 4).

בלשאצר רואה כתובת מסתורית מופיעה על הקיר שעות אחדות לפני נפילת ממלכתו (דניאל 5).

דניאל מושלך לגוב האריות משום שהוא מסרב לחדול ממנהגו להתפלל (דניאל 6).

לסיפורים אלה יש מכנה משותף: הנאמנות לאלוהים עומדת במבחן מול הכוח האנושי.

מדניאל 7 ואילך הספר נעשה מורכב יותר.

דניאל רואה חיות משונות, קרניים, ממלכות הנאבקות זו בזו ואירועים שנדמה כי הם חורגים הרבה מעבר לתקופתו.

אולם חזיונות אלה אינם בלתי תלויים זה בזה.

לעיתים קרובות הם חוזרים אל אותן תקופות היסטוריות מרכזיות ומוסיפים בהדרגה מידע חדש.

דניאל 2 מציג את הצלם הגדול.

דניאל ז מציג ארבע חיות.

דניאל 8 מציג איל וצפיר.

דניאל 9 כולל את הנבואה הידועה על שבעים השבועים.

דניאל 10 עד 12 מרחיבים עוד את רצף העימותים ומובילים עד עת הקץ.

כדי להבין את דניאל יש אפוא להתקדם בהדרגה.

כל חזיון מוסיף חלק חדש לתמונה הכוללת.

שאלה זו עומדת בלב הדיון על הספר.

חלק גדול מן המחקר המודרני סבור שיש לתארך את צורתו הסופית של ספר דניאל למאה השנייה לפנה״ס, בין השאר משום שכמה מן הנבואות מתארות בדיוק מרשים אירועים מן התקופה היוונית.

העמדה שאומצה במחקר זה שונה.

היא רואה בדניאל נביא מן המאה השישית לפנה״ס, ולכן מקבלת את האפשרות שהחזיונות אכן מנבאים אירועים עתידיים.

עמדה זו אינה מונעת את בחינת הקשיים ההיסטוריים או פרשנויות אחרות.

הגרסה האקדמית של מחקר זה תעמיק בשאלה זו בפירוט רב יותר.

הנבואות עלולות לעיתים להסיט את תשומת הלב מן העיקר.

דניאל אינו מבקש רק לספק כרונולוגיה של האימפריות.

הספר מדגיש בראש ובראשונה שההיסטוריה האנושית אינה חומקת מריבונותו של אלוהים.

דניאל מסכם זאת כך:

« C’est lui qui change les temps et les circonstances, qui renverse et qui établit les rois » (דָּנִיֵּאל 2.21).

Nabuchodonosor devra lui-même apprendre que « le Très-Haut domine sur le règne des hommes » (דָּנִיֵּאל 4.14).

אמונה זו עוברת כחוט השני לאורך הספר כולו.

מלכים קמים.

הן נעשות חזקות.

הן נעלמות.

אחרות תופסות את מקומן.

אך תוכניתו של אלוהים נשארת.

חזיונות דניאל אינם עוסקים רק באימפריות.

Daniel 7 présente « quelqu’un de semblable à un fils de l’homme » recevant une domination éternelle (דָּנִיֵּאל 7.13-14).

Daniel 9 évoque également un « oint », ou Messie, dans la prophétie des soixante-dix semaines (דָּנִיֵּאל 9.24-26).

לקטעים אלה תהיה חשיבות רבה בקריאה המשיחית־נוצרית של הספר.

Le Messie Jésus lui-même fera référence au prophète Daniel dans son enseignement concernant les événements futurs (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.15).

כך נעשה דניאל לחוליה חשובה בין נבואות התנ״ך לבין התקווה המתפתחת בברית החדשה.

אחד ההיבטים המרשימים ביותר בספר דניאל מתגלה כאשר משווים בין תחילתו לסופו.

בפרק 1 צעיר נלקח בשבי לבבל.

בפרק 12 מגיעה נקודת המבט עד לתחיית המתים:

« Plusieurs de ceux qui dorment dans la poussière de la terre se réveilleront » (דָּנִיֵּאל 12.2).

הספר עבר אפוא דרך עצומה.

הוא התחיל בגלותו של צעיר מיהודה.

הוא עבר דרך תולדות האימפריות.

הוא ניבא עימותים ורדיפות.

הוא דיבר על המשיח.

לבסוף הוא מוביל אל הגאולה ואל תחיית המתים.

כל פרק יילמד בנפרד.

תחילה יהיה צורך להבין מה אומר הטקסט, לאחר מכן לבחון את ההקשר ההיסטורי שלו, ולבסוף ללמוד את הפרשנויות השונות.

לאורך המחקר תישמר הבחנה חשובה בין:

מה שהמקרא קובע במפורש;

מה שההיסטוריה מאפשרת לקבוע;

מה שהפרשנות מבקשת לשחזר.

שיטה זו תהיה חשובה במיוחד לחזיונות ולחישובים הכרונולוגיים.

היא גם תאפשר להבין בהדרגה כיצד נבואותיו השונות של דניאל משלימות זו את זו.

ספר דניאל מבוסס על כמה רעיונות מרכזיים ופשוטים:

• דניאל נשאר נאמן לאלוהים למרות הגלות והניסיונות.
• הממלכות האנושיות חזקות, אך זמניות.
• החזיונות השונים משלימים זה את זה ונעשים בהדרגה מדויקים יותר.
• דניאל מוביל מתולדות בבל אל המשיח, אל עת הקץ ואל תחיית המתים.
• המסר המרכזי של הספר הוא ריבונותו של אלוהים על ההיסטוריה.

גרסה לימודית זו מציגה את קווי היסוד של הספר. הגרסה האקדמית מאפשרת להעמיק הרבה יותר, במיוחד בתאריך חיבורו של דניאל, בהקשרו ההיסטורי, ברצף האימפריות, בפרשנויות הנבואיות השונות ובשיטה המשמשת ללימוד החזיונות.

כעת אפשר להתחיל את הלימוד עם דניאל 1: דניאל וחבריו בבבל.