Étude 1 sur 69 · La députation venue de Jérusalem

  1. Étude 1 : La députation venue de Jérusalem
  2. Étude 2 : La renommée du Messie Jésus se repend en Galilée
  3. Étude 3 : Guérison d’un paralytique
  4. Étude 4 : La guérison de l’infirme à la piscine de Bethesda
  5. לימוד 5: ישוע הוא אדון השבת
  6. Étude 6 : La guérison de l’homme à la main paralysée
  7. Étude 7 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  8. Étude 8 : Nombreuses guérisons en Galilée
  9. Étude 9 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  10. Étude 10 : Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardon
  11. Étude 11 : Le sermon sur la montagne (7), l’adultère et le divorce
  12. Étude 12 : Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemis
  13. לימוד 13: הדרשה על ההר (14), הצום
  14. Étude 14 : Les résultats du sermon sur la montagne
  15. Étude 15 : La question de Jean le baptiste
  16. Étude 16 : L'éloge de Jean le baptiste
  17. Étude 17 : La relation personnelle du disciple avec son Seigneur
  18. Étude 18 : La guérison du démoniaque
  19. Étude 19 : Enseignement sur les démons
  20. Étude 20 : Le blasphème contre le Saint-Esprit
  21. Étude 21 : Les contradictions des pharisiens dénoncées
  22. Étude 22 : Le signe de Jonas
  23. לימוד 23: ההמון הרב
  24. Étude 24 : Instructions diverses du Messie Jésus
  25. Étude 25 : Parabole des deux serviteurs
  26. Étude 26 : La guérison d'un démoniaque
  27. Étude 27 : Le jugement des pharisiens
  28. Étude 28 : Le Messie Jésus continue son œuvre
  29. Étude 29 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  30. Étude 30 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  31. Étude 31 : Reproches aux scribes et aux Pharisiens
  32. Étude 32 : Verdict sur le cœur humain
  33. Étude 33 : Les pharisiens demandent un signe
  34. Étude 34 : Retour à Bethsaïda
  35. Étude 35 : Enseignement des disciples sur l'influence des pharisiens
  36. Étude 36 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  37. Étude 37 : Enseignement du Messie Jésus au temple
  38. Étude 38 : Les autorités cherchent le Messie Jésus pour l'arrêter
  39. Étude 39 : L'appréciation contradictoire du peuple
  40. Étude 40 : Tentative d'assassinat
  41. Étude 41 : Le Messie Jésus à Béthanie chez Marthe et Marie
  42. Étude 42 : Instruction sur la prière
  43. Étude 43 : Le Messie Jésus contesté après un miracle
  44. Étude 44 : Le jugement des religieux et les reproches du Messie Jésus
  45. Étude 45 : Enseignements du Messie Jésus sur la route de Jérusalem
  46. Étude 46 : Repas chez un pharisien
  47. Étude 47 : La parabole de la brebis perdue et retrouvée
  48. Étude 48 : L'aspect spirituel du royaume
  49. Étude 49 : Le Messie Jésus affirme sa Divinité
  50. Étude 50 : Enseignement sur le divorce
  51. Étude 51 : Le drap neuf et les outres neuves
  52. Étude 52 : Entrée triomphale à Jérusalem
  53. Étude 53 : Guérison d’aveugles et de boiteux
  54. Étude 54 : Enseignement journalier dans le Temple
  55. Étude 55 : L’autorité du Messie Jésus contestée
  56. Étude 56 : La parabole des deux fils
  57. Étude 57 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  58. Étude 58 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  59. Étude 59 : Les questions des docteurs de la loi
  60. Étude 60 : La Messianité de Jésus
  61. Étude 61 : Réquisitoire contre les responsables religieux
  62. Étude 62 : La pierre est roulée, le tremblement de terre
  63. Étude 63 : Guérison du paralytique
  64. Étude 64 : Guérison de l’homme à la main desséchée
  65. לימוד 65: ריפוי איש חולה מיימת
  66. Étude 66 : Les Pharisiens ou les Scribes
  67. Étude 67 : Le signe de Jonas
  68. Étude 68 : Le levain des pharisiens
  69. Étude 69 : Parole de Dieu ou parole de Moïse ?

שירותו של יוחנן המטביל

  • המשלחת שבאה מירושלים

    המאמר בוחן את מפגש יוחנן המטביל עם נציגי הסנהדרין בבית עניה ומדגיש את פרסומו של יוחנן ואת ציפיותיהן המשיחיות של הרשויות. יוחנן נשאל על תפקידו המשיחי אף שלא עשה נסים, דבר המאיר את ציפיית הפרושים למשיח מלכותי וכוהני. הניתוח מיישב בין סיפורי הבשורות השונים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי משותק

    המאמר עוסק בריפוי משותק בידי ישוע בכפר נחום ומדגיש את אלוהותו המוכרזת באמצעות סליחת החטאים, המזעזעת את המומחים לתורה ומעמיקה את הפער בין ישוע לרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה

    בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.21-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (7), ניאוף וגירושין

    פריקופה 91 בוחנת את החלק השביעי של הדרשה על ההר, המתמקד בניאוף ובגירושין (מתי 5.27-32 ; לוקס 16.18). ישוע חורג מעבר לתורת משה בגנותו לא רק את המעשה, אלא גם את ההשתקעות במחשבה עליו. הוא עוסק בגירושין לנוכח אסכולות הלל ושמאי ומציב דרישות נחרצות. המטפורות של העין והיד מדגישות את הצורך בשינוי פנימי של הלב כדי להימנע מחטא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים

    החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (14), הצום

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר, שבה ישוע מבקר את הפורמליזם הדתי של הפרושים. הוא מדגיש את חשיבותם של מניעים כנים וצנועים בעת צום ובעת קיום מעשים דתיים אחרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
    קרא עוד
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃
    קרא עוד
  • שאלתו של יוחנן המטביל

    יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
    קרא עוד
  • דברי השבח על יוחנן המטביל

    ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.7-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃
    קרא עוד
  • הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

    יחידת הטקסט 116 בוחנת את הקשר האישי בין התלמיד לאדונו מתוך מתי 11.25-30 ולוקס 10.21-24. לאחר שגינה את הערים חסרות האמונה, ישוע שמח שהענווים מבינים את דברו במקום שבו החכמים נכשלים. הוא מכריז שהוא בן האלוהים ומזמין את כל העייפים לבוא אליו, ומבטיח מנוחה ונועם תחת העול המשותף עמו, לעומת המשאות שהפרושים מטילים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד

    המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
    קרא עוד
  • הגידוף נגד רוח הקודש

    מאמר זה בוחן את הגידוף נגד רוח הקודש, חטא שאין עליו סליחה הנידון בבשורות. ייחוס מעשיה של רוח הקודש לרוח טמאה פירושו חציית גבול שאין עליה מחילה. מודגש תפקידה המכריע של רוח הקודש בסליחה ובקבלת האמונה. המאמר מרחיב את הדיון באפשרות לחטא כזה בימינו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    יְהוֹשֻעַ 24.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    יוֹנָה 3.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃
    קרא עוד
  • הוראות שונות של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את לוקס 12.1-12, שבו ישוע מלמד על צביעות, יראת אלוהים וחשיבות ההודאה הפומבית באמונה. הוא מזהיר מפני גידוף הרוח ומבטיח את עזרת רוח הקודש בעת רדיפות. המסר המרכזי הוא נאמנות ויושר באמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.42-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃]84-74[׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.50-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃
    קרא עוד
  • תוכחה לסופרים ולפרושים

    המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃
    קרא עוד
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.14-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃]22-12[׃כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃
    קרא עוד
  • הפרושים מבקשים אות

    המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
    קרא עוד
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃
    קרא עוד
  • הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו

    בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.40-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    קרא עוד
  • ניסיון רצח

    ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

    בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃
    קרא עוד
  • שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח

    במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה שנמצאה

    מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו

    המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.35-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃
    קרא עוד
  • ההוראה על הגירושין

    המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    תְהִלִּים 118.1-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו׃יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו׃יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו׃מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני׃עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה׃קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל׃לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה׃יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׃זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו׃אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא׃ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה׃אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח׃אלי אתה ואודך אלהי ארוממך׃הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
    קרא עוד
  • הוראה יומית במקדש

    פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק

    במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.27-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
    קרא עוד
  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ויכר את נכליהם ויאמר להם׃מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.35-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
    קרא עוד
  • שאלות חכמי התורה

    בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.28-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃
    קרא עוד
  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 1.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃
    קרא עוד
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
    קרא עוד

התחייה וההופעות השונות

  • האבן נגללת, רעידת האדמה

    בבוקר חג הפסחא נשים נאמנות הולכות אל קברו של ישוע כדי להשלים את טיפולי הקבורה. הן מגלות את האבן המגולגלת ואת הקבר הריק. המאמר מנתח את נאמנותן, העומדת בניגוד לבריחת השליחים, את התקשרותן לישוע ואת חוסר ההבנה הכללי נוכח ההכרזות על התחייה. גישה סינופטית משווה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן באשר לאירוע מכונן זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃
    קרא עוד

ריפויים

  • ריפוי המשותק

    המאמר מנתח את נס ריפוי המשותק, המופיע בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע, מול ספקנותם של הסופרים, מוכיח את סמכותו האלוהית בכך שהוא מרפא משותק שחבריו הורידו מן הגג. סיפור זה מדגיש את אמונת הנושאים ואת יכולתו של המשיח לסלוח ולרפא, ומעורר השתאות ושבחים בקרב ההמון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.17-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש עם היד היבשה

    המאמר בוחן את נס ריפוי האיש עם היד היבשה בידי ישוע, המדגים את עימותו עם הפרושים בעניין משמעות השבת. הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס מספרות כל אחת על האירוע בהבדלי ניואנסים, ומדגישות את חמלת ישוע ואת נוקשות הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר משם אל בית כנסתם׃והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    המאמר עוסק בריפוי איש חולה מיימת בידי ישוע ביום שבת, לפי לוקס 14:2-6. הטקסט מדגיש את הסכסוכים סביב ריפויי השבת ומדגיש את קדימות החמלה והרחמים על פני פרשנות קפדנית של התורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.2-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
    קרא עוד

הסתירות

  • הפרושים או הסופרים

    מאמר זה עוסק בסתירה מקראית לכאורה בין הפרושים לסופרים בבשורות, ומסביר כיצד ההבדלים הללו משקפים נקודות מבט נפרדות אך משלימות של מחברי המקרא על ההתנגדות לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    המאמר עוסק בסתירה הנראית לעין בנוגע ל'אות יונה' בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. הוא מסביר את ההבדלים בקהלי היעד השונים של הבשורות ובמטרתן המשותפת להדגיש את חשיבות הכרזת מלכות השמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
    קרא עוד
  • שאור הפרושים

    המאמר בוחן את מגוון ההצגות בבשורות של אזהרת ישוע מפני “שאור הפרושים”, ובוחן את ההבדלים התרבותיים והתאולוגיים אצל מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • דבר האלוהים או דבר משה?

    המאמר בוחן הבדל בין מתי למרקוס בנוגע לגירושין. הוא מסביר שישוע פונה בדרכים שונות בהתאם לקהלו: היהודים, שאצלם התורה האלוהית קשורה מהותית למשה, ובני הגויים, שאצלם ההזכרה הישירה של משה מובנת יותר. שתי הבשורות נחשבות נאמנות למרות גישתן הייחודית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.3-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃
    קרא עוד