PER221

שובם של 70 התלמידים

שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.

7 דקות שובם של 70 התלמידים שליחות התלמידים לוקס 10 התגלות אלוהית שמחת ישוע 7 פסוקים 3 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.17-24 (תנ״ך עברי מודרני)

וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: בית עניה, הנמצאת מעבר לירדן.

תאריך: נובמבר 32 לספירה

שיטת עבודה: אנו ממשיכים עם לוקס

הערה על שיטת העבודה: לוקס הוא היחיד המספר על מסע הבשורה הזה.

מפת בית עניה שמעבר לירדן

שבעים התלמידים חוזרים, נפעמים ממה שהשיגו.

שובם של 70 התלמידים

שובם של 70 התלמידים

הערות

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10 מסתפק בהזכרת שובם של השליחים (PER166) בלי למסור פרטים נוספים, ואילו הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-31 אינו מוסיף מידע מדויק יותר. כך ניכר הבדל בולט באופן שבו מסופר האירוע הזה, שובם של שבעים התלמידים. לוקס מציג מצב מיוחד שעורר תמיהה אצל האנשים האלה, שהיו מרוצים מתוצאותיהם עד כדי כך שהמשיח ישוע מזכיר להם את העיקר:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

לוקס מנצל את הרגע הזה כדי להזכיר את דברי הרב המאשרים את אלוהותו ואת מעמדו כבן האלוהים.

לקטע הזה חשיבות רבה, משום שהוא מראה שבמצב הקשה שבו נמצא המשיח ישוע, נראה כעת שהמשכיות מפעלו מובטחת. תלמידים הנהנים מהסמכות שהועברה אליהם מרבם מסוגלים לגלות את כבוד אלוהים ולהשפיע השפעה יוצאת דופן.

היכולות האלה אינן נובעות מהטבע האנושי, אפילו אם הוא שונה, אלא אך ורק ממתנת אלוהים. מתנה זו חיונית לביצוע השליחות שאליה קרא המשיח ישוע את שבעים התלמידים.

האנשים האלה הפכו לשגרירי אלוהים, שנועדו להכריז את מסרו וגם להפגין את עוצמתו. אנו רחוקים מאוד מה״שירות״ כביכול של ה, והעם מבחין בכך היטב.

בהדגישו את האירוע הזה, מדגיש לוקס במפורש שהעתיד נותר מובטח, גם לאחר לכתו של הרב.

בנוגע לדברי המשיח ישוע המצוטטים בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-22 (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.25-27) ברצוננו להעיר כמה הערות.

רגע של שמחה אלוהית: המשיח ישוע עולז ברוח הקודש; זהו אחד מן הרגעים הנדירים בבשורות שבהם שמחתו מוזכרת במפורש. הוא מהלל את העובדה שאלוהים בוחר לגלות את אמיתותיו ל״ילדים״, כלומר לענווים, לפשוטים, לאלה המקבלים באמונה, ולא לחכמים ולנבונים לפי אמות המידה האנושיות.

התגלות סלקטיבית וריבונית: הטקסט הזה מדגיש את ריבונותו של אלוהים בהתגלות הרוחנית. לא התבונה או המעמד פותחים את הגישה לידיעה האלוהית, אלא פתיחות הלב. אלוהים חפץ להפוך את ההיגיון האנושי: מה שנסתר מן האליטות ניתן לקטנים.

היחס הייחודי בין האב לבן: הפסוק בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.22 הוא הכרזה תיאולוגית עוצמתית: רק האב מכיר את הבן במלואו, ורק הבן מכיר את האב במלואו, והוא בוחר למי ברצונו לגלותו. הדבר מאיר את הקרבה בתוך השילוש ואת תפקידו המרכזי של ישוע כמתווך הידיעה האלוהית.

לסיכום, הקטע הזה הוא הלל, תפילה, הכרזה תיאולוגית והזמנה לענווה. הוא מזכיר לנו שהתגלות אלוהים אינה כיבוש שכלי אלא מתנה של חסד, ושהמשיח ישוע הוא לב ההתגלות הזאת.

האם המספר המדויק של התלמידים היה 70 או 72?