Étude 1 sur 53 · La renommée du Messie Jésus se repend en Galilée

  1. Étude 1 : La renommée du Messie Jésus se repend en Galilée
  2. Étude 2 : Question sur la fréquentation des pêcheurs
  3. Étude 3 : La guérison de l’infirme à la piscine de Bethesda
  4. Étude 4 : Jésus est le maître du sabbat
  5. Étude 5 : La guérison de l’homme à la main paralysée
  6. לימוד 6: הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
  7. Étude 7 : Nombreuses guérisons en Galilée
  8. Étude 8 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  9. Étude 9 : Le sermon sur la montagne (6), le meurtre, l’offrande et le pardon
  10. Étude 10 : Le sermon sur la montagne (10), aimer ses ennemis
  11. Étude 11 : Le sermon sur la montagne (11), Les dons
  12. Étude 12 : Les résultats du sermon sur la montagne
  13. Étude 13 : L'éloge de Jean le baptiste
  14. Étude 14 : La guérison du démoniaque
  15. Étude 15 : Le témoignage de la famille du Messie Jésus
  16. Étude 16 : Enseignement sur les démons
  17. Étude 17 : Les contradictions des pharisiens dénoncées
  18. Étude 18 : Le signe de Jonas
  19. Étude 19 : La foule nombreuse
  20. Étude 20 : La guérison d'un démoniaque
  21. Étude 21 : Le jugement des pharisiens
  22. Étude 22 : Le Messie Jésus continue son œuvre
  23. Étude 23 : Reproches aux scribes et aux Pharisiens
  24. Étude 24 : Les pharisiens demandent un signe
  25. Étude 25 : Retour à Bethsaïda
  26. לימוד 26: הוראת התלמידים על השפעת הפרושים
  27. Étude 27 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  28. Étude 28 : Enseignement du Messie Jésus au temple
  29. Étude 29 : Les autorités cherchent le Messie Jésus pour l'arrêter
  30. Étude 30 : L'appréciation contradictoire du peuple
  31. Étude 31 : La femme adultère
  32. Étude 32 : Tentative d'assassinat
  33. Étude 33 : Le Messie Jésus à Béthanie chez Marthe et Marie
  34. Étude 34 : Le Messie Jésus contesté après un miracle
  35. Étude 35 : Le jugement des religieux et les reproches du Messie Jésus
  36. Étude 36 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  37. Étude 37 : Enseignements du Messie Jésus sur la route de Jérusalem
  38. Étude 38 : Repas chez un pharisien
  39. Étude 39 : La curiosité du peuple et la jalousie des religieux
  40. Étude 40 : L'aspect spirituel du royaume
  41. Étude 41 : Le Messie Jésus affirme sa Divinité
  42. Étude 42 : La fête de la dédicace
  43. Étude 43 : Enseignement sur le divorce
  44. Étude 44 : L’autorité du Messie Jésus contestée
  45. Étude 45 : La parabole des deux fils
  46. Étude 46 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  47. Étude 47 : Les questions des docteurs de la loi
  48. Étude 48 : La Messianité de Jésus
  49. Étude 49 : Réquisitoire contre les responsables religieux
  50. Étude 50 : Guérison de l’homme à la main desséchée
  51. Étude 51 : Les Pharisiens ou les Scribes
  52. Étude 52 : Le levain des pharisiens
  53. Étude 53 : Les pharisiens

תחילת השירות בגליל

  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
    קרא עוד
  • שאלה על ההתרועעות עם חוטאים

    המאמר מנתח את ביקורת הפרושים על סובלנות ישוע לחוטאים ואת ניסיונם לפגוע בו נוכח הפופולריות הגוברת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.11-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.45-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה

    בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים

    החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״

    וַיִּקְרָא 19.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (11), התרומות

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
    קרא עוד
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • דברי השבח על יוחנן המטביל

    ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.

    יְשַׁעְיָהוּ 35.4-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד

    המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • עדותה של משפחת ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את היחסים המתוחים בין ישוע, משפחתו והרשויות הדתיות, בעיקר על סמך הבשורה על פי מרקוס. לצד תיאור יחסה הספקני של משפחתו בראשית הדרך, הוא מדגיש את הדינמיקה עם הפרושים ואת אמונתם של אחדים מבני משפחתו לאחר תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    יְהוֹשֻעַ 24.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    יוֹנָה 3.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • תוכחה לסופרים ולפרושים

    המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.

    יְשַׁעְיָהוּ 29.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
    קרא עוד
  • הפרושים מבקשים אות

    המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
    קרא עוד
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃
    קרא עוד
  • הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו

    בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.40-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    קרא עוד
  • האישה הנואפת

    פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.

    וַיִּקְרָא 20.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃
    קרא עוד
  • ניסיון רצח

    ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
    קרא עוד
  • ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

    בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃
    קרא עוד
  • שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח

    במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.22-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
    קרא עוד
  • סקרנות העם וקנאת אנשי הדת

    המאמר בוחן כיצד העם, המקבל את מסר ישוע, עומד בניגוד לקנאה ולהתנגדות של הרשויות הדתיות. הפרושים, מתוך חשש לאבד את השפעתם, היו לרוב יריבים, למרות פתיחותו של ישוע ורחמיו כלפי המנודים והחוטאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו

    המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
    קרא עוד
  • חג ההקדשה

    המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃
    קרא עוד
  • ההוראה על הגירושין

    המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק

    במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ויענו לא ידענו מאין׃ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
    קרא עוד
  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃
    קרא עוד
  • שאלות חכמי התורה

    בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.34-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃
    קרא עוד
  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.1-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃והגדול בכם יהי לכם למשרת׃כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
    קרא עוד
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.38-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
    קרא עוד

ריפויים

  • ריפוי האיש עם היד היבשה

    המאמר בוחן את נס ריפוי האיש עם היד היבשה בידי ישוע, המדגים את עימותו עם הפרושים בעניין משמעות השבת. הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס מספרות כל אחת על האירוע בהבדלי ניואנסים, ומדגישות את חמלת ישוע ואת נוקשות הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר משם אל בית כנסתם׃והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃
    קרא עוד

הסתירות

  • הפרושים או הסופרים

    מאמר זה עוסק בסתירה מקראית לכאורה בין הפרושים לסופרים בבשורות, ומסביר כיצד ההבדלים הללו משקפים נקודות מבט נפרדות אך משלימות של מחברי המקרא על ההתנגדות לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
    קרא עוד
  • שאור הפרושים

    המאמר בוחן את מגוון ההצגות בבשורות של אזהרת ישוע מפני “שאור הפרושים”, ובוחן את ההבדלים התרבותיים והתאולוגיים אצל מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הפרושים

    הפרושים, שהופיעו לאחר מרד המכבים (165 לפנה״ס), היו קבוצה דתית בעלת השפעה ביהדות קדומה. הם דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, האמינו בתחיית המתים ונשארו קרובים לעם. אף שבבשורות הם נמצאים לעתים קרובות בעימות עם ישוע, יצאו מקרבם דמויות כמו נקדימון ויוסף מהרמתיים. תורתם ייסדה את היהדות הרבנית לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד