Étude 1 sur 31 · Le Messie Jésus s’isole pour prier

  1. Étude 1 : Le Messie Jésus s’isole pour prier
  2. Étude 2 : La guérison de l’homme à la main paralysée
  3. Étude 3 : Nombreuses guérisons en Galilée
  4. Étude 4 : La parabole du semeur
  5. Étude 5 : D'autres paraboles non rapportées
  6. Étude 6 : Conclusion du Messie Jésus
  7. Étude 7 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  8. Étude 8 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  9. Étude 9 : Seconde multiplication des pains pour 4000 personnes
  10. Étude 10 : L’explication de l’échec des disciples
  11. Étude 11 : Le voyage par la Samarie
  12. Étude 12 : Instruction sur la prière
  13. Étude 13 : Instruction sur les scandales, le pardon et la foi
  14. Étude 14 : Le Messie Jésus annonce sa seconde venue
  15. Étude 15 : Les dix jeunes filles
  16. Étude 16 : Retour à Jérusalem et arrêt à Bethphagé
  17. Étude 17 : Le retour de nouveau à Béthanie
  18. Étude 18 : Réquisitoire contre les responsables religieux
  19. Étude 19 : Dispute des disciples au sujet de la prééminence
  20. Étude 20 : Entretien personnel avec ses disciples
  21. Étude 21 : Le Messie Jésus évoque sa mort prochaine
  22. Étude 22 : La mort du Messie Jésus
  23. Étude 23 : Le message des anges
  24. Étude 24 : Le Messie Jésus calme la tempête
  25. Étude 25 : Guérison de la femme hémorroïsse
  26. Étude 26 : Guérison de l'aveugle de naissance
  27. Étude 27 : Les paraboles ?
  28. Étude 28 : Le bâton pour le voyage
  29. Étude 29 : Transformation de l'eau en vin à Cana
  30. Étude 30 : Marche sur l'eau
  31. Étude 31 : Nourriture des 4 000

תחילת השירות בגליל

  • המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל

    המאמר עוסק בהתבודדותו של ישוע לתפילה ומדגיש את האיזון בין המסר הרוחני שלו לבין ציפיות ההמון לריפוי. סיפורם של מרקוס ולוקס מראה את חשיבות התפילה לישוע לנוכח לחצים חיצוניים. השליחות הרוחנית נותרה במרכז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר משם אל בית כנסתם׃והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
    Lire la suite
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.7-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
    Lire la suite
  • משל הזורע

    המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.1-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃הזרע הוא זרע את הדבר׃ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
    Lire la suite
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃
    Lire la suite
  • מסקנת המשיח ישוע

    La péricope 150 clôt le discours en paraboles de Matthieu 13. Jésus demande à ses disciples s'ils ont compris, puis décrit le disciple idéal comme un scribe instruit du royaume, capable de tirer de son trésor des choses nouvelles et anciennes. Ce passage souligne la complémentarité de l'Ancien et du Nouveau Testament et la responsabilité des enseignants à transmettre fidèlement l'enseignement du Messie.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃
    Lire la suite
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    La péricope 160 analyse Matthieu 9.36-38, où Jésus, à Capernaüm, est profondément ému de compassion pour la foule 'harassée et abattue comme des brebis sans berger'. Le terme grec 'splagchnizomai' exprime une compassion viscérale qui motive Jésus à enseigner, guérir et nourrir, contrastant avec l'indifférence des chefs religieux. Cette compassion devient un modèle pour les disciples.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
    Lire la suite

מן הפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ריפויים רבים בגניסר

    La péricope 173 relate les nombreuses guérisons accomplies par Jésus à Génésareth (Galilée) en avril 32, selon Matthieu 14.34-36 et Marc 6.53-56. À son arrivée, Jésus est immédiatement reconnu et des foules de malades accourent pour toucher la frange de son manteau, obtenant ainsi leur guérison. L'analyse synoptique révèle des convergences majeures entre les deux évangélistes et des nuances complémentaires. Cet épisode illustre la foi populaire, la puissance divine de Jésus et annonce les tensions croissantes avec les autorités religieuses.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
    Lire la suite
  • ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש

    המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
    Lire la suite
  • הסבר כישלון התלמידים

    המאמר מנתח את כישלון התלמידים בגירוש שד, כפי שהדגיש ישוע. לפי מתי ומרקוס, פרקטיקות רוחניות כמו אמונה, תפילה וצום חיוניות להתגברות על מכשולים רוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    Lire la suite
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    Lire la suite
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
    Lire la suite
  • הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה

    המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע מבשר את בואו השני

    המאמר מנתח את לוקס 17:22-37, שבו ישוע מבשר על בואו השני. בניגוד לנאום על הר הזיתים, ההוראה הייחודית הזו מזהירה מפני משיחי שקר ומדגימה את פתאומיות בואו באמצעות התייחסות לימי נח ולוט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.5-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃והיתה זאת לכם לעדות׃על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃
    Lire la suite

שירות ישוע: קריאות, נסים והוראה

  • עשר הנערות

    La parabole du figuier bourgeonnant, rapportée dans Matthieu, Marc et Luc, invite les disciples à lire les signes des temps avec vigilance et espérance. Comme les bourgeons annoncent l'été, les événements du monde annoncent le retour du Messie. La parole de Jésus, sûre et éternelle, garantit l'accomplissement de toutes ses promesses concernant le Royaume de Dieu.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

    המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.28-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ויאמרו האדון צריך לו׃
    Lire la suite
  • החזרה שוב לבית עניה

    PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
    Lire la suite
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • ויכוח התלמידים על הבכורה

    המאמר מנתח סצנה מן הבשורות שבה תלמידי ישוע מתווכחים מי הגדול ביניהם, ובכך נחשפת התקשרותם להבנה ארצית של מלכות האלוהים. ישוע מלמד שהגדולה האמיתית מצויה בשירות נטול אנוכיות. סיפור זה ממחיש את הערכים הרוחניים ההפוכים של הנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
    Lire la suite
  • שיחה אישית עם תלמידיו

    המאמר מנתח את מפגשיו האחרונים של ישוע עם תלמידיו, ומדגיש את התמורה הרוחנית שחלה בהם בעקבות ההתגלות האלוהית. ישוע קורא להם ידידים ולא עבדים, ומבליט את חשיבות האהבה והשליחות האלוהית. הסיפור מזמין לראות את הבחירה והשליחות ברצף תאולוגי.

    יְשַׁעְיָהוּ 49.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃
    Lire la suite
  • ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב

    המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    Lire la suite
  • מותו של המשיח ישוע

    הפריקופה PER357 מנתחת את מותו של ישוע על הצלב בגלגלתא, ביום שישי, 1 באפריל בשנת 33, בסביבות השעה 15:00, על פי ארבעת סיפורי הבשורות. מתי ומרקוס קרובים מאוד זה לזה; לוקס מוסר את דבריו האחרונים של ישוע ואת תגובת שר המאה; יוחנן, עד ראייה, מבהיר את האירועים שלאחר המוות ואת התגשמותם הנבואית. המאמר כולל כרונולוגיה מדויקת של שלושת הימים ושלושת הלילות לפי הלוח העברי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • בשורת המלאכים

    הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃
    Lire la suite

ריפויים

  • המשיח ישוע משקיט את הסערה

    Cet article examine comment, à travers Matthieu 8.23-27, Marc 4.35-41 et Luc 8.22-25, Jésus calme une tempête, montrant sa puissance divine. Les récits soulignent la réaction effrayée des disciples et l'importance de la foi, avec des variations reflétant les perspectives uniques de chaque évangéliste.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃
    Lire la suite
  • ריפוי האישה הסובלת מדימום

    L'article explore l'histoire d'une femme souffrant de saignements, guérie par sa foi en touchant le vêtement de Jésus. Cet acte manifeste la puissance de guérison et la compassion de Jésus envers ceux qui croient en lui, comme rapporté dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.25-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
    Lire la suite
  • ריפוי העיוור מלידה

    Jean 9.1-12 relate la guérison par Jésus d'un homme aveugle de naissance, démontrant les œuvres divines. Jésus utilise de la boue pour guérir, rappelant la création dans Genèse. L'obéissance et la foi de l'homme sont essentielles à sa guérison. La surprise communautaire aux miracles souligne l'impact et la mission de Jésus apportant la lumière spirituelle au monde.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃בהיותי בעולם אור העולם אני׃ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
    Lire la suite

הסתירות

  • המשלים?

    L'article discute des paraboles de Jésus, en éclaircissant l'absence de contradiction entre leurs interprétations publiques et privées. Les paraboles sont un outil pédagogique, et non des enseignements secrets.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
    Lire la suite
  • המקל למסע

    L'article explore la contradiction apparente dans les Évangiles sur l'utilisation du bâton lors de voyages missionnaires, en comparant les récits de Matthieu, Marc et Luc, et propose une interprétation harmonieuse.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.8-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃
    Lire la suite

ניסים

  • הפיכת המים ליין בקנה

    Cet article explore le premier miracle de Jésus relaté dans Jean 2.1-11. Lors des noces de Cana, Jésus transforme de l'eau en vin, révélant sa nature divine et inaugurant son ministère. Marie joue un rôle clé en sollicitant l'aide de Jésus. Ce miracle symbolise la transition d'une ancienne à une nouvelle alliance de grâce, illustrant la générosité divine et renforçant la foi des disciples.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    Lire la suite
  • הליכה על המים

    L'article analyse comment les évangiles décrivent Jésus marchant sur l'eau, soulignant sa divinité et la foi des disciples. Matthieu inclut l'épisode de Pierre marchant aussi sur l'eau, tandis que Marc et Jean décrivent l'émerveillement des disciples. L'événement illustre le pouvoir de Jésus sur la nature et la nécessité de croire en lui.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.45-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
    Lire la suite
  • הזנת ה־4000

    L'article relate la multiplication des pains où Jésus nourrit miraculeusement quatre mille personnes. Les récits de Matthieu et Marc décrivent la compassion de Jésus pour la foule affamée, la multiplication de sept pains et quelques poissons, et le ramassage de sept paniers de restes. Les différences incluent les destinations post-événement : Magadan pour Matthieu et Dalmanutha pour Marc.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    Lire la suite