INF008

חוקי חמורבי

חוקי חמורבי התירו לאישה עקרה להציע את שפחתה לבעלה כדי להבטיח צאצאים, והילד הוכר כילד חוקי. מנהג זה, שהיה נפוץ במזרח הקדום, לא נקבע בתורת משה. הוא מאיר את מעשה שרה, שהציעה את הגר לאברהם – מעשה מקובל מבחינה תרבותית, אך הנוגד את ההבטחה המפורשת שנתן האל לאברהם בנוגע לצאצאיו.

2 דקות חוקי חמורבי עקרות שפחה אברהם שרה פסוק אחד ספר אחד

ילדי השפחות וחוקי חמורבי

היהודים קיימו כלל שהושאל מחוקי חמורבי, שנהגו בו העמים השכנים, אך שלא נקבע בשום אופן בתורת משה.

כאשר האישה בזוג הייתה עקרה, יכלה לבקש מבעלה להיות עם שפחתה או עבדתה. הילד שנולד מן הקשר הזה הוכר אז כילד חוקי, ובכך הובטח המשך השושלת. אף נחשב לבנה של האישה העקרה, ואילו השפחה הייתה רק אם פונדקאית.

שיטה זו שימשה כדי להרבות את הצאצאים, כפי שקרה אצל יעקב (בְּרֵאשִׁית 29.31).

הצעתה של שרה לאברהם בעלה הייתה תואמת את חוקי חמורבי שנהגו באותה תקופה, אך לא תאמה את מה שהאל אמר והבטיח לאברהם.