Étude 1 sur 26 · Le second songe de Joseph

  1. Étude 1 : Le second songe de Joseph
  2. Étude 2 : Le séjour en Égypte
  3. Étude 3 : Le troisième songe de Joseph
  4. Étude 4 : Le retour à Nazareth
  5. Étude 5 : Les dix plaies d'Egypte
  6. Étude 6 : La confrontation initiale entre Moïse et Pharaon
  7. Étude 7 : La première plaie : l’eau du Nil changée en sang
  8. Étude 8 : La deuxième plaie : l’invasion des grenouilles
  9. Étude 9 : La troisième plaie : les moustiques sortis de la poussière
  10. Étude 10 : La quatrième plaie : les mouches venimeuses
  11. Étude 11 : La cinquième plaie : la mortalité du bétail
  12. Étude 12 : La Sixième Plaie : Les Ulcères
  13. Étude 13 : La Septième plaie : la grêle mêlée de feu
  14. Étude 14 : Le prophète Daniel
  15. Étude 15 : La traduction des Septante
  16. Étude 16 : Daniel 11 – Les guerres des rois et le temps de la fin (Version pédagogique)
  17. Étude 17 : Le code d'Hammourabi
  18. Étude 18 : Le pays de Canaan
  19. Étude 19 : Le Pentateuque
  20. Étude 20 : Exemples de source Elohiste
  21. Étude 21 : Le Tanakh
  22. Étude 22 : Une genizah
  23. Étude 23 : Le codex Sinaiticus
  24. Étude 24 : Le papyrus Nash
  25. Étude 25 : Le papyrus P52
  26. Étude 26 : Le prophète Daniel

חיי ישוע עד גיל 12

  • חלומו השני של יוסף

    המאמר עוסק בחלומו השני של יוסף, המסופר במתי (מתי 2,13–15), שבו מלאך מצווה עליו לברוח למצרים עם מרים וישוע. הסיפור מדגיש את ההגנה האלוהית ואת תפקידו המכריע של יוסף, ובוחן את ההבדלים בין מתי ללוקס תוך הצעת תובנות היסטוריות ותאולוגיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד
  • השהות במצרים

    המאמר בוחן את שהות המשפחה הקדושה במצרים ומדגיש את סיפור בריחתה מפני הורדוס. יוסף, שהוזהר בחלום, מוביל מסע שנחשב קשה לאורך כ־400–500 קילומטרים. הניתוח עוסק בהיבטים מעשיים, בתרומת החכמים ובהקשר הפוליטי של התקופה, אף שפרטי השהות המדויקים נותרו לא ודאיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד
  • חלומו השלישי של יוסף

    המאמר ״PER025 - חלומו השלישי של יוסף״ מתאר התגלות אלוהית במתי 2,13–15. יוסף מקבל מסר שלפיו הוא יכול לשוב ממצרים לישראל לאחר מות הורדוס, תוך הדגשת ההיבטים המשפחתיים והפוליטיים של השיבה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד
  • השיבה לנצרת

    המאמר מנתח את שיבת ישוע לנצרת ומשווה בין סיפורי מתי ולוקס, המשקפים מטרות שונות. מתי, הפונה ליהודים, מזכיר את השהות במצרים כדי להדגיש נבואה, ואילו לוקס אינו מזכיר אותה ופונה בעיקר לקהל לא־יהודי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    קרא עוד

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • עשר המכות במצרים

    המאמר ״עשר המכות במצרים״ מנתח את האירועים המקראיים הללו כהתגלות הדרגתית של אלוהים כשופט וכמושיע, ומצביע על הקבלות לחזון יוחנן. העם העברי, המדוכא במצרים, רואה במשה, בליווי אהרן, את כלי הגאולה האלוהי שלו, חרף סירובו העיקש של פרעה.

    שְׁמֹות 7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו׃ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם׃ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף׃ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו׃
    קרא עוד
  • העימות הראשון בין משה לפרעה

    המאמר בוחן כיצד העימות הראשון בין משה לפרעה, לפני עשר המכות, מסמל התנגשות ריבונויות בין יהוה לבין האלים המצריים. משה מאתגר את סמכותו של פרעה, וחושף כך מאבק על הכרה אלוהית ומניח את היסודות למשפט הבא. פגישה זו מאירה את תהליך הגאולה האלוהי שהחל בדבר, ומדגישה את חוסר הסימטריה בין כוחו של אלוהים לבין יומרות האדם.

    שְׁמֹות 6.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃
    קרא עוד
  • המכה הראשונה: מי הנילוס הופכים לדם

    המכה הראשונה של מצרים הופכת את היאור לדם, ומסמנת נקודת שבר ביציאה ממצרים. אות אלוהי זה ממחיש את ריבונות אלוהים, את שבריריותם של אלילי מצרים, וקורא לתשובה. הוא מבליט את דינמיקת ההיפוך שאלוהים מנהל כנגד פרעה ואמונותיו.

    שְׁמֹות 7.14-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃
    קרא עוד
  • המכה השנייה: פלישת הצפרדעים

    המאמר מנתח את המכה השנייה של מצרים, פלישת הצפרדעים. אות זה תוקף סמל דתי מצרי מרכזי ומתחיל לשבור את גאוות פרעה, ומדגים את הפדגוגיה האלוהית ואת התקדמות מפעל השחרור של ישראל.

    שְׁמֹות 8.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃
    קרא עוד
  • המכה השלישית: היתושים שצצו מהאבק

    מאמר זה בוחן את המכה השלישית של מצרים, שבה העפר הופך לכנים, ומדגיש מפנה אסטרטגי אלוהי ללא אזהרה מוקדמת לפרעה, ומבליט את כוחו הריבוני של אלוהים.

    שְׁמֹות 8.16-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃
    קרא עוד
  • המכה הרביעית: הזבובים הארסיים

    מאמר זה עוסק במכה הרביעית של מצרים, הערוב, ובוחן את ההבחנה האלוהית בין ישראל למצרים. אלוהים מגן על ישראל ואילו פרעה, הלא נכנע, מתחיל לנהל משא ומתן.

    שְׁמֹות 8.20-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃
    קרא עוד
  • המכה החמישית: מות המקנה

    המכה החמישית של מצרים, הנדונה במאמר זה, מדגימה את הכוח האלוהי באמצעות מות הבהמות, עמוד התווך של הכלכלה. היא מדגישה את ההבחנה בין ישראל למצרים, חרף התעקשותו של פרעה. משפט זה מגביר את הצגת ריבונותו של אלוהים, תוך שהוא חוסך את עדרי בני ישראל.

    שְׁמֹות 9.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃
    קרא עוד
  • המכה השישית: השחין

    המכה השישית של מצרים מסמנת מפנה מרכזי ביציאה ממצרים. אלוהים פוגע ישירות במצרים בשחין, וחושף את התמוטטות הכוחות המצריים ומדגים את נאמנותו לעברים. מעשה סמלי זה הופך את כלי הדיכוי לכלי צדק, ובכך מכין את הגאולה הבאה.

    שְׁמֹות 9.8-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃
    קרא עוד
  • המכה השביעית: ברד מעורב באש

    מאמר זה בוחן את המכה השביעית של מצרים, הברד המעורב באש, ומדגיש את החרפת הסכסוך בין אלוהים לפרעה. בתיאור ההרס הרחב שגרמה מכה זו, הטקסט בוחן את המסר האלוהי על הצדק האלוהי ועל אפשרות הישועה. ניתוח זה מאיר את ההתנהגויות השונות של המצרים מול גילוי עוצמה אלוהית זה.

    שְׁמֹות 9.13-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃
    קרא עוד

כרונולוגיה

  • דניאל הנביא

    המאמר בוחן את דמותו של הנביא דניאל במסגרת סדרה של מחקרים כרונולוגיים על חיי ישוע. הוא מתמקד בנבואת שבעים השבועות של דניאל ודן במשמעויותיה ההיסטוריות והפרשניות, ובד בבד בוחן את הרקע של מלכות המלך יאשיהו.

    יְשַׁעְיָהוּ 39.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃
    קרא עוד

תולדות המקרא

  • תרגום השבעים

    המאמר עוסק בתרגום השבעים, גרסה יוונית של המקרא העברי מן המאה ה-3 לפני הספירה, שנועדה ליהודים דוברי יוונית. תרגום השבעים, שנעשה באלכסנדריה, השפיע רבות על הנוצרים הראשונים. הוא כולל ספרי מקרא שונים, והיא נעשתה ביוזמת המלך תלמי השני.

    קרא עוד

התגלותו של דניאל

הערות היסטוריות

  • חוקי חמורבי

    חוקי חמורבי התירו לאישה עקרה להציע את שפחתה לבעלה כדי להבטיח צאצאים, והילד הוכר כילד חוקי. מנהג זה, שהיה נפוץ במזרח הקדום, לא נקבע בתורת משה. הוא מאיר את מעשה שרה, שהציעה את הגר לאברהם – מעשה מקובל מבחינה תרבותית, אך הנוגד את ההבטחה המפורשת שנתן האל לאברהם בנוגע לצאצאיו.

    בְּרֵאשִׁית 29.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃
    קרא עוד
  • ארץ כנען

    ארץ כנען, המקבילה לישראל, פלסטין, לבנון וחלקים מירדן וסוריה של ימינו, מתוארת במקרא כ'צבי היא לכל הארצות'. היא הייתה מיושבת בכנענים, באמורים, בחתים ובפלשתים, והיא הארץ המובטחת לעם העברי. שני שלבים, המרוחקים זה מזה 470 שנה, מסמנים את כיבושה: בואו של אברהם, ולאחר מכן כיבושו של יהושע לאחר השבי במצרים והנדודים במדבר.

    יְחֶזְקֵאל 20.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
    קרא עוד
  • החומש

    החומש, המורכב מחמשת הספרים הראשונים של המקרא, חיוני למסורות היהודית והנוצרית. הוא מספר על הבריאה ועל שחרור העברים בהנהגת משה, ומכיל חוקים וסיפורים מכוננים.

    קרא עוד
  • דוגמאות למקור האלוהיסטי

    המאמר בוחן את הקטעים המקראיים המיוחסים לעיתים קרובות למקור האלוהיסטי, המשתמש בשם האלוהי אלוהים (Elohim) ומציג את אלוהים מופיע בחלומות. הוא עוסק בסיפורים כגון אלה של אברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב ומשה, ומפרט את מאפייניהם הייחודיים.

    בְּרֵאשִׁית 28.10-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃
    קרא עוד
  • התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    יִרְמְיָהוּ 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃
    קרא עוד
  • גניזה

    גניזה היא מקום המיועד בבית כנסת לאחסון זמני של מסמכים וחפצים קדושים יהודיים שאי אפשר עוד להשתמש בהם. חפצים אלה, כמו ספרי תורה או סידורי תפילה, נקברים לאחר מכן בבית קברות. גניזת קהיר, שהתגלתה במאה ה-19 בבית הכנסת בן עזרא, היא המפורסמת ביותר, והיא כוללת מאות אלפי שברי מסמכים המשתרעים על פני יותר ממילניום של היסטוריה יהודית.

    קרא עוד
  • קודקס סינאיטיקוס

    קודקס סינאיטיקוס הוא כתב יד מקראי יווני מן המאה הרביעית, שגילה טישנדורף ב-1844 במנזר סנט קתרין שבסיני. הוא כולל את הברית החדשה כולה, חלק גדול מן הברית הישנה ביוונית (תרגום השבעים) וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. כטקסט מסוג אלכסנדרוני, הוא חיוני לביקורת הטקסט. הוא מפוצל בין הספרייה הבריטית, סנקט פטרבורג, לייפציג וסיני, ממוחשב כולו וניתן לעיון באינטרנט.

    קרא עוד
  • פפירוס נאש

    פפירוס נאש הוא מכלול של ארבעה שברי פפירוס עבריים המתוארכים לשנים 150 עד 100 לפנה"ס לערך, שנרכשו במצרים בשנת 1898 ושמורים בקיימברידג'. הוא כולל את עשרת הדיברות, המשלבים את שמות 20 ואת דברים 5, וכן את תחילת שמע ישראל. לפני כתבי היד של קומראן הוא היה כתב היד המקראי העברי העתיק ביותר הידוע, והוא נשאר עדות יקרת ערך למסירת הכתובים.

    שְׁמֹות 20.2-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃זכור את יום השבת לקדשו׃ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃לא תרצח׃לא תנאף׃לא תגנב׃לא תענה ברעך עד שקר׃לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃
    קרא עוד
  • פפירוס P52

    פפירוס P52 הוא השבר הידוע העתיק ביותר של הברית החדשה, ובו פסוקים מיוחנן 18. הוא התגלה במצרים בראשית המאה ה-20 על ידי חוקרים מאוקספורד, ונרכש בשנת 1920 עבור ספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר. השבר, שמידותיו 9x6 ס"מ, זוהה בשנת 1935 על ידי קולין הנדרסון רוברטס, והוא מתוארך על פי הפליאוגרפיה למחצית הראשונה של המאה ה-2. גילויו מאשר את ההפצה המהירה ואת המסירה הנאמנה של הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃
    קרא עוד

מידע משלים

  • דניאל הנביא

    המאמר מעמיק בחייו ובכתביו הנבואיים של דניאל, וחושף תקופות כרונולוגיות חיוניות להבנת נבואות. יאשיהו, מלך יהודה, מתואר כעבד אלוהים מסור, המת באופן טרגי כשהוא מתריס נגד מצרים. דניאל, שהיה אז צעיר, מתחיל את ייעודו הנבואי בהקשר סוער זה.

    יְשַׁעְיָהוּ 39.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN004 תאריך הולדתו של ישוע המשיח

    המאמר מציע תאריך לידה לישוע על סמך ניתוח של נבואות דניאל ושל ההיסטוריה. הצליבה התרחשה כנראה…

  • ANN012 חכמי המזרח בבית לחם

    המאמר עוסק בסיפור חכמי המזרח שבאו להשתחוות לישוע, ומדגיש את ההיסטוריות של סיפור מתי ואת ההדהוד…

  • ANN016 המסע למצרים

    המאמר בוחן את מסעה של המשפחה הקדושה למצרים לפי מתי ואת היעדרו אצל לוקס. הוא חוקר את ההשלכות התאולוגיות וההיסטוריות…

  • ANN042 זמני הנסיעה

    נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…

  • ANN046 הדרישות הטכניות של ההוצאה לאור במאה הראשונה

    נספח זה בוחן את אילוצי ההוצאה לאור הטכניים של המאה הראשונה, המסבירים השמטות מסוימות בבשורות. הכתיבה על פפירוס יקר, המונופול המצרי…

  • ANN081 התגשמות הנבואות

    המאמר בוחן כיצד נבואות הברית הישנה מתגשמות בחייו של ישוע, תוך זיהוי 24 נקודות המסומנות באירועים…