שלב 1 מתוך 42 · השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

  1. שלב 1: השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי
  2. שלב 2: כניסת הניצחון לירושלים
  3. שלב 3: הקשר נגד המשיח ישוע
  4. שלב 4: ההכנה לפסח
  5. שלב 5: יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה
  6. שלב 6: עזיבתו של יהודה איש קריות
  7. שלב 7: פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם
  8. שלב 8: הכחשת פטרוס מוכרזת מראש
  9. שלב 9: היציאה להר הזיתים
  10. שלב 10: אזהרה מפני רדיפה
  11. שלב 11: עצירה בגת שמנים
  12. שלב 12: המאבק בתפילה
  13. שלב 13: החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה
  14. שלב 14: המעצר
  15. שלב 15: מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס
  16. שלב 16: דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר
  17. שלב 17: בריחת התלמידים
  18. שלב 18: ההבאה לפני הכהן הגדול לשעבר חנה
  19. שלב 19: ההתעללויות מתחילות
  20. שלב 20: הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן
  21. שלב 21: מועד ביקור הנשים בקבר
  22. שלב 22: התחייה
  23. שלב 23: האם האבן שעל הקבר כבר הייתה מגולגלת כשהנשים הגיעו?
  24. שלב 24: בגידתו של יהודה איש קריות
  25. שלב 25: החזרה לבית עניה
  26. שלב 26: קללת התאנה העקרה
  27. שלב 27: הכרזה על חורבן ירושלים
  28. שלב 28: טיהור המקדש (בפעם השנייה)
  29. שלב 29: ריפוי עיוורים וחיגרים
  30. שלב 30: החזרה שוב לבית עניה
  31. שלב 31: מתנתה של האלמנה העניה
  32. שלב 32: הסעודה האחרונה לפני הצליבה
  33. שלב 33: ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב
  34. שלב 34: ישוע המשיח ותלמידיו שרים את התהילים
  35. שלב 35: ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא
  36. שלב 36: השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא
  37. שלב 37: ההבאה לפני הסנהדרין
  38. שלב 38: התעקשות הסנהדרין, גזר דין רשמי
  39. שלב 39: דברים אל הנשים
  40. שלב 40: הצליבה
  41. שלב 41: השיחה של ישוע עם יוחנן והנשים
  42. שלב 42: הנשים הולכות אל הקבר
  1. השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

    המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.28-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ויאמרו האדון צריך לו׃
    קרא עוד
  2. כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.4-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  3. המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד
  4. ההכנה לפסח

    מאמר זה מתמקד בהכנת הפסח בידי ישוע ותלמידיו. הוא בוחן את הדיווחים המקראיים על רגע זה, את מיזוג חגיגות הפסח וחג המצות, ואת ההתאמות המעשיות של המנהגים המסורתיים נוכח זרם המאמינים לירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.7-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
    קרא עוד
  5. יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה

    מאמר זה בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בסעודת הפסח האחרונה עם ישוע. מתוך ניתוח סיפורי הבשורות הוא מדגיש את תגובות התלמידים ואת ההשלכות התיאולוגיות של האירוע המכריע הזה בירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃
    קרא עוד
  6. עזיבתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע׃
    קרא עוד
  7. פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם

    המאמר עוסק בתגובתם של פטרוס ושל התלמידים להודעה על מותו של ישוע. מתוך הבנה מוטעית של המסר, הם שוקלים פתרון ארצי לעניין רוחני. הטקסט מסביר כיצד שליחותו של המשיח נחשפת דרך הצליבה, וכיצד היא מביאה לבסוף את התלמידים להבין את משמעותה האמיתית. הרגע המתועד כאן מציג את הדרך מחוסר הבנה לאמונה אמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  8. הכחשת פטרוס מוכרזת מראש

    המאמר בוחן את נבואת ישוע על הכחשת פטרוס, ומדגיש את ההבדלים בין תיאורי הבשורות ואת חמלתו של ישוע על חולשתו האנושית של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.36-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
    קרא עוד
  9. היציאה להר הזיתים

    המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
    קרא עוד
  10. אזהרה בנוגע לרדיפה

    המאמר מסביר את אזהרתו של ישוע לתלמידיו בדבר הרדיפה הבלתי נמנעת שיעברו. בהתבסס על הבשורות, הוא מראה ששנאה זו קשורה להשתייכותם למשיח. עם זאת, ישוע מבטיח את תמיכתה של רוח הקודש כדי לעזור להם לעבור את הנסיונות הללו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השנא אתי ישנא גם את אבי׃
    קרא עוד
  11. עצירה בגת שמנים

    המאמר ‘PER328 - עצירה בגת שמנים’ בוחן את משמעות פרשת גת שמנים בבשורות. הוא מדגיש את סבלו ואת תפילתו של ישוע לפני מעצרו, ומפרש רגע זה כהוראה על התפילה ועל הכנעה לרצון האל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃
    קרא עוד
  12. המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
    קרא עוד
  13. החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה

    המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.43-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
    קרא עוד
  14. המעצר

    מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.4-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃
    קרא עוד
  15. מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.51-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
    קרא עוד
  16. דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃
    קרא עוד
  17. בריחת התלמידים

    המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
    קרא עוד
  18. ההבאה אל הכהן הגדול לשעבר חנה

    המאמר בוחן את הופעתו של ישוע לפני חנה, הכהן הגדול לשעבר, ומסביר את השפעתו המתמשכת ואת המשמעות הפוליטית של האירוע. יוחנן מוסר פרטים אלה כדי להראות את הקשר ההדוק בין האינטרסים הדתיים והפוליטיים במשפטו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃
    קרא עוד
  19. ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.67-68 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃
    קרא עוד
  20. הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן

    מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.56-62 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
    קרא עוד
  21. מועד ביקור הנשים בקבר

    המאמר מנתח את סיפורי הבשורות על ביקור הנשים בקבר ומפריך את הסתירות לכאורה ביניהם. הוא מציע שהתיאורים השונים של המבשרים מייצגים שלבים זמניים שונים של אותו אירוע ולא סיפורים סותרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
    קרא עוד
  22. התחייה

    המאמר בוחן את תחייתו של ישוע, אירוע מרכזי בנצרות. מודגשים ביקור הנשים בקבר ואי-האמונה הראשונית של השליחים נוכח האירוע יוצא הדופן הזה. המחבר מסביר שאלוהים ממשיך לדבר אל בני האדם בדרכים שונות, אך האנושות בוחרת לעתים קרובות להתעלם מן המסרים הרוחניים האלה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 1.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃
    קרא עוד
  23. האם האבן שעל הקבר כבר הייתה מגולגלת כשהנשים הגיעו?

    סיפורי הבשורות על אבן הקבר של ישוע נבחנים: מרקוס, לוקס ויוחנן מוצאים אותה כבר מגולגלת, ואילו מתי מתאר מלאך המזיז אותה. המאמר מראה שסיפורים אלה משלימים ואינם סותרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃
    קרא עוד
  24. בגידתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
    קרא עוד
  25. החזרה לבית עניה

    לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  26. קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  27. הכרזה על חורבן ירושלים

    בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  28. טיהור המקדש (בפעם השנייה)

    טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.

    שְׁמֹות 12.3-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃
    קרא עוד
  29. ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃
    קרא עוד
  30. החזרה שוב לבית עניה

    PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃
    קרא עוד
  31. מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
    קרא עוד
  32. הסעודה האחרונה לפני הצליבה

    מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  33. ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב

    המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃
    קרא עוד
  34. המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
    קרא עוד
  35. ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃
    קרא עוד
  36. השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא

    מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול׃ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס פנימה׃
    קרא עוד
  37. ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    קרא עוד
  38. עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.11-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
    קרא עוד
  39. דברים אל הנשים

    בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃
    קרא עוד
  40. הצליבה

    הפריקופה PER352 מנתחת את צליבתו של ישוע בהר גולגולתא דרך ארבע הבשורות. היא מתארכת את האירוע סביב השעה 9 בבוקר של יום שישי, ובוחנת את התגשמות הנבואות (ישעיהו 53,12; תהילים 22,19), את הפרטים הטכניים של הצליבה, את הכתובת המלכותית ואת הלעג של העדים. קריאה סינופטית קפדנית המקשרת בין היסטוריה, כרונולוגיה ותיאולוגיה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
    קרא עוד
  41. שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים

    למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  42. הנשים הולכות אל הקבר

    הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד