Études 1 à 7
- 1Le Messie Jésus continue son périple en GaliléeDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineמרקוס 9.30
- 2La fête des TabernaclesDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineיוחנן 7.2-10
- 3Le différent du Maître avec ses frèresDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineיוחנן 7.3
- 4Les Juifs cherchent le Messie JésusDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineJean 7.11
- 5Enseignement du Messie Jésus au templeDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineJean 7.14-24
- 6Le discours sur l’eau viveDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineיוחנן 7.37
- 7L'appréciation contradictoire du peupleDe la 3ème Pâque au début de la dernière semaineJean 7.40-53
-
PER205
ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל
הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER206
חג הסוכות
הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER207
המחלוקת בין המורה לאחיו
יוחנן 7.3-9 מתאר את המתח בין ישוע לאחיו לפני חג סוכות (אוקטובר 32 לספירה). מבלי להבין את שליחותו המשיחית, הם מפצירים בו להתגלות בפומבי בירושלים. ישוע בוחר בזהירות, מודע לסכנת המעצר. מרים נשארת מן הצד. פרק זה, הייחודי ליוחנן, ממחיש את חוסר ההבנה המשפחתי כלפי טבעו האלוהי של ישוע, ואחיו באים לאמונה רק לאחר התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER212
היהודים מחפשים את המשיח ישוע
הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.13 (תנ״ך עברי מודרני) :אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER215
הנאום על המים החיים
ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.38 (תנ״ך עברי מודרני) :המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER216
ההערכה הסותרת של העם
ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.40-53 (תנ״ך עברי מודרני) :ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org