Étude 1 sur 32 · Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus

  1. Étude 1 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  2. Étude 2 : Le Messie Jésus à Béthanie chez Marthe et Marie
  3. Étude 3 : Repas chez un pharisien
  4. Étude 4 : Questions des religieux sur la messianité de Jésus
  5. Étude 5 : La trahison de Judas l'Iscariote
  6. Étude 6 : Le complot contre le Messie Jésus
  7. Étude 7 : Le transfert chez le Souverain Sacrificateur en exercice, Caïphe
  8. Étude 8 : La présentation au Sanhédrin
  9. Étude 9 : Les maltraitances commencent
  10. Étude 10 : La présentation à Ponce Pilate
  11. Étude 11 : La libération d’un prisonnier
  12. Étude 12 : L’acharnement du Sanhédrin, condamnation officielle
  13. Étude 13 : Le titulus de Pilate
  14. Étude 14 : Joseph d’Arimathée demande le corps de Jésus
  15. Étude 15 : Joseph d’Arimathée et Nicodème mettent le corps de Jésus dans le tombeau
  16. Étude 16 : La visite des représentants du Sanhédrin chez Pilate
  17. Étude 17 : Les gardes avertissent les autorités juives
  18. Étude 18 : Pierre et Jean en prison
  19. Étude 19 : La défense de Pierre et de Jean devant le Sanhédrin
  20. Étude 20 : La délibération et la sentence du Sanhédrin
  21. Étude 21 : Le témoignage de Pierre et Jean
  22. לימוד 22: חיפוש האסירים
  23. לימוד 23: ההופעה בפני הסנהדרין
  24. לימוד 24: התערבותו של הפרוש גמליאל
  25. לימוד 25: תגובתם המפתיעה של השליחים
  26. Étude 26 : L’arrestation d’Etienne
  27. Étude 27 : La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
  28. Étude 28 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin
  29. Étude 29 : Le meurtre d'Etienne
  30. Étude 30 : Sadducéens
  31. Étude 31 : Les pharisiens
  32. Étude 32 : Le Sanhédrin

מחג הפסח השני לשלישי

  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃
    קרא עוד
  • שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

    המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • בגידתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
    קרא עוד
  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.66-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
    קרא עוד
  • ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס

    הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃
    קרא עוד
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח׃
    קרא עוד
  • עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃
    קרא עוד
  • הטיטולוס של פילטוס

    הטיטולוס של פילטוס הוא השלט שהוצב על צלבו של ישוע ועליו הכתובת 'ישוע מנצרת, מלך היהודים', שנכתבה בעברית, בלטינית וביוונית. פילטוס כופה את הנוסח הזה חרף מחאת הכוהנים הגדולים, ובכך הוא מחזיק בסמכות סמלית לאחר שנכנע בעניין גזר הדין. מעשה זה מגלה אירוניה טרגית: הכתובת מכריזה בפומבי על מלכותו של ישוע ברגע מותו ממש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה מבקש את גופת ישוע

    יוסף מארימתיה, חבר נכבד בסנהדרין ותלמיד סמוי של ישוע, מבקש באומץ מפילטוס למסור לו את גופת הצלוב. בלוויית נקדימון הוא דואג לקבורה מכובדת בקברו החדש שלו, לפני תחילת השבת. פרשה זו, המתועדת בכל ארבע הבשורות, ממחישה את המעבר מהסתייגות למעשה פומבי של אמונה, ברגע שבו התלמידים הקרובים נשארים נסתרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.31-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם אתם תאמינו׃כי כל זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו׃ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃
    קרא עוד
  • יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר

    יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד
  • ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס

    פרשה זו מופיעה רק אצל מתי, והיא מספרת על ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס בשבת בבוקר כדי לקבל משמר לקברו של ישוע. מתוך חשש משמועה על תחייה הם מורים לחתום את הקבר. פילטוס, בגישה פרגמטית, נעתר לבקשתם. פרשה זו חושפת את המתח בין הסמכות הדתית היהודית לבין השלטון הרומי, ומכינה ישירות את סיפור התחייה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַקּוֹלַסִּים 2.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר צפונים בו כל אצרות החכמה והדעת׃
    קרא עוד

התחייה וההופעות השונות

  • השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות

    מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.36-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ויקח ויאכל לעיניהם׃ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ואתם עדים בזאת׃והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • פטרוס ויוחנן בכלא

    מאמר זה עוסק בעימותם של פטרוס ויוחנן עם הסנהדרין. השליחים, שנעצרו בשל הטפתם, צריכים להתייצב לפני בית דין דתי רב־השפעה זה. מול אותה סמכות שהרשיעה את ישוע, פטרוס ויוחנן, בתמיכת רוח הקודש, מעידים באומץ על אמונתם, וממחישים את המשכיות מסרו של המשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃
    קרא עוד
  • הגנתם של פטרוס ויוחנן לפני הסנהדרין

    פטרוס ויוחנן מציגים הגנה נועזת לפני הסנהדרין לאחר נס המפתיע את הרשויות. מלאי רוח הקודש, הם מגלים בטחון המפליא את שופטיהם. לוקס מדגיש את התגשמות הבטחות ישוע, ואת העובדה שאי־אפשר להפריך את העובדות מחזקת את עדותם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.68-69 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃
    קרא עוד
  • דיוני הסנהדרין וגזר דינה

    מול מבוכת הסנהדרין לאחר נס שעשו פטרוס ויוחנן, הרשויות הדתיות אוסרות את ההטפה בשם ישוע, בתקווה שאיומים יפגעו במסר הנוצרי. פטרוס ויוחנן משיבים בהצהרה שציות לאלוהים קודם לכול, וממחישים שינוי רוחני הנתמך ברוח הקודש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
    קרא עוד
  • עדותם של פטרוס ויוחנן

    המאמר עוסק בשובם של פטרוס ויוחנן אל המאמינים לאחר מעצרם בידי הסנהדרין. מול האיומים, הקהל מתאחד בתפילה, מכריז על ריבונות אלוהים ומבקש כוח להכריז את הבשורה, ומביע אמונה בלתי מעורערת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃
    קרא עוד
  • חיפוש האסירים

    ניתוח מעשי השליחים 5.21-26: לאחר שחרורם הניסי של השליחים, הסנהדרין מגלה את התאים הריקים. לוקס מדגיש את מבוכת הרשויות הדתיות, את מבוכת מפקד המקדש ואת החשש מתגובת העם. חרף הבלתי מוסבר, ראשי הדת נשארים בהתנגדותם ומצווים על מעצר שני, וממחישים את ריבונות אלוהים על כל התנגדות אנושית.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃
    קרא עוד
  • העמידה לפני הסנהדרין

    לימוד פרשני של מעשי השליחים 5.27-33, המספר על התייצבות השליחים לפני הסנהדרין בירושלים. מול האשמותיו של קיפא, פטרוס מכריז בביטחון שהציות לאלוהים קודם לציות לבני אדם, ומודיע שישוע, שנצלב וקם לתחייה, מורם כנגיד ומושיע כדי להעניק לישראל תשובה וסליחה. אירוע מכונן של השליחות השליחית.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.27-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃
    קרא עוד
  • התערבותו של הפרוש גמליאל

    בישיבת הסנהדרין באביב שנת 33, הפרוש גמליאל מתערב כדי להרגיע את להט הצדוקים המבקשים להמית את השליחים. בטיעון פרגמטי המסתמך על תקדימי תודס ויהודה הגלילי, הוא משכנע את המועצה לאמץ עמדה של המתנה. בעיני לוקס, דבריו ממחישים נושא מרכזי במעשי השליחים: מעשה אלוהים אינו יכול להיעצר בידי בני אדם.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃
    קרא עוד
  • תגובתם המפתיעה של השליחים

    לאחר הלקאתם בידי הסנהדרין, השליחים מגיבים באופן מפתיע ושמחים על שנחשבו ראויים לסבול למען שם ישוע. הם אינם מתייאשים, וממשיכים מדי יום בשירותם במקדש ובבתים, מלמדים ומבשרים את הבשורה הטובה. לוקס מראה שהרדיפות, במקום לעצור את הבשורה, תורמות באופן פרדוקסלי להתקדמותה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 16.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שאלו לשלום אפינטוס חביבי שהוא ראשית אכיא למשיח׃
    קרא עוד
  • מעצרו של סטפנוס

    המאמר מנתח את מעצרו של סטפנוס (מעשי השליחים 6.8-12) בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה. אף שנבחר מבין השבעה, סטפנוס מקיים שירות שליחות מרשים. עדותו מעוררת התנגדות של יהודים מתייוונים שאינם מסוגלים להפריכו, ופונים לעדי שקר כדי להביאו לפני הסנהדרין. לוקס מדגיש את המקבילות למשפט ישוע ואת התפשטות הרדיפה ההדרגתית לכל הכנסייה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃
    קרא עוד
  • עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין

    התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃
    קרא עוד
  • נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין

    לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.39-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃
    קרא עוד
  • רצח סטפנוס

    ניתוח סיפור סקילתו של סטפנוס (מעשי השליחים 7.54-60), הקדוש המעונה הנוצרי הראשון. המאמר בוחן את זעם הסנהדרין, את אופיו הבלתי תקין מבחינה משפטית של ההוצאה להורג, את חזון המשיח המהולל שניתן לסטפנוס ואת המקבילה התאולוגית שמצייר לוקס בין ייסורי התלמיד לייסורי ישוע. נוכחותו של שאול מבשרת את המשך סיפור השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד
  • הפרושים

    הפרושים, שהופיעו לאחר מרד המכבים (165 לפנה״ס), היו קבוצה דתית בעלת השפעה ביהדות קדומה. הם דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, האמינו בתחיית המתים ונשארו קרובים לעם. אף שבבשורות הם נמצאים לעתים קרובות בעימות עם ישוע, יצאו מקרבם דמויות כמו נקדימון ויוסף מהרמתיים. תורתם ייסדה את היהדות הרבנית לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד
  • הסנהדרין

    הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.

    קרא עוד
להרחבה
  • ANN031 הכהנים הגדולים

    המאמר בוחן את תפקידם של הכהנים הגדולים בתקופת הכיבוש הרומי, ומתמקד בחנן ובקיפא ובתחבולות שבין הכוח הדתי לפוליטי. ה…