המשיח ישוע ושליחיו נמצאים כעת בעיר מגדל (הידועה גם בשם ), ושם הם מוקפים בהמון רב. אולם בתוך ההמון הזה נמצאים ו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1), המחפשים כל הזדמנות קלה להכפיש את המשיח ישוע בעיני העם.
הדיאלוג מסתמן כקשה. ו מבקשים מהמשיח ישוע לעשות אות מופתי בנוכחותם, במטרה לנסותו, כפי שמדווחים מתי ומרקוס. נראה שעדויות הריפוי הרבות שכבר ראו אינן משכנעות אותם.
תמצית הטקסטים
הקטעים בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 ובהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 מתארים עימות בין ישוע לבין (ולפי מתי גם ), המבקשים ממנו אות מופתי כדי להוכיח את סמכותו האלוהית.
בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4, ו מעמידים את המשיח ישוע במבחן ודורשים . ישוע משיב להם בהוקעת צביעותם, ומסביר שהם יודעים לפרש סימני מזג אוויר אך אינם מסוגלים להבחין באותות רוחניים. הוא מסרב לתת אות, מלבד אות יונה, ואז עוזב אותם.
בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 מוזכרים רק . הם מבקשים לבחון את ישוע בכך שהם דורשים אות מן השמים. ישוע, שנעצב עמוקות על חוסר אמונתם, מכריז שלא יינתן להם שום אות, ועוזב אותם.
השוואת הטקסטים
הצדדים בשיחה: מתי מזכיר את ואת , ואילו מרקוס מציין רק את . הבחנה זו עשויה לשקף את הדגש התאולוגי של כל אחד מהמבשרים.
תשובת ישוע :
- במתי ישוע גוער בהם במפורש על שאינם מסוגלים לקרוא את אותות הזמן, ומתייחס לאות יונה, סמל למותו ולתחייתו.
- במרקוס תשובתו תמציתית יותר ומדגישה את הסירוב החד-משמעי לתת אות.
- הטון של הסיפור: מרקוס מדגיש את רגשותיו של המשיח ישוע, הנאנח עמוקות לנוכח חוסר האמונה של . מתי, מצדו, מרחיב יותר בנימוק ובהפניה לאותות נבואיים.
קטעים אלה מדגישים את התנגדותם של המנהיגים הדתיים להכיר בסמכותו האלוהית של ישוע, ומדגימים את המתח הגובר בינו לבין הרשויות הדתיות של זמנו. אות יונה המוזכר במתי מרמז מראש על הצליבה ועל התחייה, שיהיו ההוכחות האמיתיות לשליחותו.