הפשיטתא היא אחד מ הקדומים ביותר לסורית (ארמית), שבה משתמשות בעיקר הכנסיות הסוריות. להלן כמה נקודות עיקריות עליה:
מקור ותוכן
התנ״ך: תורגם ככל הנראה מעברית מקראית במאה ה־2 לספירה.
הברית החדשה: תורגמה מיוונית קוינה בתחילת המאה ה־5.
חשיבות
שימוש: זהו נוסח המקרא הסטנדרטי של הכנסיות הסוריות, ובהן הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הכנסייה הסורית-קתולית ואחרות.
אטימולוגיה: המילה ״פשיטתא״ פירושה בסורית ״פשוט״ או ״מקובל״, והיא מורה שהתרגום נועד להיות נגיש לכול.
השפעה
העברה: היא מילאה תפקיד מכריע בשימור הטקסטים המקראיים ובהעברתם במסורת הסורית.
כתבי יד: כתבי יד קדומים רבים של הפשיטתא נשתמרו, והם מעניקים תובנות יקרות ערך על העברת הטקסט.
לפיכך הפשיטתא היא תרגום מקראי חיוני לכנסיות הסוריות ויצירה חשובה בתולדות המקרא.