Étude 1 sur 17 · Les écrits du Nouveau Testament et la traduction

  1. Étude 1 : Les écrits du Nouveau Testament et la traduction
  2. לימוד 2: ההתגלויות לאחר התחייה
  3. Étude 3 : Sadducéens
  4. Étude 4 : Les différentes bibles
  5. Étude 5 : La traduction de la Bible en allemand
  6. Étude 6 : Les écrits apocryphes
  7. Étude 7 : La Bible catholique
  8. Étude 8 : La Bible protestante
  9. Étude 9 : Le codex Sinaiticus
  10. Étude 10 : Le codex Vaticanus
  11. Étude 11 : Le codex Alexandrinus
  12. Étude 12 : Le codex Ephraemi Rescriptus
  13. Étude 13 : Le codex Bezae
  14. Étude 14 : Le papyrus P52
  15. Étude 15 : La Vulgate
  16. Étude 16 : La Peshitta
  17. Étude 17 : Le Textus Receptus

תולדות המקרא

  • כתבי הברית החדשה והתרגום

    המאמר עוסק במקורם ובתרגומם של כתבי הברית החדשה. הוא בוחן את כתבי היד היווניים ואת המהדורות הביקורתיות השונות, וכן את חשיבותם לדיוק התרגומים המודרניים.

    קרא עוד

ניסים

  • ההתגלויות לאחר התחייה

    המאמר מציג את עשר הופעותיו של ישוע לאחר תחייתו, כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ממרים המגדלית בקבר ועד השליחים לפני העלייה לשמים, ובהן תלמידי אמאוס ויותר מחמש מאות אחים, פגישות אלה מעידות על ממשות התחייה ומניחות את יסוד האמונה הנוצרית. מחברי הבשורות כנראה בחרו מתוך כל ההתגלויות הללו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד
  • המקראות השונים

    אין כמה מקראות, אלא תרגומים שונים של אותם טקסטי מקור יווניים ועבריים. התפתחות השפה מחייבת עדכונים סדירים. הקתולים כוללים 7 ספרים דאוטרוקנוניים שאינם בקנון הפרוטסטנטי. תרגום 'העולם החדש' של עדי יהוה זוכה לביקורת בשל בחירות בעלות כיוון תיאולוגי.

    קרא עוד
  • תרגום התנ"ך לגרמנית

    Martin Luther תרגם את התנ"ך לגרמנית במאה ה-16 כדי להנגיש את הכתובים לכול, מתוך הכרזה על העיקרון של “sola scriptura”. תרגום זה אִפשר לבקר פרקטיקות קתוליות שאין להן יסוד במקרא, כמו כתבי המחילה. הוא גם מילא תפקיד מרכזי בעיצוב השפה הגרמנית התקנית ובהפצת רעיונות הרפורמציה הפרוטסטנטית, בין השאר הודות להדפסה.

    קרא עוד
  • הכתבים האפוקריפיים

    הספרים האפוקריפיים הם כתבים דתיים שהודרו מקאנון המקרא הרשמי. מבחינים בין האפוקריפה של התנ״ך (טוביה, יהודית, מקבים, בן סירא…), המוכרת אצל קתולים ואורתודוקסים כדאוטרו-קנונית, לבין זו של הברית החדשה (הבשורה על פי תומאס, על פי פיליפוס, על פי מרים המגדלית…), שלעתים קרובות יש בה גוון גנוסטי. לימודם מאיר את ההיסטוריה הדתית ואת הוויכוחים של המאות הנוצריות הראשונות, בלי להעמידם בשורה אחת עם הכתבים הקנוניים.

    קרא עוד
  • המקרא הקתולי

    מאמר זה בוחן את הרכבו של המקרא הקתולי, ספריו וייחודיו, ובמיוחד הספרים הדאוטרוקנוניים והקנון שנקבע בוועידת טרנט.

    קרא עוד
  • המקרא הפרוטסטנטי

    מאמר זה בוחן את תוכנו ואת ההבדלים של המקרא הפרוטסטנטי בהשוואה למקרא הקתולי, תוך התמקדות בתנ״ך ובברית החדשה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃
    קרא עוד
  • קודקס סינאיטיקוס

    קודקס סינאיטיקוס הוא כתב יד מקראי יווני מן המאה הרביעית, שגילה טישנדורף ב-1844 במנזר סנט קתרין שבסיני. הוא כולל את הברית החדשה כולה, חלק גדול מן הברית הישנה ביוונית (תרגום השבעים) וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. כטקסט מסוג אלכסנדרוני, הוא חיוני לביקורת הטקסט. הוא מפוצל בין הספרייה הבריטית, סנקט פטרבורג, לייפציג וסיני, ממוחשב כולו וניתן לעיון באינטרנט.

    קרא עוד
  • קודקס ואטיקנוס

    קודקס ואטיקנוס, המתוארך לשנים 300 עד 325 לספירה, הוא אחד מכתבי היד המקראיים השלמים העתיקים ביותר ביוונית. הוא שמור בספרייה האפוסטולית של הוותיקן ברומא ומכיל את התנ״ך ואת הברית החדשה, וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. מהסוג האלכסנדרוני, הוא קרוב מאוד לטקסטים המקוריים ומהווה נקודת ייחוס מרכזית לביקורת הטקסט. הוא עבר דיגיטציה בשנת 2019 וכעת הוא נגיש באינטרנט לכל החוקרים.

    קרא עוד
  • קודקס אלכסנדרינוס

    קודקס אלכסנדרינוס הוא כתב יד מקראי יווני מהמאה החמישית, המורכב מ-773 דפי קלף ומכיל את רוב התנ״ך ואת רוב הברית החדשה. מקורו באלכסנדריה, והוא הוענק למלך צ'ארלס הראשון מלך אנגליה בשנת 1628 בידי הפטריארך קיריל לוקריס. הוא שמור כיום בספרייה הבריטית בלונדון, שייך למשפחה הביזנטית של הנוסח, ומהווה עד מרכזי לביקורת הטקסט ולתולדות מסירת הכתובים.

    קרא עוד
  • קודקס אפרים רסקריפטוס

    קודקס אפרים רסקריפטוס הוא כתב יד פלימפססט מהמאה החמישית (400-440 לספירה), שגילה טישנדורף בשנת 1840 והוא שמור בספרייה הלאומית של צרפת. הוא כתוב ביוונית באותיות אונציאליות, כולל חלקים מהתנ״ך ומהברית החדשה ושייך למשפחה האלכסנדרונית של הנוסח המקראי, הנחשבת קרובה למקור. הוא יסודי לביקורת הנוסח ולתולדות העברת כתבי הקודש.

    קרא עוד
  • קודקס בזה

    קודקס בזה קנטברגיינסיס הוא כתב יד דו־לשוני, יווני-לטיני, של הברית החדשה, המתוארך לשנת 400-420 לספירה בקירוב. הוא נקרא על שם תיאודור בזה, שתרם אותו לקיימברידג׳ בשנת 1581, והוא כולל את הבשורות ואת מעשי השליחים בכ־406 דפים. סדר הבשורות הבלתי רגיל בו (מתי, יוחנן, לוקס, מרקוס) ושייכותו לנוסח המערבי הופכים אותו לעד יוצא דופן לביקורת הנוסח ולתולדות העברת כתבי הקודש.

    קרא עוד
  • פפירוס P52

    פפירוס P52 הוא השבר הידוע העתיק ביותר של הברית החדשה, ובו פסוקים מיוחנן 18. הוא התגלה במצרים בראשית המאה ה-20 על ידי חוקרים מאוקספורד, ונרכש בשנת 1920 עבור ספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר. השבר, שמידותיו 9x6 ס"מ, זוהה בשנת 1935 על ידי קולין הנדרסון רוברטס, והוא מתוארך על פי הפליאוגרפיה למחצית הראשונה של המאה ה-2. גילויו מאשר את ההפצה המהירה ואת המסירה הנאמנה של הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃
    קרא עוד
  • הוולגטה

    הוולגטה היא תרגום לטיני של המקרא שהכין הירונימוס הקדוש בסוף המאה ה־4, לבקשת האפיפיור דמסוס הראשון. את התנ״ך תרגם בעיקר מעברית, ואת הברית החדשה תיקן על פי היוונית, והיא הפכה לנוסח הסטנדרטי של הכנסייה הקתולית הרומית במשך יותר מאלף שנה. מועצת טרנט הכריזה עליה רשמית במאה ה־16 כמהדורה האותנטית. השפעתה על התרבות, התיאולוגיה והליטורגיה המערביות רבה מאוד.

    קרא עוד
  • הפשיטתא

    הפשיטתא היא אחד התרגומים הקדומים ביותר של המקרא לשפה הסורית (ארמית). התנ״ך שלה תורגם מעברית במאה ה־2, והברית החדשה שלה מיוונית קוינה במאה ה־5. שמה משמעו ״פשוט״ או ״מקובל״, והיא נוסח המקרא הסטנדרטי של הכנסיות הסוריות האורתודוקסיות והקתוליות. היא ממלאת תפקיד מרכזי בהעברת הטקסטים המקראיים והיא מקור יקר ערך לביקורת הטקסט.

    קרא עוד
  • Textus Receptus

    Textus Receptus הוא קובץ של הטקסט היווני של הברית החדשה שפורסם לראשונה על ידי ארסמוס בשנת 1516. הוא תוקן על ידי אסטיין, בזה והאחים אלזביר, ושימש בסיס לתרגומים חשובים כגון תרגום המלך ג'יימס ותרגום לותר. במאה ה-19 גילוי כתבי יד עתיקים יותר, כמו קודקס סינאיטיקוס, חשף את מגבלותיו. מאז החליפו אותו מהדורות ביקורתיות מודרניות (Nestle-Aland, UBS), אף שהוא נותר מקור היסטורי חיוני.

    קרא עוד
להרחבה
  • ANN015 הבשורה על פי מרקוס

    הבשורה על פי מרקוס תופסת מקום מיוחד בין ארבעת הסיפורים. מקורותיה, חיבורה והקשרים בין מרקוס לבין האירועים…

  • ANN044 הנזירות

    הנזירות היא נדר הקדשה לאלוהים, שמקורו בעברית “להיפרש”, והוגדרה בבמדבר 6. הנזיר נמנע מיין, מ…

  • ANN054 היהודים

    המאמר ANN054 מבהיר את המונחים המציינים את עם ישראל: יהודי, בן ישראל, ישראלי, עברי ושמי. לכל מונח משמעות נפרדת לפי…

  • ANN071 העיר כפר נחום

    המאמר חוקר את כפר נחום, עיר בגליל השוכנת על גדות הכינרת (ים טבריה), הידועה בכך שהייתה “המפקדה” של ישוע לאחר…