סביר להניח שהפרשה עם הצעיר העשיר התרחשה בכניסה ליריחו. מיקום זה מרמז שהמשיח ישוע יצא לדרך אל בית עניה, ליד ירושלים, כדי להחיות את אלעזר. מסע זה החל כנראה בסביבות פברואר, או לכל המאוחר בתחילת מרץ שנת 33.
הבחור העשיר
מאמר זה מנתח את מפגשו של הצעיר העשיר עם ישוע, פריקופה מתוך הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. הוא מדגיש את תורתו של ישוע על ההתנתקות מן החומר ועל האמונה, ובה בעת משבץ את האירוע בהקשר היסטורי שבין חנוכה לפסח.
עיון
ניתן לעיין ב:
טקסטים מקראיים
והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃
ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃
ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃
כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃
ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃
ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃
ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃
ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃
ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃
ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃
ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃
ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃
וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃
ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃
ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃
וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃
ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
פרטים טכניים
מקום: הדרך שבין בית עניה שבעבר הירדן ליריחו
תאריך: חודש פברואר שנת 33 לספירה
שיטת העבודה: ממשיכים עם מרקוס
הערה על דרך הפעולה: מתי ולוקס מאשרים את דברי מרקוס
איש עשיר בא לשוחח עם המשיח ישוע.
כרונולוגיה
הערות
השיחה בין המשיח ישוע לצעיר העשיר מתקיימת בדרך המקשרת בין בית עניה, הנמצאת בעבר הירדן, שבה שוהים המשיח ישוע ותלמידיו (PER261), לבין ירושלים. זהו המסע שנעשה כדי להגיע אל בית , כשאלעזר כבר מת, לפני צאתם של המשיח ישוע ותלמידיו לאפרים (PER274), לאחר תחיית אלעזר (PER273).
השיחה קודמת להגעה ליריחו, שם יעשה המשיח ישוע את ריפוים של שני עיוורים. במהלך מסע זה מנצל המשיח ישוע רגעים שונים, ובמיוחד את ההפסקות, כדי ללמד את ההמון הנוהר אחריו. עצירות אלה הופכות להזדמנויות מיוחדות להוראה ולשיח עם המלווים אותו.
סביר להניח שהצעיר העשיר הזה, המוזכר בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.20, היה כנראה יליד עיר גדולה באזור. לאחר ששמע על מעברם של המשיח ישוע ותלמידיו בקרבת מקום, הוא יצא כנראה לקראתם, מתוך רצון לשוחח עם המשיח ישוע.
העובדה שהוא מתואר כאחד מנכבדי המקום, לפי הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.18, מעידה שהוא שייך לעילית המקומית. ייתכן שהוא היה ראש , שופט או חבר משפיע בקהילה יהודית. מכיוון שתפקידים אלה קשורים לטריטוריה מסוימת, הדבר מאשר שמדובר באיש מבוסס באזור ומוכר בקרב קהילתו.
האיש הזה בא אל ישוע עם שאלה יסודית: הוא רוצה לדעת מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם. אצל מתי הוא מתואר כצעיר; אצל לוקס, כאחד מנכבדי המקום; אצל מרקוס, הוא רץ וכורע על ברכיו, דבר המדגיש את דחיפות פנייתו וכנותה. האיש הזה דתי, רציני ומכובד, והוא מחפש תשובה חותכת לשאלה כיצד נכנסים אל החיים.
המשיח ישוע מתחיל בכך שהוא מפנה אותו אל אלוהים לבדו כאל הטוב באמת, ואחר כך מזמין אותו להיזכר במצוות. האיש מצהיר שהוא שומר אותן מנעוריו. הבשורות מציגות כך אדם ללא רבב מבחינה מוסרית, אך חש בכל זאת שחסר לו דבר מה. מרקוס מוסיף פרט מרגש: המשיח ישוע נועץ בו מבט ואוהב אותו. מבט האהבה הזה מכין את הדבר התובעני שבא אחריו.
המשיח ישוע אומר לו אז שחסר לו דבר אחד בלבד: עליו למכור את רכושו, לתת לעניים, ואחר כך לבוא ולהלך אחריו. הקריאה אינה חוק כללי המוטל על כול, אלא דבר המופנה אל האיש הזה דווקא, שעושרו הוא המכשול הפנימי שלו. המשיח ישוע אינו מבקש ממנו רק לוותר על רכושו; הוא מזמין אותו להיכנס ליחסי תלמיד, ללכת אחריו.
תגובת האיש טראגית: הוא הולך משם עצוב מאוד, כי רכושו רב. עצבותו מראה שהוא מבין את יופיה של הקריאה, אך אינו מצליח להינתק מרכושו. שלוש הבשורות מדגישות את אותו מתח: האיש הזה חושק בחיי עולם, אך אינו מוכן לשחרר את מה שמונע ממנו לקבלם.
בסיפורים אלה המשיח ישוע מגלה שהמכשול האמיתי אינו העושר כשלעצמו, אלא התקשרות הלב. העשיר נעשה דמותו של מי שרוצה להיכנס למלכות תוך שמירת השליטה בחייו. המשיח ישוע, לעומת זאת, קורא לחירות קיצונית, המושתתת על אמון ועל התנתקות. הניגוד בין אהבתו של המשיח ישוע לעצבותו של האיש מעניק לסצנה עומק אנושי ורוחני יוצא דופן.