לימוד 1 מתוך 311 · מעצר יוחנן המטביל

  1. לימוד 1: מעצר יוחנן המטביל
  2. לימוד 2: שליחות שנים עשר השליחים
  3. לימוד 3: שאלתו של יוחנן המטביל
  4. לימוד 4: שליחת שנים עשר השליחים
  5. לימוד 5: מותו של יוחנן המטביל
  6. לימוד 6: תזכורת למעצרו של יוחנן המטביל
  7. לימוד 7: תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל
  8. לימוד 8: שובם של השליחים
  9. לימוד 9: המשיח ישוע שולח 70 תלמידים
  10. לימוד 10: שכר השליחים
  11. לימוד 11: בואם של היהודים מעיר ירושלים
  12. לימוד 12: שמו האמיתי של מתי?
  13. לימוד 13: הבחירה הגדולה של חיינו
  14. לימוד 14: התלמידים הראשונים
  15. לימוד 15: המפגש עם פיליפוס
  16. לימוד 16: אישור קריאת התלמידים
  17. לימוד 17: הקדשת התלמיד
  18. לימוד 18: קריאתו של תלמיד נוסף, מתי
  19. לימוד 19: הסעודה שערך לוי
  20. לימוד 20: תגובתם של יעקב ויוחנן
  21. לימוד 21: ההקדשה המחייבת של התלמיד
  22. לימוד 22: הפרושים או הסופרים
  23. לימוד 23: שאור הפרושים
  24. לימוד 24: ריפוי האיש שידו יבשה
  25. לימוד 25: שיחת ישוע המשיח עם נקדימון
  26. לימוד 26: ישוע הוא אדון השבת
  27. לימוד 27: הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
  28. לימוד 28: הוראה על השדים
  29. לימוד 29: חשיפת הסתירות בדברי הפרושים
  30. לימוד 30: משפט הפרושים
  31. לימוד 31: הפרושים מבקשים אות
  32. לימוד 32: ארוחה בבית פרוש
  33. לימוד 33: שאלות הפרושים וההרודיאנים
  34. לימוד 34: שאלות הפרושים וההרודיאנים
  35. לימוד 35: כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
  36. לימוד 36: מיהודה לגליל
  37. לימוד 37: תחילת ההטפה בגליל
  38. לימוד 38: ריפוי חמותו של השליח פטרוס
  39. לימוד 39: החיים הנצחיים
  40. לימוד 40: הבית הבנוי על הסלע
  41. לימוד 41: הטלת האבן
  42. לימוד 42: המבקש מוצא
  43. לימוד 43: אהבת אלוהים לאדם
  44. לימוד 44: התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!
  45. לימוד 45: אל תירא, רק האמן
  46. לימוד 46: בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר
  47. לימוד 47: אסון הרכבל של גלוריה
  48. לימוד 48: העימותים בין התלמידים
  49. לימוד 49: אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא
  50. לימוד 50: הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה
  51. לימוד 51: הדרשה על ההר (13), הסליחה
  52. לימוד 52: הדרשה על ההר (17), לא לשפוט אחרים
  53. לימוד 53: הדרשה על ההר (19), כלל הזהב
  54. לימוד 54: הרוחות הטמאות
  55. לימוד 55: הוראות שונות של ישוע המשיח
  56. לימוד 56: הוראת המשיח ישוע על דאגה
  57. לימוד 57: שאלתו של כיפא
  58. לימוד 58: משל שני העבדים
  59. לימוד 59: המשיח ישוע כמקור לפילוג
  60. לימוד 60: משל המידה
  61. לימוד 61: משל העשבים הרעים והחיטה
  62. לימוד 62: משל הפנינה היקרה
  63. לימוד 63: פסק דין על הלב האנושי
  64. לימוד 64: הוראת התלמידים על השפעת הפרושים
  65. לימוד 65: דרשה על הענווה
  66. לימוד 66: הנאום על המים החיים
  67. לימוד 67: הוראה על התפילה
  68. לימוד 68: משל החבר המפציר
  69. לימוד 69: משל התאנה העקרה
  70. לימוד 70: תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים
  71. לימוד 71: משל המגדל
  72. לימוד 72: דימוי המלח חסר הטעם
  73. לימוד 73: הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה
  74. לימוד 74: ההיבט הרוחני של המלכות
  75. לימוד 75: המשיח ישוע מבשר על בואו השני
  76. לימוד 76: הוראה על גירושין
  77. לימוד 77: הישועה והעושר
  78. לימוד 78: משל הכורמים
  79. לימוד 79: הנאום על אחרית הימים בהר הזיתים
  80. לימוד 80: מחלוקת התלמידים על הבכורה
  81. לימוד 81: הדרך המובילה לשמים
  82. לימוד 82: הגפן והזמורות
  83. לימוד 83: המשיח ישוע מנחם את תלמידיו
  84. לימוד 84: מי אביו של יוסף?
  85. לימוד 85: האם ישוע הוא צאצא של שלמה או של נתן?
  86. לימוד 86: מי אביו של שאלתיאל?
  87. לימוד 87: מי אביו של עוזיהו?
  88. לימוד 88: מי אביו של יכניהו?
  89. לימוד 89: מספר הדורות המדויק אצל מתי?
  90. לימוד 90: מי אבי שלח?
  91. לימוד 91: האם ישוע יירש את כיסא דוד?
  92. לימוד 92: אילן היוחסין או אילנות היוחסין
  93. לימוד 93: האם אתה רוצה להתרפא?
  94. לימוד 94: טבילת ישוע המשיח
  95. לימוד 95: המשלחת שבאה מירושלים
  96. לימוד 96: מפגש ישוע המשיח עם נתנאל
  97. לימוד 97: החתונה בקנה
  98. לימוד 98: ביקור בכפר נחום
  99. לימוד 99: חג הפסח הראשון
  100. לימוד 100: גירוש הסוחרים מהמקדש
  101. לימוד 101: התוצאות בירושלים
  102. לימוד 102: ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום
  103. לימוד 103: האיש בעל הרוח הטמאה
  104. לימוד 104: המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל
  105. לימוד 105: חג הפסח השני בירושלים
  106. לימוד 106: ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב
  107. לימוד 107: עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח
  108. לימוד 108: שאלת תלמידי יוחנן המטביל על הצום
  109. לימוד 109: הכרזת הבשורה
  110. לימוד 110: ישוע המשיח בבית הפרוש
  111. לימוד 111: ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו
  112. לימוד 112: אות יונה
  113. לימוד 113: אות מלכת שבא
  114. לימוד 114: אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח
  115. לימוד 115: ההמון הרב
  116. לימוד 116: המשיח ישוע פורש עם תלמידיו
  117. לימוד 117: חג הפסח השלישי
  118. לימוד 118: תגובת ההמון
  119. לימוד 119: תגובת השליחים
  120. לימוד 120: ריפויים רבים בגינוסר
  121. לימוד 121: הוראת המשיח ישוע על לחם החיים
  122. לימוד 122: מבחן ההקדשה
  123. לימוד 123: פטרוס מכיר בישוע כמשיח
  124. לימוד 124: תוכחה לסופרים ולפרושים
  125. לימוד 125: ריפויים רבים בערב
  126. לימוד 126: יציאה בסירה לעיר מגדלה
  127. לימוד 127: שיבה לבית צידה
  128. לימוד 128: ההצהרה השנייה של פטרוס
  129. לימוד 129: שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע
  130. לימוד 130: מחיר ההתמסרות
  131. לימוד 131: דבר מוזר מאוד של המשיח ישוע
  132. לימוד 132: הנחיות הרב
  133. לימוד 133: שאלת התלמידים על אליהו הנביא
  134. לימוד 134: שד שקשה לגרשו
  135. לימוד 135: ההסבר לכישלון התלמידים
  136. לימוד 136: משמעת בקהילה ומחילה
  137. לימוד 137: חג הסוכות
  138. לימוד 138: היציאה לירושלים והעזיבה הסופית של הגליל
  139. לימוד 139: המסע דרך שומרון
  140. לימוד 140: האנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע
  141. לימוד 141: היהודים מחפשים את המשיח ישוע
  142. לימוד 142: תורתו של המשיח ישוע בבית המקדש
  143. לימוד 143: ההערכה הסותרת של העם
  144. לימוד 144: האישה הנואפת
  145. לימוד 145: המשיח ישוע הוא אור העולם
  146. לימוד 146: ניסיון רצח
  147. לימוד 147: שובם של 70 התלמידים
  148. לימוד 148: המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים
  149. לימוד 149: ערעור על ישוע המשיח לאחר נס
  150. לימוד 150: ההזמנה לביתו של פרוש
  151. לימוד 151: שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח
  152. לימוד 152: הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס
  153. לימוד 153: קינה על ירושלים
  154. לימוד 154: סקרנות העם וקנאת אנשי הדת
  155. לימוד 155: המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו
  156. לימוד 156: המשיח ישוע הוא הרועה הטוב
  157. לימוד 157: חג ההקדשה
  158. לימוד 158: שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח
  159. לימוד 159: יציאה לבית עניה שבעבר הירדן
  160. לימוד 160: המשיח ישוע מברך ילדים קטנים
  161. לימוד 161: המשיח ישוע מכריז שוב על מותו ותחייתו
  162. לימוד 162: בקשתה של שלומית, אשת זבדי, למען בניה
  163. לימוד 163: קשר נגד המשיח ישוע הנסוג לאפרים
  164. לימוד 164: קללת התאנה העקרה
  165. לימוד 165: הוראה יומית במקדש
  166. לימוד 166: סמכותו של המשיח ישוע מעורערת
  167. לימוד 167: שאלותיהם של מורי התורה
  168. לימוד 168: משיחיותו של ישוע
  169. לימוד 169: מתנתה של האלמנה העניה
  170. לימוד 170: המשיח ישוע רוחץ את רגלי תלמידיו
  171. לימוד 171: שיחה אישית עם תלמידיו
  172. לימוד 172: השיבה לגליל
  173. לימוד 173: ההגעה לכפר נחום שבגליל
  174. לימוד 174: הקשיים בנצרת
  175. לימוד 175: ריפויים רבים בערב
  176. לימוד 176: הטפה בגליל
  177. לימוד 177: שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל
  178. לימוד 178: שאלה על ההתרועעות עם חוטאים
  179. לימוד 179: המשך ההטפה בגליל
  180. לימוד 180: ריפוי האיש שידו משותקת
  181. לימוד 181: ריפויים רבים בגליל
  182. לימוד 182: בחירת שנים עשר השליחים
  183. לימוד 183: ישוע המשיח מוכיח כמה ערים
  184. לימוד 184: ישוע המשיח ממשיך בפועלו
  185. לימוד 185: חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון
  186. לימוד 186: עבודתו של המשיח ישוע בגליל
  187. לימוד 187: המשיח ישוע ממשיך במסעו בגליל
  188. לימוד 188: חמותו של פטרוס
  189. לימוד 189: משותק הנישא בידי ארבעה אנשים
  190. לימוד 190: האישה שסבלה מדימום
  191. לימוד 191: בת יאיר
  192. לימוד 192: מה אומר ישוע לבת יאיר?
  193. לימוד 193: שני העיוורים
  194. לימוד 194: הפיכת המים ליין בקנה
  195. לימוד 195: ריפוי בנו של פקיד מלכותי
  196. לימוד 196: הדיג הנסי הראשון
  197. לימוד 197: ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום
  198. לימוד 198: ריפוי חמותו של פטרוס
  199. לימוד 199: ריפוי מצורע
  200. לימוד 200: ריפוי המשותק בבית חסדא
  201. לימוד 201: ריפוי המצורע
  202. לימוד 202: ריפוי עבד שר המאה
  203. לימוד 203: הקמת בן האלמנה מנעים
  204. לימוד 204: ריפוי אחוז השד העיוור והאילם
  205. לימוד 205: ריפוי אחוז השד האילם
  206. לימוד 206: המשיח ישוע משקיט את הסערה
  207. לימוד 207: גירוש שדים מאחוז השד מגדרה
  208. לימוד 208: הקמת בת יאיר
  209. לימוד 209: ריפוי האישה זבת הדם
  210. לימוד 210: ריפוי שני עיוורים
  211. לימוד 211: ריפוי אילם אחוז שד
  212. לימוד 212: ריבוי הלחם והדגים
  213. לימוד 213: הליכה על המים
  214. לימוד 214: ריפוי בגנסרת
  215. לימוד 215: ריפוי בת האישה הכנענית
  216. לימוד 216: ריפוי החירש־אילם
  217. לימוד 217: האכלת ה-4000
  218. לימוד 218: ריפוי העיוור מבית צידה
  219. לימוד 219: ההשתנות
  220. לימוד 220: גירוש השד מהנער החולה בנפילה
  221. לימוד 221: מטבע בפי דג
  222. לימוד 222: ריפוי אישה בשבת
  223. לימוד 223: ריפוי איש חולה מיימת
  224. לימוד 224: ריפוי עשרת המצורעים
  225. לימוד 225: ריפוי העיוור מלידה
  226. לימוד 226: הקמת אלעזר
  227. לימוד 227: ריפוי ברטימאי העיוור
  228. לימוד 228: ייבוש התאנה
  229. לימוד 229: פקיד המלך בקנה שבגליל
  230. לימוד 230: דיג הפלאים הראשון
  231. לימוד 231: ריפוי מצורע.
  232. לימוד 232: ריפוי משותק
  233. לימוד 233: ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
  234. לימוד 234: ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר
  235. לימוד 235: ריפוי משרתו של הקצין הרומי
  236. לימוד 236: הקמת בנה של האלמנה מנעים לתחייה
  237. לימוד 237: ריפוי אחוז השד
  238. לימוד 238: המשיח ישוע מרגיע את הסערה
  239. לימוד 239: ריפוי אחוז השד מגדרה
  240. לימוד 240: ריפוי בתו של יאיר נקטע
  241. לימוד 241: ריפוי האישה זבת הדם
  242. לימוד 242: ריפוי בת יאיר
  243. לימוד 243: ריפוי שני עיוורים
  244. לימוד 244: ריפוי אחוז שד
  245. לימוד 245: ריבוי הלחם לחמשת האלפים
  246. לימוד 246: המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים
  247. לימוד 247: ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית
  248. לימוד 248: ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש
  249. לימוד 249: העיוור מבית צידה
  250. לימוד 250: מס בית המקדש בפי הדג
  251. לימוד 251: ריפוי אישה בשבת
  252. לימוד 252: ריפוי איש חולה מיימת
  253. לימוד 253: ריפוי עשרת המצורעים
  254. לימוד 254: ריפוי איש שנולד עיוור
  255. לימוד 255: ריפוי עיוורים ליד יריחו
  256. לימוד 256: הקמת אלעזר
  257. לימוד 257: ריפוי עיוורים וחיגרים
  258. לימוד 258: המשלים?
  259. לימוד 259: המשלים
  260. לימוד 260: הזורע
  261. לימוד 261: הבד החדש והנאדות החדשים
  262. לימוד 262: החיטה הטובה והזונין
  263. לימוד 263: גרגיר החרדל
  264. לימוד 264: השאור
  265. לימוד 265: האוצר הטמון
  266. לימוד 266: הפנינה היקרה מאוד
  267. לימוד 267: הרשת
  268. לימוד 268: העבד חסר הרחמים
  269. לימוד 269: הפועלים השכורים בשעות שונות
  270. לימוד 270: שני הבנים
  271. לימוד 271: הכורמים הרעים
  272. לימוד 272: חתונת בן המלך
  273. לימוד 273: התאנה המנצנצת
  274. לימוד 274: משלי הבד החדש והיין החדש
  275. לימוד 275: משל המנורה שמתחת לאיפה
  276. לימוד 276: משל העשיר הכסיל
  277. לימוד 277: משל הזורע
  278. לימוד 278: משל המנורה שמתחת לאיפה
  279. לימוד 279: ההשוואה לצמיחת הזרע
  280. לימוד 280: משל גרגר החרדל
  281. לימוד 281: משלים נוספים שלא נמסרו
  282. לימוד 282: משל השאור
  283. לימוד 283: הסבר בערב של משלים שונים (העשבים הרעים)
  284. לימוד 284: משל האוצר הטמון
  285. לימוד 285: משל הרשת שהושלכה לים
  286. לימוד 286: מסקנת המשיח ישוע
  287. לימוד 287: משל הכבשה האבודה
  288. לימוד 288: משל המלך והעבד
  289. לימוד 289: השומרוני הטוב
  290. לימוד 290: גרעין החרדל והשאור
  291. לימוד 291: משל האורח היומרני
  292. לימוד 292: משל המלך המתכונן למלחמה
  293. לימוד 293: משל הכבשה האבודה שנמצאה
  294. לימוד 294: משל הדרכמה האבודה
  295. לימוד 295: משל הבן האובד
  296. לימוד 296: משל המנהל הבלתי נאמן
  297. לימוד 297: משל העשיר ואלעזר
  298. לימוד 298: משל העבדים הבלתי מועילים
  299. לימוד 299: משל השופט העוול
  300. לימוד 300: משל הפרוש והמוכס
  301. לימוד 301: משל פועלי השעה האחת עשרה
  302. לימוד 302: משל המנות
  303. לימוד 303: משל שני הבנים
  304. לימוד 304: משל סעודת החתונה
  305. לימוד 305: משל התאנה
  306. לימוד 306: משל העבד הנאמן
  307. לימוד 307: משל עשר הבתולות
  308. לימוד 308: משל העבדים, השכר והכיכרות
  309. לימוד 309: ניסיונו של ישוע
  310. לימוד 310: ניסיונו של ישוע המשיח
  311. לימוד 311: הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

חייו ופעילותו של ישוע

  • מעצר יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את מעצר יוחנן המטביל בידי הורדוס אנטיפס ומציג מעבר משמעותי משירות יוחנן לשירות ישוע כמשיח המוכר היחיד. האירוע, שחל כנראה בשנת 30 לספירה, הוא מפנה מכריע בהקשר הדתי של התקופה, המודגש בהפניות לבשורות מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • שליחות שנים עשר השליחים

    המאמר מנתח את שליחות שנים עשר השליחים לפי מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את קדימות היהודים בתוכנית הישועה ואת הנחיות ישוע להכרזת מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃
    קרא עוד
  • שאלתו של יוחנן המטביל

    יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
    קרא עוד
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.3-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע שולח 70 תלמידים

    ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
    קרא עוד
  • שכרם של השליחים

    המאמר בוחן את שכרם של השליחים על פי הבשורות בין חנוכה לפסח. ישוע עובר ליריחו ולסביבת הירדן, מרפא ומלמד, ובמיוחד מחיה את אלעזר. מעשים אלה מעוררים תגובה עוינת מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.28-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • בואם של היהודים מעיר ירושלים

    המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
    קרא עוד

קריאת התלמידים

נושא זה מקבץ את סיפורי היסוד שבהם ישוע בוחר וקורא את אלה שילוו אותו לכל אורך שירותו. הוא כולל את הסצנות שבהן ישוע פונה אל דייגים על גדות ים הגליל, קורא לאנשים לעזוב הכול וללכת אחריו, ומרכיב בהדרגה את קבוצת השנים עשר שתהיה לב שליחותו.

קטעים אלה משתלבים במסגרת הרחבה יותר של שירותו של ישוע בגליל ומהדהדים את פעולותיו הציבוריות הראשונות של יוחנן המטביל, המכין את הדרך. קריאת התלמידים מגלה כיצד ישוע מפעיל את סמכותו: לא בכפייה אלא בהזמנה ישירה ואישית המשנה מן היסוד את חייהם של השומעים אותה.

קריאת הטקסטים הללו מאפשרת להבין מה פירוש להיות תלמיד במובן של הבשורה, אילו דרישות הדבר מטיל ואיזו קהילה ישוע מבקש לבנות. סיפורים אלה מאירים גם את השליחות שישוע יפקיד מאוחר יותר בידי השליחים, ומתווים רצף בין הקריאה הראשונה לשילוח לשליחות.

  • שמו האמיתי של מתי?

    המאמר דן בזהותו של התלמיד מתי, הנקרא גם לוי בחלק מהבשורות. הוא מסביר כי שינוי השם נובע ממנהגי מתן השמות במאה הראשונה, שבהם היו לאנשים לעיתים קרובות כמה שמות בהתאם להקשרים החברתיים והדתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃
    קרא עוד
  • הבחירה הגדולה של חיינו

    המאמר בוחן את ההחלטה המכרעת ללכת אחרי ישוע למרות הקשיים. פטרוס בוחר בדרך של מחויבות עמוקה לישוע, ומעדיף את הערכים הנצחיים על פני הברכות החומריות המיידיות, בניגוד לאחרים שנוטשים. תוך הדגשת החשיבות של בחירה בדרך הצרה המובילה לחיי נצח, המאמר מעודד אותנו להעמיד את אלוהים בראש סדר העדיפויות כדי להצליח בחיינו הרוחניים ולהגיע לישועה האמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.16-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃
    קרא עוד
  • התלמידים הראשונים

    המאמר בוחן את המפגש הראשון בין ישוע לתלמידיו הראשונים, שעליו מספר רק יוחנן. אנדרי ויוחנן מזהים את ישוע כמשיח ומחליטים ללכת אחריו. רגע חשוב הוא שינוי זהותו של שמעון פטרוס בידי ישוע, המסמן את מחויבותם. הסיפור מציע נקודת מבט ייחודית שאינה מופיעה בבשורות הסינופטיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃
    קרא עוד
  • המפגש עם פיליפוס

    PER034 מספר על מפגש ישוע עם פיליפוס, שעליו מדווח רק יוחנן (יוחנן 1,43–46), בבית עניה שמעבר לירדן ב־6 באוקטובר בשנת 29. פיליפוס, לשעבר תלמיד יוחנן המטביל כמו אנדרי, יוחנן ושמעון פטרוס, נעשה לתלמידו הרביעי של ישוע. המאמר בוחן את מעברם הטבעי של תלמידים אלה אל המשיח, שכן יוחנן המטביל ראה עצמו כמבשר ולא כמורה מתחרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃
    קרא עוד
  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • התמסרותו של התלמיד

    המאמר בוחן את התמסרותם של תלמידי ישוע על פי הבשורות של מתי ולוקס. הוא דן באתגרים ובניסיונות הכרוכים בבחירה ללכת אחרי ישוע, ביכולת ההבחנה הרוחנית של המשיח ובמחויבויות המשפחתיות של התלמידים. על רקע הגליל הוא מדגיש את השפעת שליחותו החדשנית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
    קרא עוד
  • קריאתו של תלמיד נוסף, מתי

    המאמר בוחן את קריאת ישוע למתי ואת תפקידו הייחודי כתלמיד שיכתוב את הבשורה. מתי עוזב את גביית המסים בעקבות היכרות קודמת עם המשיח, כנראה דרך יוחנן המטביל. הקריאה עושה אותו לדובר חשוב של השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
    קרא עוד
  • הסעודה שערך לוי

    מתי, המכונה גם לוי, עורך סעודה לציון קריאת ישוע אליו. היא מדגישה את שליחותו הכוללת של ישוע, המתקבל אצל הנדחים. הסיפור בסינופטיות מסמל את השפעת מתי על סביבתו.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃
    קרא עוד
  • תגובת יעקב ויוחנן

    במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
    קרא עוד
  • ההקדשה המחייבת של התלמיד

    הפרשה 238 מביאה הוראה ייחודית ללוקס (14.25-27) על דרישות התלמידות. בדרך לבית עניה, אחרי 4 בדצמבר 32, פונה המשיח ישוע אל המון רב: ללכת אחרי המשיח פירושו להעניק לו עדיפות מוחלטת על כל קשר אנושי (״לשנוא״ במובן השמי) ולהסכים לשאת את צלבו, כלומר לאמץ סבל ודחייה כדי להישאר נאמנים. מחויבות מלאה, ללא פשרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN021 קריאות התלמידים

    המאמר מנתח את הסיפורים השונים בבשורות על קריאת התלמידים הראשונים של ישוע, ומראה שסיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא…

עימותים עם הפרושים

סיפורי הבשורות מקדישים מקום חשוב להתנגשויות החוזרות בין ישוע לפרושים, אחת הקבוצות הדתיות המשפיעות ביותר ביהדות המאה הראשונה. מתחים אלה עוברים לכל אורך שירותו של ישוע, מראשיתו בגליל ועד ימיו האחרונים בירושלים, והם חוט מוליך מרכזי בארבע הבשורות.

נקודות החיכוך רבות ומגוונות: פירוש השבת, דיני הטהרה הטקסית, ההתרועעות עם חוטאים, הסמכות שבה ישוע מלמד וסולח על חטאים. חילוקי דעות אלה אינם ריבים קטנים על פרטים — הם מגלים שתי תפיסות שונות מן היסוד של התורה, של החסד ושל זהות המשיח המצופה.

לימוד העימותים הללו מאפשר להבין טוב יותר את ההקשר הדתי והתרבותי שבו מילא ישוע את שירותו. הם מאירים גם נושאים תורתיים חיוניים כגון הצביעות הדתית, שהוקעה במיוחד בדרשה על ההר, ואופייה של מלכות אלוהים כפי שישוע מכריז עליה מול ציפיות זמנו.

  • הפרושים או הסופרים

    מאמר זה עוסק בסתירה מקראית לכאורה בין הפרושים לסופרים בבשורות, ומסביר כיצד ההבדלים הללו משקפים נקודות מבט נפרדות אך משלימות של מחברי המקרא על ההתנגדות לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
    קרא עוד
  • שאור הפרושים

    המאמר בוחן את מגוון ההצגות בבשורות של אזהרת ישוע מפני “שאור הפרושים”, ובוחן את ההבדלים התרבותיים והתאולוגיים אצל מתי, מרקוס ולוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש עם היד היבשה

    המאמר בוחן את נס ריפוי האיש עם היד היבשה בידי ישוע, המדגים את עימותו עם הפרושים בעניין משמעות השבת. הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס מספרות כל אחת על האירוע בהבדלי ניואנסים, ומדגישות את חמלת ישוע ואת נוקשות הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • שיחת ישוע המשיח עם נקדימון

    השיחה בין ישוע לנקדימון בירושלים, המוזכרת ביוחנן 3, מסמנת מפנה חיוני לעבר רוחניות נוצרית אישית, הרחק מן הטקסים היהודיים, תוך הדגשת הקשר הפנימי עם אלוהים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    יְהוֹשֻעַ 24.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃
    קרא עוד
  • הפרושים מבקשים אות

    המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.15-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.27-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ובאחרונה מתה גם האשה׃והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
    קרא עוד
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.38-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
    קרא עוד

תחילת שירות ישוע

תחילת שירותו של ישוע היא תקופה דינמית ומשנה במרחב הנצרות. שלב מכריע זה מתחיל לאחר טבילתו בידי יוחנן המטביל, מעשה המסמל את תחילת שליחותו הנבואית והמשיחית. אחריו בא נסיונו במדבר, מבחן המבסס את אמונתו הבלתי מעורערת ואת מחויבותו לייעוד האלוהי שלו.

בתקופה זו ישוע מתחיל ללמד ולהטיף בפומבי, בעיקר בבתי הכנסת של הגליל, ובכך מבסס את תפקידו כרבי וכנביא. הוא גם מקים קבוצה קטנה של תלמידים, שרבים מהם יהפכו לשליחים, וכך מתחזקת הפצת מסרו. הנסים הראשונים, כגון הפיכת המים ליין בקנה, מציגים את כוחותיו האלוהיים ומאשרים את לגיטימיותו.

תחילת שירותו של ישוע מרתקת משום שהיא מניחה את יסודות השפעתו הדתית והרוחנית. תורתו על מלכות אלוהים, על התשובה ועל האמונה מקסימה את ההמונים ומאתגרת את שלטונות הזמן. הבנת שלב זה מסייעת להעריך את עלייתו לתפקיד מרכזי בהיסטוריה הדתית ולעקוב אחר מפגשיו הראשונים עם אלה שעתיד היה לשנות במהלך חייו.

  • מיהודה לגליל

    ישוע עוזב את יהודה לגליל לאחר מעצר יוחנן, לא מפחד אלא כדי להתחיל את שירותו במלואו. זהו מעבר לגליל, שבו הוא מתקבל בחום רב יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃
    קרא עוד
  • תחילת ההטפה בגליל

    PER052 מסמן את תחילת הטפת ישוע הרשמית בגליל לאחר מעצר יוחנן. מתי מדגיש את המשכיות המסרים הקוראים לתשובה. המפנה בכפר נחום בפברואר–מרץ 31 מאשר את הגשמת הנבואות ואת כניסתו המלאה לשירות הציבורי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של השליח כיפא

    מאמר זה בוחן את ריפוי חמותו של פטרוס בידי ישוע בעיר כפר נחום שבגליל. הנס הזה, המסופר בשלוש בשורות, מאיר את הרקע המשפחתי והחברתי סביב שמעון פטרוס, ומדגים את כוחו של ישוע על המחלות ואת התאמתו למנהגי הדת היהודיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃
    קרא עוד

הוראות ישוע

נושא זה מקבץ את המאמרים המוקדשים לדברי ישוע כפי שהם מועברים בבשורות: נאומיו, דברי העידוד והמוסר שלו, תשובותיו לשאלות בני דורו. הוא כולל הן את הנאומים הציבוריים הגדולים והן את השיחות האינטימיות יותר עם תלמידיו או עם יריביו.

הדרשה על ההר היא הלב הנחקר ביותר שלו, עם אמרות האשרי שלה, האתיקה התובענית שלה וביקורתה על הצביעות הדתית. אך נושא זה כולל גם את המשלים, את הוויכוחים עם הפרושים, את הקריאות לתשובה ואת ההוראות שניתנו לשליחים במסגרת שליחותם.

לקרוא מאמרים אלה פירושו להיכנס להיגיון של מחשבת ישוע עצמה: להבין מה ציפה מתלמידיו, כיצד קרא מחדש את כתבי הקודש העבריים, ומדוע דבריו המשיכו לעצב את האמונה הנוצרית במרוצת הדורות.

הניתוחים המוצעים נשענים על ההקשר ההיסטורי והתרבותי של המאה הראשונה, ובכך מאפשרים לתפוס את משמעותה המקורית של כל הוראה לפני שבוחנים את הד שלה אצל הקורא בן ימינו.

  • חיי עולם

    המאמר “החיים הנצחיים” דן בשאלת צעיר לישוע בבשורות הסינופטיות על החיים הנצחיים, ומראה שאין סתירה משמעותית בסיפורים, אלא נקודות מבט המעשירות זו את זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • לזרוק את האבן

    המאמר עוסק באירוע המקראי שבו ישוע מתעמת עם מאשימיה של אישה נואפת, ומלמד סליחה במקום משפט. ישוע מכריז שרק מי שאין בו חטא רשאי להטיל את האבן הראשונה, תשובה שמפזרת את המאשימים. הסיפור מדגיש את רחמיו של ישוע ואת תפקידו כמושיע, ומעדיף סליחה וגאולה על פני גינוי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
    קרא עוד
  • המבקש מוצא

    דומיניק לורמיה בוחן את הפסוק מתי 7.8, המזמין לבקש, לחפש ולדפוק כדי למצוא תשובות רוחניות. ישוע מציע דרך של ישועה ומבטיח שמי שמחפש בכנות מוצא שלום ופיוס עם אלוהים.

    קֹהֶלֶת 3.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃
    קרא עוד
  • אהבת אלוהים לאדם

    המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!

    המאמר דן בלוקס 22:31-32, שבו ישוע מודיע לפטרוס על מבחן קשה ומבטיח להתפלל בעדו. השטן מבקש להשמיד את התלמידים, אך ישוע מתפלל שאמונתם לא תכשל. הבטחה אלוהית זו נשארת בתוקף לכל המאמינים ומגנה עליהם בקשיים. השתדלותו של ישוע אמורה לעורר אצל המאמינים הכרת תודה ואמונה.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 7.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃
    קרא עוד
  • אל תירא, רק האמן

    המאמר מלמד על חשיבות האמונה מול קשיים, על סמך דברי ישוע ליאיר במרקוס 5.36: “אל תירא, רק האמן”. הוא מעודד את הקוראים להתגבר על פחדיהם בכך שיבטחו באלוהים ובהבטחותיו המקראיות.

    יְשַׁעְיָהוּ 43.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃
    קרא עוד
  • בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר

    המאמר מעמיק ביוחנן 15.5 ומדגיש שעל הנוצרים להיות תלויים בישוע המשיח כדי להניב פרי רוחני. גם אם ייתכנו הישגים ללא אמונה, דווקא מי שחי מחובר לישוע – התלמיד – משיג הישגים משמעותיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃
    קרא עוד
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃
    קרא עוד
  • העימותים בין התלמידים

    המאמר ״PER043 - העימותים בין התלמידים״ בוחן את היריבות בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע. בתקופה חשובה זו בראשית שירות ישוע ביהודה, כמה מתלמידי יוחנן עוברים ללכת אחרי ישוע וגורמים למתחים. יוחנן המטביל מדגיש את תפקידו הזמני ואת משיחיות ישוע, באירועים שהתרחשו כנראה בעינון שביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃
    קרא עוד
  • אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא

    ישוע מזהיר את תלמידיו מפני רדיפות עתידיות וחושף את אופייה הרוחני והקשה של שליחותם. הוראה זו, המבוססת על בשורת מתי, נועדה להכין את השליחים לאתגרים הרוחניים והגופניים של השירות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.24-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התפילה בדרשה על ההר ומדגיש את הקריאה ליראת שמיים אמיתית, הרחק מן הפורמליזם. הוא מתבסס על הבשורות של מתי ולוקס ומסביר את משמעות התפילה ואת הקשרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (13), הסליחה

    מאמר זה בוחן את הסליחה בדרשה על ההר של ישוע ומדגיש שיכולתנו לסלוח קשורה לסליחת אלוהים, נושא מרכזי בבשורה על פי מתי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (17), לא לשפוט אחרים

    מאמר זה בוחן את דרשת ישוע על ההר, ובייחוד את האיסור לשפוט את הזולת. בהדגישו את מתי 7.1-6 ולוקס 6.37-45, הוא קורא לרחמים ולהדדיות ביחסים בין בני אדם.

    אִיּוֹב 4.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (19), כלל הזהב

    המאמר דן בכלל הזהב שבדרשה על ההר, מבהיר שנדרש שינוי רוחני כדי ליישמו, ומדגיש את הצורך בעזרת אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.60 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • הרוחות הטמאות

    מאמר זה בוחן את הוראתו של ישוע על הרוחות הטמאות, ומדגיש את חשיבותן של קבלת אמונה אמיתית ושל נוכחות רוח הקודש כדי להימנע מהידרדרות רוחנית מחודשת לאחר השחרור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.24-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃
    קרא עוד
  • הוראות שונות של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את לוקס 12.1-12, שבו ישוע מלמד על צביעות, יראת אלוהים וחשיבות ההודאה הפומבית באמונה. הוא מזהיר מפני גידוף הרוח ומבטיח את עזרת רוח הקודש בעת רדיפות. המסר המרכזי הוא נאמנות ויושר באמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע על דאגה

    ישוע מלמד שלא לדאוג לצרכים החומריים. הוא ממחיש את ההשגחה האלוהית באמצעות דוגמאות מן הטבע ומדגיש שיש לתת עדיפות למלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.25-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃
    קרא עוד
  • שאלתו של כיפא

    המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע כמקור לפילוג

    המאמר בוחן כיצד תורתו של ישוע יוצרת פילוגים, על פי הבשורות. המסר המרכזי הוא שהליכה בעקבות ישוע עשויה להוביל לעימותים אישיים ורוחניים, אך היא מציעה הזדמנות ייחודית לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.49-59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • המשל על המידה

    משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    יִרְמְיָהוּ 12.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃
    קרא עוד
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.14-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ויאמר אליהם איך לא תבינו׃
    קרא עוד
  • שיחה על ענווה

    המאמר מנתח את דבריו של ישוע לשליחיו על הענווה, ומדגיש את חשיבות הענווה והשירות במלכות אלוהים, כפי שהם מתוארים בבשורות של מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃
    קרא עוד
  • הנאום על המים החיים

    ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃
    קרא עוד
  • משל התאנה הבלתי נושאת פרי

    משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃
    קרא עוד
  • משל המגדל

    משל המגדל (לוקס 14.28-30), המסופר רק אצל לוקס, שייך לנאום של ישוע על מחיר התלמידות. בדימוי של בנאי המחשב את משאביו לפני שהוא בונה, ישוע מזמין את תלמידיו למחויבות שקולה, צלולה ועקבית, ומזהיר מפני אמונה שטחית או רגשית חסרת בגרות רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה

    המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר על בואו השני

    המאמר מנתח את לוקס 17:22-37, שבו ישוע מבשר על בואו השני. בניגוד לנאום על הר הזיתים, ההוראה הייחודית הזו מזהירה מפני משיחי שקר ומדגימה את פתאומיות בואו באמצעות התייחסות לימי נח ולוט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃
    קרא עוד
  • ההוראה על הגירושין

    המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃
    קרא עוד
  • הישועה והעושר

    מאמר זה בוחן את תורתו של ישוע על העושר ועל הישועה, על סמך אירועי המקרא שבין חנוכה לפסח. סיפורי ריפוי וקריאה, כמו סיפורם של בר־טימאוס וזכאי, שופכים אור על שליחותו של ישוע ביריחו, המסומנת בהקמתו של אלעזר לתחייה ובהשלכותיה העמוקות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃
    קרא עוד
  • משל הכורמים

    משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
    קרא עוד
  • ויכוח התלמידים על הבכורה

    המאמר מנתח סצנה מן הבשורות שבה תלמידי ישוע מתווכחים מי הגדול ביניהם, ובכך נחשפת התקשרותם להבנה ארצית של מלכות האלוהים. ישוע מלמד שהגדולה האמיתית מצויה בשירות נטול אנוכיות. סיפור זה ממחיש את הערכים הרוחניים ההפוכים של הנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
    קרא עוד
  • הדרך המובילה לשמים

    המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  • הגפן והזמורות

    המאמר «PER320 - הגפן והזמורות» בוחן את תורתו של ישוע ביוחנן 15:1-17, ומשתמש בדימוי הגפן והזמורות כדי להמחיש את היחסים עם תלמידיו. ישוע מציג את עצמו כמקור לפריון הרוחני האמיתי, וקורא לאחדות הדדית שמרכזה אהבה וציות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם׃לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מנחם את תלמידיו

    ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    קרא עוד

יוחסין של ישוע

יחוסו של ישוע הוא אחד הנושאים המרתקים והעשירים ביותר בספרות הבשורות. הוא מוצג בשתי צורות שונות בבשורות: זו של מתי, העולה עד אברהם דרך דוד, וזו של לוקס, המתחקה אחר השושלת עד אדם עצמו. שני סיפורים אלה, שאינם סותרים זה את זה, מגלים כל אחד פרספקטיבה תאולוגית מיוחדת על זהותו ועל שליחותו של המשיח.

נושא זה משתלב באופן טבעי בהקשר הרחב יותר של הולדתו וילדותו של ישוע, בקשר עם הנבואות המקראיות שבישרו משיח מזרע דוד. להבין יחוסים אלה פירושו לתפוס כיצד ישוע נטוע בתולדות עם ישראל ומגשים הבטחות שנאמרו לפני מאות שנים.

חקר הטקסטים הללו מעלה גם שאלות מרתקות על הכרונולוגיה, על התרבות היהודית הקדומה, על דרכי העברת השושלות ועל האמינות ההיסטורית של הבשורות. הוא מזמין את הקורא לחקור את הגשר בין הברית הישנה לברית החדשה, ולהבין טוב יותר מדוע ייחסו מחברי הבשורות חשיבות כזאת למוצאו האנושי של ישוע.

  • מי אביו של יוסף?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בעניין אביו של יוסף, בעלה של מרים, בין מתי ללוקס. הוא מציע שמתי מציג את שושלתו של יוסף ולוקס את שושלתה של מרים, וכך נפתר הפער. הדבר מראה את הלכידות ואת ההשלמה בין הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃
    קרא עוד
  • האם ישוע הוא צאצא של שלמה או של נתן?

    המאמר דן בפער בין שושלות היוחסין של ישוע בבשורות, ושואל אם הוא צאצא של שלמה או של נתן. בניתוח ההקשרים ההיסטוריים וההשערות השונות הוא מסיק שהבדל זה אינו סתירה משמעותית אלא שאלה מורכבת הנוגעת לשושלות מקראיות.

    דְּבָרִים 25.5-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃
    קרא עוד
  • מי אביו של שאלתיאל?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בבשורות בעניין אביו של שאלתיאל. הוא מציע להבין את הפער בשושלת היוחסין כהבדל בהיגיון קביעת הקרבה בימי המקרא, ולא כסתירה.

    2 שְׁמוּאֵל 7.12-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃
    קרא עוד
  • מי אביו של עוזיהו?

    מאמר זה בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 1:8 לדברי הימים ב 26:1 בעניין אביו של עוזיהו. אף שמתי מציין את יורם כאביו של עוזיהו, דברי הימים ב מציינים שהוא אמציהו. המונח “בן” יכול לציין צאצא רחוק, ושושלות היוחסין של מתי מקוצרות מטעמים תאולוגיים.

    2 טימותי 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל הכתוב נכתב ברוח אלהים גם מועיל להורת ולהוכיח ולישר וליסר בצדק׃
    קרא עוד
  • מי אביו של יכניהו?

    המאמר בוחן סתירה לכאורה במקרא בעניין אביו של יכניהו בין מתי לדברי הימים. בניתוח נקודות המבט הללו הוא מראה שמדובר בהבדלים בהצגת שושלות היוחסין, בלי סתירות של ממש.

    בְּרֵאשִׁית 46.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש׃
    קרא עוד
  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    המאמר בוחן את הפער לכאורה בין שלושה עשר לארבעה עשר דורות המוזכרים במתי 1.17, הנפתר בהכללת מרים בשושלת היוחסין. הדבר משקף כוונה תאולוגית שלפיה המשיח אינו נולד מאדם אלא מתעבר מרוח הקודש, ובכך מוחזרת הלכידות של הכתובים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • מי אביו של שלח?

    המאמר בוחן את שאלת אביו של שלח במקרא. שתי שושלות יוחסין נבדלות: בראשית מזכיר את ארפכשד כאביו של שלח, ואילו לוקס מוסיף את קינן כחוליית ביניים. פער זה אינו סתירה אלא משקף מסורות טקסטואליות מקבילות, ומציע הבנה עשירה יותר של הכתובים.

    בְּרֵאשִׁית 10.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃
    קרא עוד
  • האם ישוע יירש את כיסא דוד?

    המאמר מבהיר סתירה לכאורה בעניין ישוע וכס דוד. הוא מסביר כיצד שושלות היוחסין של מתי ושל לוקס, אף שהן נבדלות, משלימות זו את זו כדי להבטיח שלישוע יש לגיטימיות משפטית וטבעית כאחת, בלי קשר לשושלת המקוללת של יהויקים.

    1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו׃
    קרא עוד
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.23-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃
    קרא עוד
להרחבה

שירותו של ישוע

שירותו של ישוע הוא מרכיב מרכזי בסיפור הנוצרי, והוא כולל תקופה מתמירה המתאפיינת בתורתו ובניסיו. ישוע מתחיל את שירותו בגליל, ובכך נפתחת שליחות דתית שתימשך כשלוש שנים. תקופה זו משמעותית במיוחד בגלל ההשפעה שיהיו למעשיו ולדבריו על תלמידיו ועל שומעיו, והיא מניחה יסודות חיוניים לנצרות.

במהלך שירותו מטיף ישוע דרשות משפיעות, כמו דרשת ההר, שבה הוא מפתח מוסר של תלמיד. נאומים אלה מדגישים עקרונות חיוניים כמו אהבה, חמלה וצדק, ומבשרים את תורת הנצרות המאוחרת. במקביל, משליו מציעים לקחים באמצעות דימויים מרתקים ונגישים, המעוררים מחשבה ואמונה.

הניסים שעושה ישוע, כמו ריפוי החולים וריבוי הלחם, נועדו לגלות את חמלתו האלוהית ואת כוחו, ולבסס את מעמדו כמשיח המיוחל. שירותו של ישוע מעורר גם ויכוחים והתנגדות מצד הרשויות הדתיות, ומדגיש את המתחים בין מסרו החדשני למסורות המבוססות. לימוד תקופה זו מאפשר להבין את היסודות ההיסטוריים והתאולוגיים של הנצרות, ובכך להעשיר את הבנתנו את הבשורות ואת חיי ישוע.

  • האם אתה רוצה להירפא?

    המאמר בוחן את שאלתו של ישוע "האם אתה רוצה להירפא?" לאדם שחלה זה 38 שנה, ומדגיש כיצד האמונה באלוהים גדולה מן האמונות התפלות המקומיות. ישוע מרפא את האיש ומדגיש את סליחת החטאים כברכה האמיתית, העולה אפילו על הריפוי הגופני. הטקסט מדגיש את חשיבות ישועת הנפש, העומדת במרכז שירותו של ישוע.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 2.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃
    קרא עוד
  • טבילת ישוע המשיח

    המאמר מפרט את טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, אירוע משמעותי המסמן את תחילת שירותו המשיחי של ישוע. הטבילה, המתרחשת בבית עניה שמעבר לירדן, מבטאת את ההמשכיות בין מעשי יוחנן וישוע ומסמלת את שליחותם הרוחנית. השילוש מתגלה במעשה זה ומדגיש את חשיבותו התאולוגית ואת היותו דוגמה לדורות הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 3.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃
    קרא עוד
  • המשלחת שבאה מירושלים

    המאמר בוחן את מפגש יוחנן המטביל עם נציגי הסנהדרין בבית עניה ומדגיש את פרסומו של יוחנן ואת ציפיותיהן המשיחיות של הרשויות. יוחנן נשאל על תפקידו המשיחי אף שלא עשה נסים, דבר המאיר את ציפיית הפרושים למשיח מלכותי וכוהני. הניתוח מיישב בין סיפורי הבשורות השונים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.19-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃והמשלחים היו מן הפרושים׃וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע המשיח עם נתנאל

    קטע 35 בוחן את מפגש ישוע עם נתנאל (יוחנן 1.47–51), המסופר רק בבשורת יוחנן ומתוארך ל־23 בנובמבר בשנת 29 בנצרת. ישוע מפגין ידיעה על־טבעית על נתנאל, הנעשה לראשון המצהיר בפומבי שהוא בן האלוהים ומלך ישראל. נתנאל, המזוהה עם ברתולומיאוס ומוצאו מקנה, קשור לחתונה בקנה המופיעה בהמשך סיפור יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.47-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃
    קרא עוד
  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃
    קרא עוד
  • ביקור בכפר נחום

    לאחר החתונה בקנה מבקר ישוע המשיח בכפר נחום עם משפחתו בסביבות 1 בדצמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על אירוע זה (יוחנן 2.12). שם הוא פוגש את תלמידיו פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן, ונקשר לזבדי ולשלומית. עיר זו תהיה בהמשך מרכז שירותו בגליל. לאחר הביקור הוא חוזר לנצרת ואחר כך מצטרף ליוחנן המטביל בעינון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃
    קרא עוד
  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד
  • ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום

    מאמר זה מספר על הטפתו של ישוע בבית הכנסת של כפר נחום, ומתאר את השפעת תורתו ואת תגובת השומעים. הוא מדגיש כיצד שילב ישוע את דבריו במסגרת היהודית מבלי לעורר דחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃
    קרא עוד
  • האיש בעל הרוח הטמאה

    המאמר בוחן את האירוע שבו ישוע פוגש איש אחוז שד בבית הכנסת של כפר נחום. בדברו הוא משחרר את האיש, והדבר מזעזע את העדים ומחזק את ההכרה בסמכותו האלוהית. האירוע מסמן נקודת מפנה בפרסומו באזור ומדגים את שליטתו ברוחות הטמאות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל

    המאמר עוסק בהתבודדותו של ישוע לתפילה ומדגיש את האיזון בין המסר הרוחני שלו לבין ציפיות ההמון לריפוי. סיפורם של מרקוס ולוקס מראה את חשיבות התפילה לישוע לנוכח לחצים חיצוניים. השליחות הרוחנית נותרה במרכז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
    קרא עוד
  • חג הפסח השני בירושלים

    המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב

    המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
    קרא עוד
  • עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח

    המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.

    בְּרֵאשִׁית 49.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃
    קרא עוד
  • שאלת תלמידי יוחנן המטביל על הצום

    המאמר בוחן את שאלת תלמידי יוחנן על הצום ואת תשובת ישוע, ומדגיש את המעבר מן היהדות המסורתית לקשר האישי עם האל המייחד את הנצרות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.18-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃
    קרא עוד
  • הכרזת הבשורה

    המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.44-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו

    המאמר בוחן כיצד בישר ישוע על מלכות האלוהים עם תלמידיו, ומדגיש את חשיבות הנשים שתמכו במסעות האלה ואת ההבחנה בין הכרזה לבישור על פי לוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • אות מלכת שבא

    ישוע משתמש בסיפור מלכת שבא, שעברה מרחקים ארוכים כדי להקשיב לשלמה, כדי לבקר את המסרבים להכיר בו למרות תורתו וניסיו.

    1 מְלָכִים 10.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות׃ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׃ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח׃ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי׃אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך׃יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה׃ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה׃והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃
    קרא עוד
  • אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח

    מאמר זה מנתח מקרה שמספר עליו לוקס, שבו אישה מביעה את הערצתה לישוע, ובכך מבליט את השינוי החברתי באותה תקופה. ישוע משיב בהדגשת חשיבותם של השומעים את תורתו ומיישמים אותה, מעבר לקשרי המשפחה המסורתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃
    קרא עוד
  • חג הפסח השלישי

    הפריקופה PER168 מציינת את חג הפסח השלישי בשירותו של המשיח ישוע, שתאריכו יום שני, 12 באפריל 32 לספירה, ושנזכר רק אצל יוחנן (יוחנן 6,4). בהיותם בגליל, ליד בית צידה, נראה שישוע ותלמידיו אינם עולים לירושלים, לנוכח עוצמת פעילותם. אזכור זה משמש נקודת ציון כרונולוגית בסינופסיס, ומבשר את האירועים הבאים עד חג הסוכות באוקטובר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃
    קרא עוד
  • תגובת ההמון

    לאחר ריבוי הלחם, ההמון מזהה את ישוע כנביא שמשה הכריז עליו ורוצה להמליכו למלך. רק יוחנן מספר על אירוע זה. ישוע נסוג אל ההר ודוחה מלכות פוליטית. קטע זה חושף את המתח בין הציפיות המשיחיות העממיות לבין שליחותו הרוחנית של המשיח, שמסרב להתאים עצמו לתקוות הלאומניות של זמנו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
    קרא עוד
  • תגובת השליחים

    הפריקופה 172 מספרת על תגובת השליחים לאחר שישוע הלך על המים והשקיט את הסערה. האירוע, שהתרחש בגינוסר באפריל שנת 32 לספירה, מסופר על ידי מתי ומרקוס. התלמידים משתחווים ומכריזים: 'אתה באמת בן האלוהים', שלב מכריע באמונתם ובהתגלות הכריסטולוגית ההדרגתית של הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע על לחם החיים

    יוחנן 6.22-59 מביא את נאום ישוע על לחם החיים, שנישא בבית הכנסת של כפר נחום בשבת אחת במאי 32 לספירה. לאחר ריבוי הלחם, ישוע מתגלה כ"לחם החיים" וקורא להמון להאמין בו כדי לזכות בחיי נצח. קטע זה, שמופיע רק אצל יוחנן, מציג עושר כריסטולוגי וסעודתי רב, מול חוסר ההבנה והתלונות של שומעיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.35-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
    קרא עוד
  • מבחן ההקדשה

    הקטע PER175 מספר, לפי עדותו היחידה של יוחנן (יוחנן 6,60-61), על תגובתם של תלמידים רבים אשר, נתקלו במכשול בגלל הנאום על לחם החיים שנישא בכפר נחום, ובחרו לנטוש את המשיח ישוע. רגע זה של מבחן חושף את הפער בין הציפיות הפוליטיות המשיחיות לבין ההצעה הרוחנית של ישוע, וקורא לקורא להרהור עמוק על טיבן האמיתי של האמונה וההקדשה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
    קרא עוד
  • פטרוס מכיר בישוע כמשיח

    פרשה 176 מתארת את הודאתו של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח, והיא מסופרת רק אצל יוחנן (6.62-71). לאחר עזיבה המונית של תלמידים, ישוע שואל את שנים העשר על מחויבותם. פטרוס משיב בהכרזת אמונה מופלאה. המאמר בוחן את המתח בין ריבונות אלוהית לחופש האדם, ומסתיים בהזכרת יהודה איש קריות, המזכירה שדבר אינו נסתר מעיני אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.62-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
    קרא עוד
  • תוכחה לסופרים ולפרושים

    המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    המאמר בוחן את ריפוייו של ישוע, בעיקר בגליל לאחר שובו מפיניקיה. מתי מתאר את הנסים הרבים שנעשו, ואילו מרקוס מתמקד במקרה יוצא דופן של אדם חרש, ומראה את דרכו הייחודית של ישוע, שכבר נצפתה במקומות אחרים בבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
    קרא עוד
  • יציאה בסירה לעיר מגדלה

    המאמר דן ביציאתו של ישוע בסירה למגדלה לאחר ריבוי הלחם, בוחן את ההבדלים בין תיאורי מתי ומרקוס, ומדגיש את חשיבות המחקר ההיסטורי להבנת הבדלים אלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃
    קרא עוד
  • ההצהרה השנייה של פטרוס

    המאמר עוסק בהצהרה השנייה של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח. הוא בוחן את התיאורים המקראיים המציבים את האירוע בקיסריה פיליפי, ומדגיש את הקושי של הקהל היהודי לקבל את הבנות האלוהית. ישוע מבקש מתלמידיו שלא להכריז בגלוי על היותו המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.13-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
    קרא עוד
  • שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע

    המאמר מדגיש את חשיבות זיהויו של ישוע כמשיח על ידי פטרוס, שאירע בקיסריה פיליפי, ואת הבעתה של אמת זו, המוסרת בהשראת אלוהים ולא כהתגלות אנושית, על פי הכתוב במתי 16:17-20.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃
    קרא עוד
  • מחיר ההתמסרות

    המאמר „PER191 - מחיר ההתמסרות“ מתאר את דברי ישוע על התלמידות האמיתית בקיסריה פיליפי. קטעי המקרא במתי, במרקוס ובלוקס מדגישים את חשיבות הוויתור האישי למען הישועה הנצחית. הם מעודדים לשאת את הצלב מדי יום ולהישאר נאמנים להוראת המשיח, ומציעים תפיסה רדיקלית של התלמידות, בניגוד לנוהגים הדתיים של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.23-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃
    קרא עוד
  • דבר מוזר מאוד של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את דברי ישוע על בואה של מלכות אלוהים, שיש המפרשים אותם כהשתנות, כתחייה או כצמיחת הכנסייה. המסקנה היא שישוע התכוון להשתנות, אירוע המגלה את כבודו האלוהי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃
    קרא עוד
  • הוראות הרבי

    המאמר בוחן את הוראת ישוע לתלמידיו לשמור בסוד את ההשתנות שלו, ומדגיש את חשיבות האמונה ואת הכנת השליחים לאחריותם בעתיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
    קרא עוד
  • שאלת התלמידים על אליהו הנביא

    לאחר ההשתנות, התלמידים שואלים את ישוע על הנבואה בדבר אליהו. ישוע מגלה שיוחנן המטביל מגשים נבואה זו, קשר שהבשורות מפתחות בהדרגה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
    קרא עוד
  • שד שקשה לגרשו

    המאמר בוחן את הניסיון הכושל של התלמידים לגרש שד מנער צעיר, דבר שחייב את התערבותו של ישוע לאחר ההשתנות. הסיפורים במתי, במרקוס ובלוקס מצביעים על חולשת אמונתם כסיבת כישלונם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.14-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים׃ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • הסבר כישלון התלמידים

    המאמר מנתח את כישלון התלמידים בגירוש שד, כפי שהדגיש ישוע. לפי מתי ומרקוס, פרקטיקות רוחניות כמו אמונה, תפילה וצום חיוניות להתגברות על מכשולים רוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    קרא עוד
  • משמעת בקהילה ומחילה

    הפריקופה 203 מציגה את הוראת ישוע על המשמעת בכנסייה ועל המחילה, בכפר נחום בספטמבר שנת 32 לספירה. מתי 18.15-22 ולוקס 17.3-4 מפתחים את התוכחה בין אחים, את סמכות הכנסייה, את התפילה הקהילתית ואת המחילה ללא גבול (שבעים פעמים שבע). נושאים אלה מניחים את היסוד לאתיקה נוצרית של יחסים, שבמרכזה ההתפייסות והרחמים האלוהיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃
    קרא עוד
  • חג הסוכות

    הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
    קרא עוד
  • יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל

    PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
    קרא עוד
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.52-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
    קרא עוד
  • האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע

    לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.

    1 מְלָכִים 19.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • האישה הנואפת

    פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.

    דְּבָרִים 22.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע הוא אור העולם

    בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.

    שְׁמֹות 3.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃
    קרא עוד
  • ניסיון רצח

    ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
    קרא עוד
  • שובם של 70 התלמידים

    שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
    קרא עוד
  • ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

    בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃
    קרא עוד
  • ההזמנה לביתו של פרוש

    פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
    קרא עוד
  • שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח

    במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
    קרא עוד
  • הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס

    הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
    קרא עוד
  • קינה על ירושלים

    הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.

    תְהִלִּים 48.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׃
    קרא עוד
  • סקרנות העם וקנאת אנשי הדת

    המאמר בוחן כיצד העם, המקבל את מסר ישוע, עומד בניגוד לקנאה ולהתנגדות של הרשויות הדתיות. הפרושים, מתוך חשש לאבד את השפעתם, היו לרוב יריבים, למרות פתיחותו של ישוע ורחמיו כלפי המנודים והחוטאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו

    המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע הוא הרועה הטוב

    המאמר בוחן כיצד ישוע מציג את עצמו כרועה הטוב ביוחנן י׳. הוא מורה הדרך הרוחני האותנטי, בניגוד למורי הדרך השקריים. ישוע מבשר ישועה אוניברסלית וקורא לכל אחד להאזין לקולו כדי למצוא את החיים הרוחניים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
    קרא עוד
  • חג ההקדשה

    המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

    המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אני ואבי אחד אנחנו׃
    קרא עוד
  • יציאה לבית עניה שבעבר הירדן

    המאמר מתאר את מסעו של ישוע מירושלים לבית עניה, עם תחנות בבית עניה שבעבר הירדן וביריחו, שבהן הוא עושה נסים. ישוע מתעכב במכוון, מגיע ומחיה את אלעזר, ובכך מעורר תגובה מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מברך ילדים קטנים

    המאמר בוחן כיצד ישוע מברך את הילדים בבית עניה, לאחר חג ההקדשה. אירוע זה מתואר בבשורות הסינופטיות ומדגים את חשיבות הילדים במלכות האלוהים, חרף הרתיעה של התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.15-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו ותחייתו

    מאמר זה בוחן את התקופה שבין חנוכה לפסח, ומדגיש את תורתו של ישוע, את חיזויו על מותו ותחייתו, ואת נסים כגון תחיית אלעזר, שעוררו תקווה ועימות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.17-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • בקשת שלומית, אשת זבדי, למען בניה

    המאמר עוסק בבקשתה של שלומית למען בניה ובמסלולו הגיאוגרפי של ישוע. סיפור זה מתרחש בפברואר שנת 33, בעת מסעו של ישוע מיריחו לבית עניה. האירוע מבליט את המתח שבין ההבנה האנושית לבין הנבואות. ישוע מבשר על מותו הקרב בתשובתו לשלומית, ובכך נחשפים הערכים הרוחניים של מלכות האלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.35-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
    קרא עוד
  • קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים

    מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד
  • קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • הוראה יומית במקדש

    פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק

    במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • שאלות חכמי התורה

    בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.45-47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
    קרא עוד
  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח רוחץ את רגלי תלמידיו

    מאמר זה בוחן את רחיצת הרגליים בידי ישוע, מעשה יוצא דופן שיוחנן מספר עליו, המסמל את היפוך הערכים האנושיים ומבהיר את המסר המרכזי של ישוע: לשרת מתוך אהבה. אירוע זה, שאירע בירושלים בעת סעודת הפסח האחרונה, מגלה לתלמידיו את משימתו האמיתית של ישוע בכך שהוא מקדים ורומז לצליבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • שיחה אישית עם תלמידיו

    המאמר מנתח את מפגשיו האחרונים של ישוע עם תלמידיו, ומדגיש את התמורה הרוחנית שחלה בהם בעקבות ההתגלות האלוהית. ישוע קורא להם ידידים ולא עבדים, ומבליט את חשיבות האהבה והשליחות האלוהית. הסיפור מזמין לראות את הבחירה והשליחות ברצף תאולוגי.

    שְׁמֹות 33.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN017 הטבילות

    המאמר בוחן את הטבילות השונות בברית החדשה, מיוחנן המטביל ועד ישוע ופולוס. הוא מאיר כיצד כל טבילה מסמנת…

  • ANN029 העימות בין תומכי יוחנן לתומכי ישוע

    המאמר עוסק במתחים בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע, שתי דמויות מקראיות מרכזיות, ומדגיש את שירותיהם…

  • ANN063 עינון ובית עניה מעבר לירדן

    מאמר זה בוחן את בית עניה ואת עינון, מקומות טבילה חשובים בבשורות על פי יוחנן, בעוד שהשערות מודרניות מנסות למקם את…

  • ANN075 גירוש המוכרים מהמקדש

    המאמר בוחן את המקרה שבו ישוע מגרש את הסוחרים מבית המקדש, אירוע המסופר באופן שונה בבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. בעוד…

  • ANN088 שתי משיחותיו של ישוע המשיח

    המאמר מנתח את משיחות המשיח ישוע בבשורות, וממחיש את הניגוד בין ערכי ישוע לערכי שמעון הפרוש. הוא מדגיש את…

השירות בגליל

שירותו של ישוע בגליל הוא אחת התקופות העשירות והמתועדות ביותר בחייו הציבוריים. באזור זה בצפון ישראל מתחיל ישוע להטיף, לקרוא לתלמידיו הראשונים ולעשות את ניסיו ואותותיו הראשונים, וכך הוא מניח את יסודות מסרו.

תקופה זו מכסה אירועים מרכזיים כמו קריאת השליחים, הריפויים והמופתים הראשונים, בעיקר בכפר נחום, וכן דרשת ההר הנודעת — נאום יסוד שבו מציג ישוע את המוסר של התלמיד ומגדיר מחדש את הכיוונים המוסריים והרוחניים הגדולים של האמונה.

ארבע הבשורות, ובפרט הסינופטיות, מציעות סיפורים משלימים של שלב מכריע זה. נראים בו גם המתחים הראשונים עם הפרושים והרשויות הדתיות, המבשרים את הסכסוכים הבאים.

לימוד השירות בגליל פירושו לתפוס את ישוע בפעולה: מורה, מרפא, מי שמקבץ קהילה. זוהי נקודת המוצא ההכרחית להבנת המשך שליחותו ולהבנת צמיחת התנועה שהוא פותח.

  • השיבה לגליל

    המאמר מפרט את שיבת ישוע לגליל לפי הבשורות ומקומות מרכזיים ככפר נחום ונצרת. הוא מסביר כיצד התנועות סימנו תחילת שירות אסטרטגי ומשפיע יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃
    קרא עוד
  • ההגעה לכפר נחום שבגליל

    המאמר בוחן את שירות ישוע בכפר נחום, בסיסו בגליל המוזכר רבות בבשורות. העיר שבה גרו כמה תלמידים שימשה בסיס לפעילותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.24-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃אנכי הוא לחם החיים׃אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃
    קרא עוד
  • הקשיים בנצרת

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לנצרת ואת חוסר אמונת בני עירו. אף שנתפס כמשיח לאחר נסי כפר נחום, הוא נדחה וממחיש את ״אין נביא בעירו״.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    מאמר זה מסביר אירוע בבשורות שבו ישוע מרפא אנשים רבים בכפר נחום, ומדגים את כוחו וסמכותו האלוהיים. האירוע מתרחש לאחר השבת, ומושך המון מעריץ ותוהה על מעשיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃
    קרא עוד
  • הטפה בגליל

    המאמר מפרט את הטפתו של ישוע בגליל ומדגיש את הוראתו בבתי הכנסת ואת השפעת נסיו על ההמונים. התלמידים מתלווים אליו, ואילו הרשויות הדתיות ממשיכות לתהות על זהותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.43-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃
    קרא עוד
  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
    קרא עוד
  • שאלה על ההתרועעות עם חוטאים

    המאמר מנתח את ביקורת הפרושים על סובלנות ישוע לחוטאים ואת ניסיונם לפגוע בו נוכח הפופולריות הגוברת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃]13-03[׃לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃
    קרא עוד
  • ההטפה בגליל נמשכת

    המאמר עוסק בהטפת ישוע בגליל בשנת 31 ובפרסומו הגובר למרות דחיית הרשויות. הבשורות מראות שפעל בעיקר בכפר נחום, הטיף בבתי כנסת ועשה נסים רבים. השירות משך קהל גם מעבר לגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
    קרא עוד
  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.13-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מוכיח כמה ערים

    ישוע מוכיח את הערים כורזין, בית צידה וכפר נחום על שלא חזרו בתשובה למרות הנסים הרבים שנעשו בהן. הוא משווה אותן לרעה לערי הגויים צור, צידון ואפילו סדום, וקובע שאלו היו חוזרות בתשובה. הקטע הזה מדגיש שהאחריות תואמת את מידת ההתגלות שהתקבלה, ואת המשמעות הנצחית של דחיית הבשורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.13-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
    קרא עוד
  • פעילות המשיח ישוע בגליל

    המאמר בוחן את החלטתו האסטרטגית של ישוע לנהל את שירותו בגליל כדי להימנע מהעוינות ביהודה. יוחנן מדגיש את כוונת הרשויות הדתיות להרוג את ישוע, ואילו הבשורות הסינופטיות מזכירות איום זה באופן מרומז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל

    הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
    קרא עוד

הנסים של ישוע

ניסי ישוע תופסים מקום מרכזי בסיפורי הבשורות. ריפויים, גירושי שדים, ריבוי הלחם, הקמת מתים: מעשי עוצמה אלה פזורים לאורך כל שירותו של ישוע, מראשיתו בגליל ועד שבוע הייסורים בירושלים. הם אחד המקורות העשירים ביותר להבנת מיהו ישוע ומה בא להשלים.

אותות אלה אינם הדגמות כוח בלבד. הם מגלים את טבעה של מלכות אלוהים, משיבים על המצוקה האנושית ומעוררים אמונה, שאלות או התנגדות — בעיקר מצד הפרושים והרשויות הדתיות. נקראים לאור הנבואות המקראיות, הם מאשרים את זהותו המשיחית של ישוע.

ארבע הבשורות מוסרות את האירועים הללו מנקודות מבט משלימות. לימוד הניסים מזמין אפוא להצליב בין הסיפורים הסינופטיים לסיפורי בשורת יוחנן, לבחון את ההקשר התרבותי היהודי שלהם, ולמדוד את משמעותם התאולוגית לאמונה הנוצרית.

  • חמותו של פטרוס

    המאמר מנתח את סיפורי ריפוי חמותו של פטרוס, ומבליט הבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס. הוא בוחן את ההשלכות התאולוגיות של ההבדלים ומדגיש את העושר שמביא כל סיפור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
    קרא עוד
  • משותק הנישא בידי ארבעה אנשים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין הסיפורים של מתי ושל מרקוס בעניין ריפוי המשותק בידי ישוע. אף שהסיפורים שונים, המאמר מדגיש שהם משלימים זה את זה, ומשקפים את נקודות המבט האישיות של המחברים בהשראת אלוהים, ומציעים מבט עשיר על האירועים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.2-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ויקם וילך לביתו׃והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
    קרא עוד
  • האישה הסובלת מדימום

    המאמר בוחן את סיפור האישה הסובלת מדימום במתי, במרקוס ובלוקס. כל בשורה מציגה גרסה מעט שונה של האירוע, ומבליטה פרטים מגוונים אך מדגישה את אמונת האישה ואת כוח הריפוי של ישוע. הבשורות משלימות זו את זו כדי להציע מבט שלם על אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר דן בהבדלים לכאורה בסיפורי הבשורות על תחיית בת יאיר. מתי, מרקוס ולוקס מציעים גרסאות מעט שונות, המובילות לניתוח של הכרונולוגיה ושל האמונה שגילה יאיר. למרות ההבדלים הללו, הדגש הוא על נס ישוע ועל מסר האמונה שהוא מעביר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃
    קרא עוד
  • מה אומר ישוע לבת יאיר?

    המאמר מנתח את סיפור תחיית בת יאיר בידי ישוע, הנדון בשלוש בשורות. הסיפורים של מרקוס, מתי ולוקס, הנחשבים לעיתים סותרים, מוצגים כמשלימים. בהשוואת הפרטים של כל בשורה המאמר מראה שאין סתירה אלא מגוון נקודות מבט על האירוע המופלא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
    קרא עוד
  • שני העיוורים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין סיפורי הבשורות על ריפוי עיוור אחד או שניים ביריחו בידי ישוע. הוא בוחן את מתי, מרקוס ולוקס, ומבהיר שהמגוון הסיפורי אינו מעיד על סתירה. מודגשת חשיבותה של נקודת המבט האישית של המחברים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃
    קרא עוד
  • הפיכת המים ליין בקנה

    מאמר זה בוחן את הנס הראשון של ישוע המסופר ביוחנן 2.1-11. בחתונה בקנה הופך ישוע מים ליין, מגלה את טבעו האלוהי ופותח את שירותו. מרים ממלאת תפקיד מפתח בבקשה את עזרתו של ישוע. נס זה מסמל את המעבר מברית ישנה לברית חדשה של חסד, וממחיש את נדיבות אלוהים ומחזק את אמונת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בנו של פקיד מלכותי

    יוחנן 4,46-54 מספר על ריפוי בנו של פקיד מלכותי בקנה. הנס, שחולל ישוע בדיבור פשוט, ממחיש את האמונה ואת הכוח האלוהי, ומחזק את הכרתו של הפקיד ושל משפחתו. סיפור זה מדגיש את חשיבות האמונה עוד לפני שרואים נסים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    הקטע בלוקס 5.1-11 מראה את סמכותו של ישוע ואת קריאתו של שמעון פטרוס. אחרי דיג פלאים מזמין ישוע את פטרוס להיות דייג אנשים, וכך מומחשת השליחות הבשורתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום

    המאמר דן בריפוי אדם אחוז שד בכפר נחום בידי ישוע, המסופר במרקוס ובלוקס. הרוח הטמאה מכירה בישוע כקדוש האלוהים, ובציווי המשיח יוצאת מן האדם. העדים משתאים מסמכותו של ישוע, ושמעו מתפשט. סיפורים אלה מדגישים את הסמכות האלוהית ואת כוח הריפוי של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של פטרוס

    המאמר עוסק בנס ריפוי חמותו של פטרוס, המסופר במתי, במרקוס ובלוקס. הוא מדגיש את כוח הריפוי של ישוע ואת רחמיו על החולים, והסיפורים מבליטים היבטים שונים של האירוע. ישוע מרפא מיד את חמותו של פטרוס, והיא מתחילה לשרת אותם. נקודות המבט הייחודיות של הבשורות מעשירות את הבנתנו במעשה הנס הזה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע

    המאמר מנתח את ריפוי המצורע בידי ישוע במרקוס 1.40-44 ובלוקס 5.12-14, ומדגיש את אמונת המצורע, את רחמי ישוע ואת כוח הריפוי האלוהי שלו. הסיפורים מתעקשים על כיבוד החוקים הדתיים של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי המשותק בבית חסדא

    מאמר זה דן בריפוי המשותק בבריכת בית חסדא בידי ישוע, הממחיש את חמלתו ואת סמכותו האלוהית. הנס, שהתרחש ביום שבת, מעורר סכסוך עם הרשויות היהודיות הקפדניות בעניין דיני השבת. ישוע מדגיש בפעולה זו את חשיבות האמונה, הריפוי הרוחני והגאולה מעבר למגבלות החוק.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
    קרא עוד
  • ריפוי המצורע

    המאמר עוסק בריפוי מצורע בידי ישוע, ומדגיש את חמלתו ואת כיבוד החוקים הדתיים. ההבדלים בין סיפורי הבשורות מעשירים את ההבנה של אירוע מפתח זה בשירותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.40-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עבד שר המאה

    המאמר בוחן את ריפוי עבד שר המאה, המסופר בבשורות מתי ולוקס. שר המאה מגלה אמונה יוצאת דופן, ומקווה לריפוי בדבר ישוע. הסיפורים נבדלים בפרטי האינטראקציה, ומבליטים את ענוותו ואת כבודו של שר המאה ואת רחמי ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    המאמר עוסק בהקמת בן האלמנה מנעים בידי ישוע, המראה את רחמיו ואת כוחו האלוהי, כפי שמסופר בלוקס 7.11-17. נס זה מעורר הכרה בישוע כנביא והכרה בנוכחות אלוהית פעילה, ומראה את סמכותו על המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד העיוור והאילם

    המאמר בוחן נס של ישוע המסופר במתי 12:22-23 ובלוקס 11:14-15, שבו הוא מרפא אדם אחוז שד. ההמון משתאה ושואל אם ישוע הוא בן דוד, המשיח המובטח. בהשוואה ללוקס, מתי מדגיש את ההכרה המשיחית של ההמון, ואילו לוקס מדווח על האשמות בשיתוף פעולה עם בעל זבול.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד האילם

    המאמר מתאר את ריפויו של אילם בידי ישוע בלוקס 11.14-15, המראה את כוחו על השדים. ההמון מגיב בתדהמה ובספקנות. בהשוואה למתי 12.22-23, המאמר ממחיש את התפיסות השונות של ישוע. הסיפורים מדגישים את סמכותו האלוהית ואת המתחים בשירותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע משקיט את הסערה

    מאמר זה בוחן כיצד ישוע משקיט סערה, במתי 8.23-27, במרקוס 4.35-41 ובלוקס 8.22-25, ובכך מראה את כוחו האלוהי. הסיפורים מדגישים את תגובתם הפוחדת של התלמידים ואת חשיבות האמונה, עם הבדלים המשקפים את נקודת המבט הייחודית של כל אחד מהמבשרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
    קרא עוד
  • גירוש השדים מאחוז השד מגדרה

    גירוש השדים בגדרה מראה את ישוע מגרש שדים מתוך הגרסנים, לפי מתי, מרקוס ולוקס. השדים מכירים בישוע כבן האלוהים ומבקשים להיכנס אל עדר חזירים שיטבע לאחר מכן. מעשה זה מראה את סמכותו ואת כוחו הגואל של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.28-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃
    קרא עוד
  • הקמת בת יאיר

    המאמר בוחן את תחיית בת יאיר ואת ריפוי האישה החולה בידי ישוע, לפי הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. חשיבות האמונה בסיפורים אלה מודגשת, וכן ההבדלים והדמיונות בפרטי האירועים. נסים אלה ממחישים את חמלתו של ישוע ואת כוח הריפוי שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    המאמר בוחן את סיפורה של אישה הסובלת מדימום, שנרפאה באמונתה בנגעה בבגדו של ישוע. מעשה זה מגלה את כוח הריפוי ואת חמלתו של ישוע כלפי המאמינים בו, כפי שמסופר בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    המאמר בוחן את ריפוי שני העיוורים בידי ישוע (מתי 9.27-31), ומדגיש את חשיבות האמונה, את ההכרה המשיחית ואת התפשטות הנס חרף האיסור. סיפור זה, הייחודי למתי, מבליט את חמלתו ואת כוחו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי אילם אחוז שד

    הנס שבמתי 9.32-33 מתאר את ריפוי האילם בידי ישוע, שעורר את תדהמת ההמון. הטקסט מאיר את כוחו של ישוע על כוחות השדים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם והדגים

    ריבוי הלחם והדגים הוא נס המסופר בבשורות, שבו ישוע מאכיל המון של אלפים בחמישה לחמים בלבד ושני דגים. סיפור זה מסמל את חמלתו ואת כוחו האלוהי של ישוע, ובה בעת מדגיש את חשיבות האמונה וההכרה בתפקידו הרוחני האמיתי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ויאמר הביאום אלי הלם׃ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
    קרא עוד
  • הליכה על המים

    המאמר מנתח כיצד הבשורות מתארות את ישוע הולך על המים, ומדגיש את אלוהותו ואת אמונת התלמידים. מתי כולל את הפרק של פטרוס ההולך אף הוא על המים, ואילו מרקוס ויוחנן מתארים את תדהמת התלמידים. האירוע ממחיש את כוחו של ישוע על הטבע ואת הצורך להאמין בו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.22-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃
    קרא עוד
  • ריפוי בגנסרת

    המאמר בוחן את הסיפורים של מתי 14.34-36 ושל מרקוס 6.53-56, המתארים את הריפויים שחולל ישוע בגינוסר. התושבים מזהים את ישוע ומיהרו לאסוף את החולים כדי שיוכלו לגעת בבגדו, ובכך הוכיחו את אמונתם ביכולתו לרפא. סיפורים אלה מדגישים את כוחו המופלא של ישוע ואת חשיבות אמונת המרופאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הכנענית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הכנענית בידי ישוע, ומאיר את אמונתה ואת התפשטות מסר ישוע אל הגויים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי החירש־אילם

    מאמר זה בוחן את ריפוי החירש־אילם בידי ישוע, המוצג במרקוס 7.31-37, ומדגיש את חמלתו, את כוחו האלוהי ואת שליחותו האוניברסלית. באמצעות מחוות סמליות ובמילה “אפתח” הוא מרפא אדם, וממחיש את הפתיחות לגילוי האלוהי. תגובתו הנלהבת של ההמון, אף שהיא נוגדת את בקשתו לשתיקה, מעידה על השפעת נסיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
    קרא עוד
  • הזנת ה־4000

    המאמר מספר על ריבוי הלחם, שבו ישוע מאכיל בנס ארבעת אלפים איש. הסיפורים של מתי ושל מרקוס מתארים את חמלת ישוע על ההמון הרעב, את ריבוי שבעת הלחמים ומעט דגים, ואת איסוף שבעת הסלים של השאריות. ההבדלים כוללים את היעדים שאחרי האירוע: מגדן אצל מתי ודלמנותה אצל מרקוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מבית צידה

    ישוע מרפא עיוור בבית צידה בתהליך של שני שלבים, המסמל את התקדמות האמונה. השימוש ברוק ובמגע הפיזי מדגיש את מעורבותו הישירה של ישוע. הסיפור מאיר את חמלתו של ישוע ומציג סמל עמוק לצמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
    קרא עוד
  • ההשתנות

    ההשתנות, המסופרת במתי, במרקוס ובלוקס, מגלה את אלוהותו של ישוע. הוא משתנה לעיני פטרוס, יעקב ויוחנן על הר. משה ואליהו מופיעים, וקול משמיים מכריז על ישוע כעל הבן האהוב. סיפורים אלה מדגישים את חשיבות ישוע ואת תורתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.28-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
    קרא עוד
  • גירוש שד מנער חולה נפילה

    מאמר זה מסביר כיצד שלוש הבשורות הסינופטיות מספרות על גירוש השד מנער אפילפטי בידי ישוע לאחר שתלמידיו נכשלו. כל בשורה מאירה היבטים ייחודיים, ובה בעת מדגישה את כוחו של ישוע על השדים ואת חשיבות האמונה והתפילה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.14-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    קרא עוד
  • מטבע בפי דג

    המאמר עוסק בנס המטבע בפי הדג, המראה את חוכמתו של ישוע מול דרישות דתיות. בכפר נחום, כדי שלא להעליב את גובי מס בית המקדש, מבקש ישוע מפטרוס לדוג מטבע לשלם את המס. סיפור זה מדגיש את טבעו הכפול של ישוע כבן האלוהים ומלמד איזון בין חירות רוחנית לכיבוד המסורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    המאמר בוחן את לוקס 13.10-21, שבו ישוע מרפא אישה ביום השבת וגורם לביקורתו של ראש בית הכנסת. ישוע מדגיש את הצביעות של המבקרים וטוען שעשיית הטוב הולמת תמיד. משלי גרגיר החרדל והשאור ממחישים את צמיחת מלכות אלוהים. ניתוח זה מבליט את כוחו ואת תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    המאמר עוסק בריפוי איש חולה מיימת בידי ישוע ביום שבת, לפי לוקס 14:2-6. הטקסט מדגיש את הסכסוכים סביב ריפויי השבת ומדגיש את קדימות החמלה והרחמים על פני פרשנות קפדנית של התורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    לוקס 17.11-19 מספר על ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע. רק שומרוני אחד חוזר להודות לו, וכך מומחשים נושאי האמונה, הציות, ההודיה והכלליות של הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מלידה

    יוחנן 9.1-12 מספר על ריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, המראה את מעשי אלוהים. ישוע משתמש בטיט כדי לרפא, ומזכיר את הבריאה בבראשית. ציות האיש ואמונתו חיוניים לריפויו. תדהמת הקהילה מן הנסים מדגישה את השפעתו ואת שליחותו של ישוע, המביא אור רוחני לעולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃בהיותי בעולם אור העולם אני׃ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    יוחנן 11:1-44 מתאר את תחיית אלעזר, וממחיש את כוחו של ישוע על המוות ואת חמלתו האנושית. הנס, שהתרחש בבית עניה, מגלה את האלוהי ואת האנושיות של ישוע, ומחזק את אמונת תלמידיו. בהקימו את אלעזר לאחר ארבעה ימים בקבר מראה ישוע שהוא התחייה והחיים, ומזמין לאמונה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃
    קרא עוד
  • ריפוי ברטימאי העיוור

    מאמר זה בוחן את סיפורי ריפוי ברטימאי בבשורות. אף שהפרטים משתנים (מספר העיוורים, זיהוי ברטימאי, המיקום המדויק), העיקר נשאר: אמונת העיוורים וחמלת ישוע בריפוים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ייבוש התאנה

    במתי ובמרקוס ישוע מקלל תאנה כדי ללמד על אמונה ותפילה. דברו מייבש את העץ וממחיש את כוחה של האמונה. מרקוס מדגיש גם את חשיבות הסליחה. שני הסיפורים, אף שהם נבדלים בסדר האירועים, חולקים את אותה תורה מרכזית: אמונה ותפילה יכולות לחולל פלאים כשחיים אותן בלי להסס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
    קרא עוד
  • פקיד המלך בקנה שבגליל

    קטע 53 מספר על נס ישוע בקנה לבן פקיד המלך שבא מכפר נחום (יוחנן 4.46–54), בפברואר–מרץ 31. זהו האות השני בקנה אצל יוחנן. זהות הפקיד אינה ודאית, אך המחבר נוטה למוצא רומי המדגים את כלליות הישועה. אין לבלבלו עם שר המאה בקטע 110.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    1 מְלָכִים 17.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע.

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע, ממחיש את חמלתו ואת סמכותו המשיחית ועוסק במתיחות עם הרשויות הדתיות בגליל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי משותק

    המאמר עוסק בריפוי משותק בידי ישוע בכפר נחום ומדגיש את אלוהותו המוכרזת באמצעות סליחת החטאים, המזעזעת את המומחים לתורה ומעמיקה את הפער בין ישוע לרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    קרא עוד
  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.

    וַיִּקְרָא 13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃וביום הראות בו בשר חי יטמא׃וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃
    קרא עוד
  • ריפוי משרתו של הקצין הרומי

    המאמר בוחן את ריפוי משרתו של קצין רומי בידי ישוע בכפר נחום, כביטוי לאמונה יוצאת דופן ולסמכות ישוע כלפי כל העמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד

    המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד מגדרה

    הפריקופה 152 מספרת על ריפוי אחוז השד מגדרה, כפי שמובא אצל מתי (8.28-34), מרקוס (5.1-20) ולוקס (8.26-40). ישוע מגיע לאזור גדרה, פוגש אנשים אחוזי שד החיים בין הקברים, ומשחרר אותם מן השדים בשלחו אותם אל עדר חזירים הטובע באגם. אירוע זה מגלה את שלטונו הריבוני של המשיח על כוחות השדים ואת שירותו המתפשט מעבר לגבולות ישראל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בתו של יאיר נקטע

    פריקופה 153 מתארת את תחילת פרשת בתו של יאיר בכפר נחום (פברואר–מרץ 32 לספירה). יאיר, ראש בית הכנסת, מפציר בישוע לרפא את בתו היחידה, בת 12. אולם ישוע, שההמון עיכב אותו, אינו מגיע בזמן: הילדה מתה. סיפור סינופטי זה (מתי 9.18-19 ; מרקוס 5.21-24 ; לוקס 8.40-42) מעלה את שאלת אמונתו של יאיר נוכח מבחן המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם לחמשת האלפים

    ריבוי הלחם לחמשת אלפים גברים הוא נס המעיד עליו כל ארבעת המבשרים, והוא התרחש ליד בית צידה באפריל שנת 32 לספירה. בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד מאכיל ישוע המון עצום, ובכך מתגלים כוחו האלוהי וחמלתו כרועה, והדבר מבשר את סעודת האדון. שנים עשר הסלים שנותרו מסמלים את שפע מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים

    הפריקופה 171 מנתחת את הנס של ישוע ההולך על מימי אגם גינוסר (אפריל 32 לספירה), לרבות פרשת פטרוס. השוואה קפדנית של הסיפורים במתי 14.22-32, במרקוס 6.45-52 וביוחנן 6.16-21 מבליטה נקודות הסכמה והבדל, וחושפת את עוצמתו האלוהית של המשיח ואת המתח בין אמונה לספק אצל התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.22-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃הם עלו אל האניה והרוח שככה׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הסורו-פיניקית, ומדגיש את פתיחותה של בשורת ישוע אל הגויים. בהתבסס על הבשורות על פי מתי ומרקוס, הוא מבליט את האמונה האנושית החורגת מעבר לגבולות אתניים ותרבותיים. הסיפור מאיר את שליחותו העיקרית של ישוע אל ישראל, ובה בעת מכיר בעדות האמונה של הלא-יהודים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש

    המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃
    קרא עוד
  • העיוור מבית צידה

    המאמר בוחן את הנס הייחודי של ריפוי העיוור מבית צידה בידי ישוע, המסופר רק בבשורת מרקוס. ריפוי הדרגתי זה בשני שלבים מסמל את הצמיחה הרוחנית ואת ההבנה ההדרגתית של התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
    קרא עוד
  • מס בית המקדש בפי הדג

    המאמר מתאר את סוגיית מס בית המקדש, שישוע מטפל בה בכפר נחום. ישוע מצהיר על היותו בן אלוהים, ובכל זאת משלם את המס כדי למנוע מכשול, ובכך הוא מגלה את חכמתו. נס הדג מדגיש את ההשגחה האלוהית ואת מחויבותו של ישוע לחוקים החברתיים והדתיים.

    שְׁמֹות 30.11-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה לאמר׃כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    איש חולה מיימת מתרפא על ידי המשיח ישוע במהלך סעודת שבת בבית פרוש בירושלים. מול מומחי התורה שואל ישוע שאלה על כשרות הריפוי בשבת, ואז פועל בלי להמתין לתשובתם. בני שיחו, שאינם מסוגלים להשיב, שותקים. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר את המאורע הזה (לוקס 14.2-6), והוא מתוארך ל-4 בדצמבר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.2-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    מאמר זה בוחן את ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע, תוך דגש על הכרת תודה ועל הכללה, בעיקר באמצעות שומרוני. האירוע מדגיש את החסד האלוהי ואת חשיבות האמונה מעבר לחלוקות אתניות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש שנולד עיוור

    מאמר זה בוחן את ריפויו של איש שנולד עיוור בידי ישוע בירושלים (יוחנן 9.1-34). הסיפור מדגיש את העומק התיאולוגי של האירוע, וקושר באופן סמלי את חגי ישראל לשליחותו של ישוע כאור העולם. הריפוי מדגיש את המסר הרוחני והנבואי של הבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ליד יריחו

    המאמר דן בריפוי עיוורים בידי ישוע ליד יריחו. בהקשר של הבשורות הסינופטיות הוא בוחן את הפרשנות הכרונולוגית והתיאולוגית של אירועים אלה, ומדגיש את ההכרה בישוע כמשיח ואת דרכו לירושלים בשנת 33 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.29-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    ישוע מקים את אלעזר בבית עניה וחושף את כוחו האלוהי על המוות, כפתיחה לפסח. בין חנוכה לפסח, לאחר יומיים של התבוננות, ישוע יוצא למסע רב משמעות הכולל פגישות בלתי נשכחות ביריחו, המבשר את הסבל הקרב. תגובת הרשויות הדתיות לנס זה מאיצה את צליבתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    תְהִלִּים 8.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN072 הנסים שעשה ישוע המשיח

    המאמר בוחן את נסי ישוע בבשורות, את משמעותם, את קבלתם ואת שאלת אמיתותם. הוא מעמת את נקודת המבט ההיסטורית…

משלי ישוע

המשלים הם אחת מצורות ההוראה האופייניות ביותר לישוע. דרך סיפורים קצרים מחיי היומיום — זריעה, דיג, חתונות, מסעות — הוא הנגיש אמיתות עמוקות על מלכות אלוהים, על הרחמים, על הסליחה ועל מצבו של האדם. הבשורות הסינופטיות משמרות מספר גדול מהם, ואילו בשורת יוחנן מעדיפה צורות אחרות של דימויים ונאומים.

כל משל מזמין את הקורא לעבור את המשמעות המילולית ולגלות תורה רוחנית עמוקה יותר. כך פנה ישוע להמונים מגוונים מאוד — דייגי הגליל, פרושים, תלמידים — והתאים את מסרו למציאותם הקונקרטית, תוך שהוא דוחף אותם להרהר ולהתייצב אישית מול מה שהכריז.

לימוד המשלים פירושו כניסה ללב שירותו ופדגוגיית ההוראה של ישוע. זו גם הבנה טובה יותר של ההקשר התרבותי והדתי של היהדות במאה הראשונה, שבתוכו משתלבת כל הטפתו. סיפורים אלה, שהפכו אוניברסליים, ממשיכים לפנות לקוראים ולחוקרים לאורך הדורות.

  • המשלים?

    המאמר דן במשלי ישוע, ומבהיר את היעדר הסתירה בין פירושיהם הפומביים לפרטיים. המשלים הם כלי פדגוגי ולא תורות סודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
    קרא עוד
  • המשלים

    המאמר בוחן את השימוש של ישוע במשלים להעברת אמיתות רוחניות באמצעות סיפורים סמליים. הוא בוחן את אתגרי ההבנה שסיפורים אלה מציבים לתלמידים ואת שאלת הגישה ההוגנת לאמת אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃
    קרא עוד
  • הזורע

    משל הזורע, שסיפר ישוע על שפת ים הגליל, ממחיש כיצד דבר אלוהים מתקבל באופן שונה לפי מצב הלב. הוא מראה ארבעה סוגי קבלה באמצעות הקרקעות השונות שעליהן נופלים הזרעים. התלמידים לומדים שהמשלים מגלים את המלכות למי שמקשיבים בלב פתוח, אך נשארים נסתרים מפני מי שלבם עורל. שיטה פדגוגית ייחודית זו של ישוע מדגישה את חשיבות האמונה וההקשבה הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃
    קרא עוד
  • החיטה הטובה והזונין

    המאמר בוחן את משל החיטה והזונים, שבו ישוע מסביר את דו־הקיום של הטוב והרע בעולם. סיפור זה מדגיש את סבלנותו של אלוהים ואת רעיון המשפט האחרון. הלקחים העולים ממנו מציעים למאמינים תובנות רוחניות חשובות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל

    המאמר “גרגיר החרדל” מסביר כיצד משל זה של ישוע ממחיש את צמיחת מלכות אלוהים, אפילו מהתחלות זעירות. הוא מנתח את שלושת הסיפורים בבשורות הסינופטיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • השאור

    משל השאור מראה את ההשפעה הדיסקרטית אך המשנה של מלכות אלוהים. בדימוי זה מסביר ישוע כיצד מה שמתחיל קטן, כשאור בבצק, מגיע בסופו של דבר להשפיע על כל מה שהוא נוגע בו ולחדשו, וממחיש את טבעה העדין אך האדיר של המלכות בקרב יחידים וקהילות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • האוצר הטמון

    המאמר בוחן את משל האוצר הטמון במתי 13:44, ומדגיש את ערכה שאין לשער של המלכות ואת ההשפעה המשנה של גילויה. ישוע משתמש במשל זה כדי להראות כיצד מלכות השמיים יכולה לשנות את כיוון חיינו ובחירותינו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • הפנינה יקרת הערך

    משל הפנינה היקרה מאוד מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין לשער. הוא מספר על סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לקנות פנינה יקרה, וממחיש את הרדיקליות ההכרחית ואת השמחה שבמחויבות למלכות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • המכמורת

    המאמר בוחן את משל הרשת במתי 13:47-50, המבליט את המשפט האחרון ואת האחריות האישית. בדימוי רשת הדייגים ממחיש ישוע את ההבחנה בין צדיקים לרשעים באחרית הימים, ומדגיש את הצורך לחיות בהתאם לעקרונות מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • העבד חסר הרחמים

    משל העבד חסר הרחמים במתי 18:23-35 מלמד שהסליחה האלוהית שקיבלנו צריכה להפוך לסליחה שאנו נותנים. הוא חושף את הפער בין נדיבות אלוהים לקשיחות האדם. הסליחה חיונית כדי לגלות את רחמי אלוהים במלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
    קרא עוד
  • הפועלים ששכרו בשעות שונות

    משל הפועלים ששכרו אותם בשעות שונות מלמד שחסד אלוהים קודם לזכות האדם. במלכות נדיבות אלוהים עולה על ההיגיון האנושי, ומזמינה לקבל את הטוב בלי קנאה. מתי 20:1-16 ממחיש את הריבונות הנדיבה של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • שני הבנים

    המאמר בוחן את משל שני הבנים שבמתי 21.28-32. משל זה ממחיש שציות אמיתי לאלוהים חשוב יותר ממילים בלבד. תשובה כנה, אפילו מאוחרת, פותחת את הדרך אל מלכות אלוהים, בניגוד להבטחות שלא קויימו. ישוע משתמש בסיפור זה כדי להתעמת עם הרשויות הדתיות בנות זמנו ומדגיש את חשיבות המעשה הכן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
    קרא עוד
  • הכורמים הרעים

    מאמר זה מנתח את משל הכורמים הרעים, שבו ישוע מוקיע את דחיית הנביאים ומכריז על העברת המלכות למי שמניבים פירות הולמים. הרשויות הדתיות מתעמתות עם דחייתן את האלוהי, ובכך מסומנת נקודת מפנה נבואית ורוחנית בתולדות הישועה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • חתונת בן המלך

    המאמר דן במשל הסעודה, ומשווה בין הסיפורים של מתי ושל לוקס. מתי מדגיש את אחריות המוזמנים ואת תוצאות הסירוב, ואילו לוקס מבליט את הכללתם של המודרים. נקודות מבט אלה ממחישות את הקריאה האוניברסלית של אלוהים ואת הצורך בתגובה אותנטית כדי להשתתף במלכות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • התאנה המלבלבת

    מאמר זה בוחן את משל התאנה המנביטה, לקח של ערנות רוחנית שנתן ישוע בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. סיפור זה מעודד את המאמינים להבחין באותות מלכות אלוהים כשם שמתבוננים בעונות השנה, ומדגיש את ודאות דבריו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃
    קרא עוד
  • משלי הבד החדש והיין החדש

    משלי הבד החדש והיין החדש ממחישים את הנתק היסודי בין היהדות לנצרות. ישוע אמר אותם בתשובה לתלמידי יוחנן המטביל בעניין הצום, והבהיר שאי אפשר לערבב את הישן והחדש. השינוי הנדרש אינו תיקון אלא תמורה שלמה, המזמינה כל אדם לבחור באדון שילך אחריו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    משל המנורה שמתחת לאיפה מלמד את תלמידי ישוע להאיר באורם הרוחני באמצעות חיים למופת. פירוש הדבר הוא לחיות באופן המעצים את האור האלוהי ומעודד אחרים לנהוג כך גם הם, בהשראת הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד
  • משל העשיר הכסיל

    המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
    קרא עוד
  • משל הזורע

    המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.1-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃הזרע הוא זרע את הדבר׃ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    המאמר מנתח את משל הנר שמתחת לכלי, הנידון בבשורות. הוא מדגיש את חשיבות האור האלוהי לתלמיד, ומראה כיצד המשיח ישוע משתמש במטפורה זו כדי להאיר את האמת האלוהית ולעודד את התלמידים לשמש עדים גלויים לאמונתם, בעוד הם עצמם מוסיפים להיות מוארים באור המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃
    קרא עוד
  • ההשוואה לצמיחת הזרע

    קטע 142 מנתח את ההשוואה לצמיחת הזרע (מרקוס 4.26-29), המשל היחיד המופיע רק במרקוס. הוא נאמר ליד כפר נחום שבגליל בסביבות נובמבר–דצמבר 31, ומלמד על סוד מלכות האלוהים: צמיחה אלוהית שאינה נתפסת, תפקידו של האדם הזורע, התפתחות הדרגתית של החיים הרוחניים והמבט אל הקציר האחרון באחרית הימים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.26-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
    קרא עוד
  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • הסבר בערב למשלים שונים (הזונין)

    PER146 מביא את ההסבר שנתן ישוע לתלמידיו על משל הזונין (מתי 13.36-43), עדות ייחודית למתי. ישוע חושף בו שיטת פרשנות בשלושה צירים: זיהוי סמלי של האלמנטים, ממד של אחרית הימים ויישום מעשי. קטע זה משתלב בנאום שבעת המשלים על מלכות אלוהים שמתי אסף בפרק 13.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • משל האוצר הטמון

    משל האוצר הטמון (מתי 13,44), המובא רק אצל מתי, מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין דומה לו. אדם מוצא אוצר קבור, מכסה אותו שוב, ואז מוכר את כל אשר לו כדי לקנות את השדה. משל זה ממחיש את שמחתו ואת נחישותו של מי שמכיר בערכה העליון של המלכות ומוכן להקריב הכול כדי להשיגה. הוא מהדהד במיוחד עם דרכו האישית של מתי, שהוא עצמו עזב הכול כדי ללכת אחרי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • משל הרשת שהושלכה לים

    משל הרשת (מתי 13,47-50), הייחודי למתי, משווה את מלכות השמים לרשת האוספת דגים מכל מין. בבחירה הסופית הטובים נשמרים והרעים מושלכים, והדבר ממחיש את הדין של אחרית הימים. הוא מלמד על אוניברסליות הבשורה, על מציאות הדין האחרון שמבצעים המלאכים, ועל הדחיפות שבחיי המאמינים בהתאם להוראותיו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • מסקנת המשיח ישוע

    פריקופה 150 חותמת את נאום המשלים שבמתי 13. ישוע שואל את תלמידיו אם הבינו, ואחר כך מתאר את התלמיד האידיאלי כסופר שהוכשר למלכות, היודע להוציא מאוצרו דברים חדשים וישנים. קטע זה מדגיש את ההשלמה ההדדית של הברית הישנה והברית החדשה ואת אחריותם של המורים להעביר בנאמנות את תורתו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.11-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃
    קרא עוד
  • משל המלך והעבד

    משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.12-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
    קרא עוד
  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל והשאור

    הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃
    קרא עוד
  • משל המלך המתכונן למלחמה

    משל המלך המתכונן למלחמה (לוקס 14.31-33), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את דרישות התלמידות. מול יריב חזק פי שניים, מלך בוחר במשא ומתן ולא בקרב. כך גם הליכה אחרי ישוע המשיח דורשת פיכחון, ענווה וויתור מוחלט על העצמי. לוקס משלב את ההוראה הזו בסדרה נושאית על מחיר החיים הנוצריים, לפני חג ההקדשה בדצמבר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃זכרו את אשת לוט׃המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ויאמרו האדון צריך לו׃ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה שנמצאה

    מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
    קרא עוד
  • משל הדרכמה האבודה

    המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • משל הבן האובד

    המאמר בוחן את משל הבן האובד בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את הסליחה ואת האהבה האלוהית. האב מקבל בחיבה את הבן החוזר בתשובה, בניגוד לבן הבכור המותח ביקורת על הסלחנות הזו. משל זה, ציר מרכזי בפרק 15, ממחיש את חיפושו של אלוהים אחר התועים. לוקס מסדר מחדש את הסיפור כדי לחזק את מסריו התיאולוגיים על מלכות השמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
  • משל המנהל הבלתי נאמן

    מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
    קרא עוד
  • משל העשיר ואלעזר

    המאמר מנתח את משל העשיר ואלעזר בבשורה על פי לוקס. משל זה מיוחד בהזכרת שם, אלעזר, והוא בוחן את שאלת הצדק האלוהי ואת השלכות הבחירות הארציות על העולם הבא. לוקס מארגן את הסיפור סביב הוראות תיאולוגיות על מלכות השמיים, ומעורר מחשבה מעמיקה על הישועה ועל החמלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.19-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃
    קרא עוד
  • משל העבדים הבלתי מועילים

    המאמר בוחן את משל העבדים הבלתי מועילים בלוקס 17.7-10, ומדגיש את חשיבות הענווה וההכרת תודה בחיי התלמיד. ישוע מלמד ששירות נאמן אינו מצפה להכרה מצד האדון, ושכל כישרון הוא מתנה מאלוהים. הציות אינו מקנה שום זכות, וכך הוא מעודד גישה של הכרת תודה ולא של תביעה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַפִּילִפִּיִּים 2.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃
    קרא עוד
  • משל השופט העוול

    המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    קרא עוד
  • משל הפרוש והמוכס

    המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • משל פועלי השעה האחת־עשרה

    מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • משל המנים

    עיון זה עוסק במשל המנות שבלוקס 19.11-27, סיפור שסיפר ישוע ביריחו ומדגיש את התקופה שבין חנוכה לפסח. הוא בוחן את סדר האירועים בשירותו של ישוע, לרבות מפגשיו עם אלעזר, בר־טימאי וזכאי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃
    קרא עוד
  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • משל סעודת החתונה

    משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.15-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
    קרא עוד
  • משל התאנה

    המאמר מנתח את משל התאנה, שבו מלמד ישוע ערנות רוחנית כלפי אותות העתים. האירועים המבשרים את התקרבות המלכות נתפסים לא כאיומים אלא כקריאה להתכוננות ולאמונה. מודגשת יציבות דבריו של ישוע לעומת אופיו החולף של העולם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • משל העבד הנאמן

    מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃
    קרא עוד
  • משל עשר הבתולות

    משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.

    הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן חגרו מתני שכלכם התעוררו וקוו קוה לחסד אשר יבואכם בהתגלות ישוע המשיח׃
    קרא עוד
  • משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות

    המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN078 המשלים

    המאמר מנתח את השימוש במשלים בידי ישוע, המוגדרים כסיפורים סמליים רוחניים. המשלים, ששימשו ללמד אמיתות עמוקות, שימשו גם…

נסיונו של ישוע

ניסיון ישוע במדבר הוא אחד האירועים המכוננים בראשית שירותו הפומבי. אירוע זה, המסופר בשלוש הבשורות הסינופטיות, ממוקם מיד לאחר טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, ברגע שבו הרוח מובילה אותו אל המדבר כדי להיבחן שם ארבעים יום וארבעים לילה.

מול שלושת האתגרים שהציב השטן — להפוך אבנים ללחם, להשליך עצמו מראש בית המקדש, לקבל את כל ממלכות העולם — עונה ישוע בכל פעם בציטוט מן הכתובים. אירוע זה מגלה גם את אנושיותו של ישוע, הנתון למבחן, וגם את צייתנותו המושלמת לאלוהים, במקום שבו ישראל כשלה במעברה שלה במדבר.

אירוע זה משתלב בהרהור רחב יותר על ההקדשה ועל אתגרי השירות, על אופיו המשיחי של ישוע ועל משמעות הנאמנות בניסיון. הוא פתח כניסה חיוני להבנת ייעודו ואופיו של מי שהבשורות מציגות כמשיח.

  • ניסיונו של ישוע

    המאמר מנתח את ההבדלים בין סיפורי המקרא על ניסיון ישוע, ומבליט את ההבדלים בין הבשורות על פי מרקוס, מתי ולוקס. המחבר מזמין לבחון את נקודות המבט הייחודיות של כל טקסט להבנה טובה יותר של אירוע מרכזי זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
    קרא עוד
  • ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיונו של ישוע במדבר על פי בשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע ניצב מול שלושה ניסיונות סמליים המדגישים את מאבקו בפיתויים הדומים לאלה של חוה. לאחר תקופת הצום הוא חוזר לגליל, שלב מכריע בשירותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN070 ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיון ישוע, את צומו בן ארבעים הימים ואת סיפורי הבשורות על תקופה זו ביהודה. הבשורות הסינופטיות…

יחסי תלמיד-אדון והזמנה למנוחה

נושא זה בוחן את טבעו העמוק של הקשר המאחד את ישוע עם תלמידיו, יחס החורג מיחס פשוט של מורה ותלמיד ונכנס לדינמיקה של קשר אישי ואמון הדדי. מדובר בהבנה כיצד ישוע קורא לעוקביו לא רק ללמוד ממנו אלא להיכנס לשותפות קרובה עם אישיותו.

ההזמנה אל המנוחה תופסת מקום מרכזי בהוראה זו. ישוע מציע לתלמידיו מנוחה שאינה סתם חוסר מעש אלא שחרור ממשא: משא התורה הנחווית ככפייה, התשישות הרוחנית או החיפוש החרד אחר הישועה. הבטחה זו מופנית לכל העמלים והכורעים תחת עול אחריותם או חטאיהם.

לקרוא קטעים אלה פירושו לגלות מחדש דמות של ישוע תובעני ועדין כאחד, הדואג לשבריריות האנושית. נושא זה מזמין את הקורא להרהר בעמדתו שלו מול האדון: האם הוא אדון מפחיד או מלווה טוב לב בדרך?

  • הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

    יחידת הטקסט 116 בוחנת את הקשר האישי בין התלמיד לאדונו מתוך מתי 11.25-30 ולוקס 10.21-24. לאחר שגינה את הערים חסרות האמונה, ישוע שמח שהענווים מבינים את דברו במקום שבו החכמים נכשלים. הוא מכריז שהוא בן האלוהים ומזמין את כל העייפים לבוא אליו, ומבטיח מנוחה ונועם תחת העול המשותף עמו, לעומת המשאות שהפרושים מטילים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
    קרא עוד