תשובתו של פטרוס
En étudiant attentivement la réponse de Pierre devant le Sanhédrin (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.8-12), on constate qu'elle présente de nombreuses ressemblances avec la manière dont Jésus lui-même répondait aux autorités religieuses. Il ne s'agit probablement pas d'une simple coïncidence. Pierre a vécu plusieurs années aux côtés de son Maître et a été profondément marqué par son enseignement et sa manière de s'exprimer.
והנה כמה קווים מקבילים בולטים.
-
תשובה רגועה וישירה
Comme Jésus devant le Sanhédrin (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57-68), Pierre ne se laisse pas intimider par le prestige de ses interlocuteurs. Il répond avec respect mais sans aucune soumission servile :
« Chefs du peuple et anciens d'Israël » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.8).
כאן אנו מוצאים את הביטחון שישוע הבטיח לתלמידיו:
« Ce que vous aurez à dire vous sera donné à l'heure même » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20).
לוקס אף מדגיש:
« Alors Pierre, rempli du Saint-Esprit, leur dit… » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.8).
-
הנס הופך לנקודת מוצא להכרזה על ישוע
Le Sanhédrin pose une question technique :
« Par quel pouvoir ou au nom de qui avez-vous fait cela ? » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.7).
כמו ישוע, פטרוס חורג מן השאלה המיידית ומחזיר את כל הדיון אל האדם שבמרכזו:
« C'est par le nom de Jésus-Christ de Nazareth » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.10).
Jésus lui-même avait souvent utilisé les questions ou les circonstances pour conduire ses auditeurs vers des vérités plus profondes (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.41-46 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.19-47).
-
האשמה המוחזרת אל המאשימים
פטרוס מצהיר:
« Jésus-Christ de Nazareth, que vous avez crucifié, et que Dieu a ressuscité des morts » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.10).
Cette formule rappelle les nombreuses confrontations de Jésus avec les chefs religieux, lorsqu'il dévoilait leur responsabilité spirituelle (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-36).
כמו רבו, פטרוס אינו מבקש להגן על עצמו. הוא מעמיד את שופטיו מול אחריותם שלהם.
-
פנייה לכתובים
פטרוס מצטט:
« La pierre rejetée par vous qui bâtissez est devenue la principale de l'angle » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.11).
Il s'agit du תְהִלִּים 118.22.
והנה ישוע עצמו יישם קטע זה על עצמו בפני אותם מנהיגים:
« N'avez-vous jamais lu dans les Écritures : La pierre qu'ont rejetée ceux qui bâtissaient est devenue la principale de l'angle ? » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.42).
קשה שלא לראות כאן זיכרון ישיר של דברי הרב.
-
קביעה בלעדית בדבר הישועה
פטרוס מסיים:
« Il n'y a de salut en aucun autre » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.12).
בלעדיות זו מזכירה את דברי ישוע:
« Je suis le chemin, la vérité et la vie » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.6).
« Je suis la porte » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.9).
לב מסרו של פטרוס נשאר בדיוק כלב מסרו של ישוע.
-
אותם יריבים
ההקבלה בולטת עוד יותר כשמבחינים שפטרוס פונה כנראה לכמה אנשים שהשתתפו במשפטו של ישוע:
- Anne (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.13) ;
- Caïphe (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57) ;
- les anciens et les scribes (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59).
Quelques semaines auparavant, Pierre suivait Jésus de loin et le reniait (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.69-75). Désormais, il reprend devant ces mêmes hommes les arguments mêmes de son Maître.
מסקנה
אם כן, יש דמיון עמוק בין הגנתו של פטרוס להגנתו של ישוע. מבנה טיעונו, פנייתו לכתובים, דרכו להחזיר את המאשימים אל אחריותם, ובעיקר המקום המרכזי שהוא נותן לאישיותו של המשיח, מזכירים מאוד את תורתו של ישוע עצמו. נוצר ממש הרושם שפטרוס הפנים את דרך החשיבה והעדות של רבו.
דמיון זה הוא אולי אחד ההגשמות הראשונות של הבטחת ישוע:
« Le disciple n'est pas au-dessus du maître ; mais tout disciple accompli sera comme son maître » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.40).
Ainsi, derrière les paroles de Pierre, c'est en quelque sorte la voix de son Maître qui continue de résonner devant le Sanhédrin, sous l'action du Saint-Esprit (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.26 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.8).
