De la 3ème Pâque au début de la dernière semaine 28 études
- 1הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה
- 2חג ההקדשה
- 3קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים
- 4המשיח ישוע מברך ילדים קטנים
- 5משל הכבשה האבודה
La dernière semaine avant l'arrestation 1 étude
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER248
הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה
המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER258
חג ההקדשה
המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER274
קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים
מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER263
המשיח ישוע מברך ילדים קטנים
המאמר בוחן כיצד ישוע מברך את הילדים בבית עניה, לאחר חג ההקדשה. אירוע זה מתואר בבשורות הסינופטיות ומדגים את חשיבות הילדים במלכות האלוהים, חרף הרתיעה של התלמידים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.13-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER202
משל הכבשה האבודה
משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.11 (תנ״ך עברי מודרני) :אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER203
משמעת בקהילה ומחילה
הפריקופה 203 מציגה את הוראת ישוע על המשמעת בכנסייה ועל המחילה, בכפר נחום בספטמבר שנת 32 לספירה. מתי 18.15-22 ולוקס 17.3-4 מפתחים את התוכחה בין אחים, את סמכות הכנסייה, את התפילה הקהילתית ואת המחילה ללא גבול (שבעים פעמים שבע). נושאים אלה מניחים את היסוד לאתיקה נוצרית של יחסים, שבמרכזה ההתפייסות והרחמים האלוהיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER204
משל המלך והעבד
משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.12-15 (תנ״ך עברי מודרני) :וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER206
חג הסוכות
הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER208
יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל
PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.51-56 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER211
האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע
לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.
1 מְלָכִים 19.20 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER212
היהודים מחפשים את המשיח ישוע
הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER214
הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו
בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER215
הנאום על המים החיים
ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.1-26 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER216
ההערכה הסותרת של העם
ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.52 (תנ״ך עברי מודרני) :ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER217
האישה הנואפת
פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.
דְּבָרִים 22.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER218
המשיח ישוע הוא אור העולם
בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.37-47 (תנ״ך עברי מודרני) :ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER219
ניסיון רצח
ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER220
המשיח ישוע שולח 70 תלמידים
ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER222
השומרוני הטוב
הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.25-37 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER223
המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים
לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER226
ערעור על ישוע המשיח לאחר נס
בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER228
שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח
במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.53 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER229
הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס
הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.3 (תנ״ך עברי מודרני) :לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER230
משל התאנה הבלתי נושאת פרי
משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER232
גרגר החרדל והשאור
הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER233
תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים
הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.31 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER237
משל המוזמן היהיר
משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER277
מרים מבית עניה משחה את המשיח ישוע
מרים מבית עניה משחה את ישוע בשמן בושם יקר בבית עניה, כסמל לקבורתו הקרובה. מעשה זה, שנמתחה עליו ביקורת מצד יהודה איש קריות ותלמידים אחרים, זוכה להגנת ישוע ומודגש בניתוח הבשורות על פי מתי, מרקוס ויוחנן. הטקסט דן גם בהשלכות הכרונולוגיות והקהילתיות של אירוע מקראי זה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org