פפירוס נאש הוא מכלול של ארבעה שברי פפירוס שנרכשו במצרים בשנת 1898 על ידי W. L. Nash, מזכיר Society of Biblical Archaeology. הנה כמה פרטים עיקריים עליו:
היסטוריה
תאריך: השברים מתוארכים לשנים 150 עד 100 לפנה"ס לערך, אף ש-Stanley A. Cook תיארך אותם בתחילה למאה ה-2 לספירה.
גילוי: הם תוארו לראשונה על ידי Stanley A. Cook בשנת 1903 ומוצגים כיום בספריית אוניברסיטת קיימברידג'.
הרכב
טקסט: הפפירוס כולל את עשרת הדיברות בעברית, ואחריהם את תחילת התפילה שמע ישראל.
פורמט: אורכו עשרים וארבע שורות, כשחסרות כמה אותיות בכל שוליים.
מקור: מקורו המדויק אינו ידוע, אך סביר שהוא מגיע מאזור הפיום שבמצרים.
חשיבות
טקסט: נוסח עשרת הדיברות משלב חלקים משמות 20.2-17 עם חלקים מדברים 5.6-21.
גרסאות: כמה החלפות בפפירוס מצויות גם בגרסת שמות שבתרגום השבעים, תרגום יווני של .
ייחוד מעניין: ייחוד מעניין הוא השמטת הביטוי "בית עבדים" לציון מצרים, דבר שעשוי לרמוז היכן נכתב הפפירוס.
פפירוס נאש הוא מסמך היסטורי יקר ערך המאפשר הצצה אל הטקסטים המקראיים העתיקים ואל מסירתם לאורך המאות.