De la 2ème à la 3ème fête de Pâque 12 études
- 1הדרשה על ההר (23), שני הבתים
- 2ישוע המשיח בבית הפרוש
- 3משל המנורה מתחת לכלי
- 4משל העשיר הכסיל
- 5משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע
De la 3ème Pâque au début de la dernière semaine 17 études
Voir plus (12 autres)Ministère de Jésus : appels, miracles et enseignements 16 études
Voir plus (11 autres)La dernière semaine avant l'arrestation 4 études
Faits de société 1 étude
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER107
הדרשה על ההר (23), שני הבתים
מאמר זה מנתח את משל שני הבתים, הממחיש את חשיבותם של יסודות רוחניים איתנים מול מראית עין מטעה, ומדגיש את ההבחנה בין תלמידי אמת לתלמידי שקר.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER117
ישוע המשיח בבית הפרוש
בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.36-50 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER128
משל המנורה מתחת לכלי
משל המנורה שמתחת לאיפה מלמד את תלמידי ישוע להאיר באורם הרוחני באמצעות חיים למופת. פירוש הדבר הוא לחיות באופן המעצים את האור האלוהי ומעודד אחרים לנהוג כך גם הם, בהשראת הבשורות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER131
משל העשיר הכסיל
המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER133
משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע
המאמר בוחן משל על שובו של המשיח ישוע ומדגיש את מוכנות התלמידים וערנותם. באמצעות לוקס, מתי ומרקוס הוא עוסק בצורך בחיים המכוונים לרוחניות לנוכח אי־הוודאות לגבי מועד שובו של המשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44 (תנ״ך עברי מודרני) :אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER134
שאלתו של כיפא
המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER135
משל שני העבדים
המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.11-27 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER138
משל הזורע
המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER139
משל המנורה מתחת לכלי
המאמר מנתח את משל הנר שמתחת לכלי, הנידון בבשורות. הוא מדגיש את חשיבות האור האלוהי לתלמיד, ומראה כיצד המשיח ישוע משתמש במטפורה זו כדי להאיר את האמת האלוהית ולעודד את התלמידים לשמש עדים גלויים לאמונתם, בעוד הם עצמם מוסיפים להיות מוארים באור המשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER141
משל הזונין והחיטה
משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.
חֲבַקּוּק 1.2-13 (תנ״ך עברי מודרני) :עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER143
משל גרגר החרדל
משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER148
משל המרגלית היקרה מאוד
משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER202
משל הכבשה האבודה
משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.16-18 (תנ״ך עברי מודרני) :ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER204
משל המלך והעבד
משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER222
השומרוני הטוב
הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.29 (תנ״ך עברי מודרני) :והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER225
משל החבר הטורדן
משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER230
משל התאנה הבלתי נושאת פרי
משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER237
משל המוזמן היהיר
משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.7-14 (תנ״ך עברי מודרני) :וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER241
דימוי המלח חסר הטעם
המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER243
משל הכבשה האבודה שנמצאה
מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.3-7 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER244
משל הדרכמה האבודה
המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER245
משל הבן האובד
המאמר בוחן את משל הבן האובד בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את הסליחה ואת האהבה האלוהית. האב מקבל בחיבה את הבן החוזר בתשובה, בניגוד לבן הבכור המותח ביקורת על הסלחנות הזו. משל זה, ציר מרכזי בפרק 15, ממחיש את חיפושו של אלוהים אחר התועים. לוקס מסדר מחדש את הסיפור כדי לחזק את מסריו התיאולוגיים על מלכות השמים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER246
משל המנהל הבלתי נאמן
מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER247
משל העשיר ואלעזר
המאמר מנתח את משל העשיר ואלעזר בבשורה על פי לוקס. משל זה מיוחד בהזכרת שם, אלעזר, והוא בוחן את שאלת הצדק האלוהי ואת השלכות הבחירות הארציות על העולם הבא. לוקס מארגן את הסיפור סביב הוראות תיאולוגיות על מלכות השמיים, ומעורר מחשבה מעמיקה על הישועה ועל החמלה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.19-31 (תנ״ך עברי מודרני) :איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER249
משל העבדים הבלתי מועילים
המאמר בוחן את משל העבדים הבלתי מועילים בלוקס 17.7-10, ומדגיש את חשיבות הענווה וההכרת תודה בחיי התלמיד. ישוע מלמד ששירות נאמן אינו מצפה להכרה מצד האדון, ושכל כישרון הוא מתנה מאלוהים. הציות אינו מקנה שום זכות, וכך הוא מעודד גישה של הכרת תודה ולא של תביעה.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4.7 (תנ״ך עברי מודרני) :כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER253
משל השופט העוול
המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER254
משל הפרוש והמוכס
המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER267
משל פועלי השעה האחת־עשרה
מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER272
משל המנים
עיון זה עוסק במשל המנות שבלוקס 19.11-27, סיפור שסיפר ישוע ביריחו ומדגיש את התקופה שבין חנוכה לפסח. הוא בוחן את סדר האירועים בשירותו של ישוע, לרבות מפגשיו עם אלעזר, בר־טימאי וזכאי.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירות ישוע: קריאות, נסים והוראה
-
PAR001
הזורע
La parabole du semeur, racontée par Jésus au bord du lac de Galilée, illustre comment la Parole de Dieu est reçue différemment selon la disposition du cœur. Elle montre quatre types de réceptivité à travers les sols variés où tombent les graines. Les disciples apprennent que les paraboles révèlent le Royaume à ceux qui écoutent avec des cœurs ouverts, mais restent cachées à ceux qui sont endurcis. Cette méthode pédagogique unique de Jésus souligne l'importance de la foi et de l'écoute spirituelle.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR002
הבית הבנוי על הסלע
L'article analyse la parabole biblique des deux maisons, présente dans Matthieu et Luc, pour illustrer l'importance de pratiquer les enseignements de Jésus. Ceux qui suivent ses paroles sont comparés à des bâtisseurs sages qui construisent sur un fondement solide, tandis que ceux qui n'obéissent pas sont comme des individus construisant sur le sable. La parabole souligne l'importance d'une obéissance active plutôt que d'une simple écoute.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR003
הבד החדש והנאדות החדשים
L'article décrit la parabole du drap neuf et des outres neuves dans les Évangiles, illustrant l'incompatibilité de l'enseignement de Jésus avec les anciennes pratiques religieuses. Il met en évidence la symbolique du vin nouveau et des vieilles outres pour expliquer la nouveauté du Royaume de Dieu que Christ apporte.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR004
החיטה הטובה והזונין
L'article analyse la parabole du bon grain et de l'ivraie où Jésus explique la coexistence du bien et du mal dans le monde. Cette histoire souligne la patience divine et l'idée d'un jugement final. Les leçons tirées offrent des perspectives spirituelles importantes pour les croyants.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR005
גרגר החרדל
L'article 'Le grain de sénevé' explique comment cette parabole de Jésus illustre la croissance du Royaume de Dieu, même à partir d'infimes commencements. Il analyse les trois récits dans les Évangiles synoptiques.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR006
השאור
La parabole du levain démontre l'influence discrète mais transformative du Royaume de Dieu. À travers cette image, Jésus explique comment ce qui commence petit, comme le levain dans la pâte, finit par imprégner et renouveler tout ce qu'il touche, illustrant la nature subtile mais puissante du Royaume parmi les individus et les communautés.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR007
האוצר הטמון
L'article explore la parabole du trésor caché de Matthieu 13:44, soulignant la valeur inestimable du Royaume et l'impact transformateur de sa découverte. Jésus utilise cette parabole pour montrer comment le Royaume des cieux peut réorienter nos vies et choix.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR008
המרגלית היקרה
La parabole de la perle de grand prix enseigne que le Royaume des Cieux est d'une valeur inestimable. Elle raconte l'histoire d'un marchand qui vend tout pour acheter une perle précieuse, illustrant la nécessaire radicalité et la joie de l'engagement envers le Royaume.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR009
המכמורת
L'article explore la parabole du filet de Matthieu 13:47-50, qui met en avant le jugement final et la responsabilité personnelle. En utilisant l'image d'un filet de pêche, Jésus illustre le discernement entre justes et méchants à la fin des temps, soulignant la nécessité de vivre en accord avec les principes du Royaume de Dieu.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR010
העבד חסר הרחמים
La parabole du serviteur impitoyable dans Matthieu 18:23-35 enseigne que le pardon divin reçu doit devenir pardon offert. Elle révèle l'écart entre la générosité divine et la dureté humaine. Le pardon est essentiel pour manifester la miséricorde divine dans le Royaume de Dieu.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR011
הפועלים ששכרו בשעות שונות
La parabole des ouvriers loués à différentes heures enseigne que la grâce de Dieu prime sur le mérite humain. Dans le Royaume, la générosité divine surpasse les logiques humaines, invitant à accueillir la bonté sans jalousie. Matthieu 20:1-16 illustre la souveraineté généreuse de Dieu.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.27 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR012
שני הבנים
L'article analyse la parabole des deux fils de Matthieu 21.28-32. Cette parabole illustre que l'obéissance réelle à Dieu importe plus que de simples paroles. Le repentir sincère, même tardif, ouvre l'accès au Royaume de Dieu, contrairement aux promesses non tenues. Jésus utilise ce récit pour confronter les autorités religieuses de son temps et souligne l'importance de l'action sincère.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR013
הכורמים הרעים
Cet article analyse la parabole des méchants vignerons où Jésus dénonce le rejet des prophètes et annonce le transfert du Royaume à ceux qui produisent des fruits dignes. Les autorités religieuses sont confrontées à leur rejet du divin, marquant un tournant prophétique et spirituel dans l'histoire du salut.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR014
חתונת בן המלך
L'article discute de la parabole du banquet, comparant les récits de Matthieu et Luc. Matthieu souligne la responsabilité des invités et les conséquences du refus, tandis que Luc met en avant l'inclusion des exclus. Ces perspectives illustrent l'appel universel de Dieu et la nécessitée d'une réponse authentique pour participer au Royaume.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.15-24 (תנ״ך עברי מודרני) :וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR015
התאנה המלבלבת
Cet article explore la parabole du figuier bourgeonnant, une leçon de vigilance spirituelle donnée par Jésus dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc. Ce récit encourage les croyants à discerner les signes du Royaume de Dieu comme on observe les saisons, soulignant la certitude des paroles de Jésus.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PAR016
המשרת הנאמן
La parabole du figuier bourgeonnant, rapportée par Matthieu, Marc et Luc dans leur discours eschatologique, invite les disciples à discerner les signes annonciateurs du retour du Messie. Comme les bourgeons annoncent l'été, les événements du monde annoncent la proximité du Royaume de Dieu. La parole du Christ est éternelle et sûre : le ciel et la terre passeront, mais elle demeure.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER292
משל סעודת החתונה
משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 (תנ״ך עברי מודרני) :משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER304
משל העבד הנאמן
מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.
הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 3.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER305
משל עשר הבתולות
משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.
1 סלוניס 5.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :ועל דבר העתים והזמנים אין צרך לכתב אליכם אחי׃הלא אף אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא׃כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃אתם כלכם בני האור ובני היום לא בני הלילה אנחנו ולא בני החשך׃לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER306
משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות
המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
סוגיות חברתיות
-
FDS000
עובדות חברתיות
המאמר עוסק בעובדות חברתיות ובתורתו של ישוע, ומדגים את המתחים בין החירות האישית לבין הביטחון הרוחני. דוגמאות ספרותיות ומקראיות, כמו ויקטור הוגו ומשל הבן האובד, משמשות לבחינת התלבטויות אלה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN120
המשפטים השונים
L'article "ANN120 - Les différents jugements" analyse Luc 12.46-48, où Jésus parle des nuances dans le jugement divin. Ce passage, évoquant la hiérarchie des…