הוולגטה היא תרגום לטיני של המקרא שהכין בעיקר הירונימוס הקדוש בסוף המאה ה־4. להלן כמה פרטים עיקריים על התרגום הזה:
מקור והקשר
הירונימוס: בשנת 382 ביקש האפיפיור דמסוס הראשון מהירונימוס הקדוש לתקן את התרגומים הלטיניים הישנים של כתבי הקודש.
שפה: הוולגטה כתובה בלטינית, שהייתה בימים ההם שפת היום־יום של כנסיית המערב.
תוכן
התנ״ך: הירונימוס תרגם את התנ״ך ישירות מעברית, אף שהשתמש גם בתרגום השבעים (הגרסה היוונית של התנ״ך) בספרים אחדים.
הברית החדשה: הוא תיקן את התרגומים הלטיניים הקיימים של הברית החדשה.
חשיבות
איחוד הנוסח: הוולגטה הפכה לנוסח המקרא הסטנדרטי של הכנסייה הקתולית הרומית במשך יותר מאלף שנה.
מועצת טרנט: במאה ה־16 קבעה מועצת טרנט שהוולגטה היא המהדורה האותנטית של המקרא עבור הכנסייה הקתולית.
מורשת
השפעה: הייתה לה השפעה מרכזית על התרבות, הספרות והתיאולוגיה המערביות.
שימוש: הוולגטה משמשת עד היום בליטורגיות ובמחקרים תיאולוגיים מסוימים, אם כי לקריאה רגילה מעדיפים לעיתים קרובות תרגומים מודרניים יותר.
לפיכך הוולגטה היא יצירת מופת של המסורת הנוצרית, שסימנה נקודת מפנה בתולדות תרגום המקרא.