יוחנן מספר לנו על תגובת ההמון, אך גם על תגובת תלמידיו שלו. קשה להם להבין את דברי המשיח ישוע. מספר מסוים מהם, רבים, מדגיש יוחנן, מחליטים לנטוש את הדרך הזאת ולשוב לחייהם הקודמים.
כפי שנאמר קודם, תגובות האנשים משקפות את עמדותיהם ההתחלתיות כלפי המשיח ישוע. תגובת הרשויות הדתיות, המתנגדות באופן שיטתי למשיח ישוע, מובנת. עם זאת, גם יחסם של התלמידים המוצאים את תורת הרב קשה לביצוע ראוי לתשומת לב ומצדיק ניתוח מעמיק.
נוצרים רבים במאה ה-21 מביעים משאלה לחיות בתקופתו של ישוע המשיח. הם סבורים שאמונתם, מחויבותם ומסירותם היו מתחזקות מנוכחותו הגופנית של הרב. עם זאת, חשוב לציין שאפילו כמה תלמידים שהיו עדי ראייה ישירים למאורעות יוצאי הדופן המסופרים בבשורות בחרו לפנות עורף (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.66). המשיח ישוע ידע שכמה מתלמידיו מתלוננים ומוצאים קושי ללכת אחר תורתו.
המשיח ישוע, היודע על לחישותיהם, שואל אותם: "האם זה מכשיל אתכם?" כאן המשיח ישוע מדגיש את הקושי של כמה משומעיו להבין ולקבל את תורתו, בעיקר כשהוא מדבר על עצמו כעל "לחם החיים" ועל הצורך "לאכול את בשרו ולשתות את דמו". דברים אלה, סמליים, מצביעים על סעודת האדון ועל האמונה בו כמקור לחיי עולם.
היבט נוסף שיש לשקול הוא שהציפיות הפוליטיות של אנשים רבים ביחס למשיח ישוע היו ציפיות למושיע גדול. אולם הם רואים שהוא אינו עומד לגרש את אלא מציע דרך חיים אחרת. אכזבתם גורמת לעזיבתם. הם לא רצו עוד ללכת אחריו ולציית לו, מפני ששפטו את תורתו כרחוקה מדי מציפיותיהם האישיות.
הם לא הבינו שמלכות אלוהים לא תוקם על פני האדמה הזאת אלא בשמים, ושלחיי העולם עם אלוהים יש חשיבות עצומה לאין שיעור מאותן שנים מעטות של חיים בינוניים שזה עתה בחרו בהן.
אך עתה נראה תגובות שבוודאי שימחו ועודדו את המשיח ישוע.