Étude 1 sur 13 · Le Messie Jésus est la lumière du monde

  1. Étude 1 : Le Messie Jésus est la lumière du monde
  2. Étude 2 : La parabole de l'homme riche et de Lazare
  3. Étude 3 : Les questions des pharisiens et des hérodiens
  4. Étude 4 : Les textes fondateurs de la Bible
  5. Étude 5 : Nombre exact de generations chez Matthieu ?
  6. Étude 6 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin
  7. Étude 7 : Le code d'Hammourabi
  8. Étude 8 : Le pays de Canaan
  9. Étude 9 : Le Pentateuque
  10. Étude 10 : Exemples de source Elohiste
  11. Étude 11 : Exemples de source Sacerdotale
  12. Étude 12 : La source Élohiste
  13. Étude 13 : Le Tanakh

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המשיח ישוע הוא אור העולם

    בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.31-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃
    Lire la suite
  • משל העשיר ואלעזר

    המאמר מנתח את משל העשיר ואלעזר בבשורה על פי לוקס. משל זה מיוחד בהזכרת שם, אלעזר, והוא בוחן את שאלת הצדק האלוהי ואת השלכות הבחירות הארציות על העולם הבא. לוקס מארגן את הסיפור סביב הוראות תיאולוגיות על מלכות השמיים, ומעורר מחשבה מעמיקה על הישועה ועל החמלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.19-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.25-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃
    Lire la suite

תולדות המקרא

  • הטקסטים המכוננים של המקרא

    המאמר עוסק בכתיבתם של חמשת הספרים הראשונים של המקרא. הוא מדגיש את המסירה בעל פה, את הכתיבה ואת שילובם של מקורות ספרותיים שונים. נדון גם בחשיבות שימורו של הטקסט לאורך הדורות, וכן במניעים ההיסטוריים של הכותבים.

    שְׁמֹות 13.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
    Lire la suite

הסתירות

  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    L'article examine le décalage apparent entre treize et quatorze générations annoncées dans Matthieu 1.17, résolu par l'inclusion de Marie dans la généalogie. Cela reflète une intention théologique où le Messie n'est pas engendré par un homme mais conçu du Saint-Esprit, restaurant ainsi la cohérence des Écritures.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.12-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin

    Devant le Sanhédrin à Jérusalem vers 34-35 ap. J.-C., Étienne prononce le plus long discours des Actes. En retraçant l'histoire d'Israël depuis Abraham, il montre que les envoyés de Dieu ont toujours été rejetés, culminant dans le rejet du Messie. Loin de se défendre, Étienne devient l'accusateur de ses juges, s'inscrivant dans la lignée des prophètes et du Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.1-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ושלמה בנה לו בית׃אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃הלא את כל אלה ידי עשתה׃קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • Le code d'Hammourabi

    Le Code d'Hammourabi autorisait une femme stérile à proposer sa servante à son mari pour assurer une descendance, l'enfant étant reconnu comme légitime. Cette pratique, répandue dans l'ancien Proche-Orient, n'était pas prescrite dans la Loi de Moïse. Elle éclaire le geste de Sarah proposant Agar à Abraham, un acte culturellement acceptable mais contraire à la promesse divine spécifique faite à Abraham concernant sa descendance.

    בְּרֵאשִׁית 29.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃
    Lire la suite
  • Le pays de Canaan

    Le pays de Canaan, correspondant à l'actuel Israël, Palestine, Liban et parties de Jordanie et Syrie, est décrit comme 'le plus beau de tous les pays' dans la Bible. Peuplé par les Cananéens, Amorites, Hittites et Philistins, il constitue la terre promise au peuple hébreu. Deux étapes séparées de 470 ans marquent sa conquête : l'arrivée d'Abraham, puis la conquête de Josué après la captivité en Égypte et l'errance au désert.

    יְחֶזְקֵאל 20.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
    Lire la suite
  • חמשת חומשי התורה

    Le Pentateuque, composé des cinq premiers livres bibliques, est essentiel pour les traditions juives et chrétiennes. Il raconte la création, la libération des Hébreux avec Moïse, et contient lois et récits fondateurs.

    Lire la suite
  • דוגמאות למקור האלוהיסטי

    L'article examine les passages bibliques souvent attribués à la source Elohiste, laquelle utilise le nom divin Elohim et présente Dieu apparaissant dans des rêves. Il aborde des récits comme ceux d'Abraham, Ismaël, Isaac, Jacob, et Moïse, détaillant leurs éléments distinctifs.

    בְּרֵאשִׁית 22.1-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃
    Lire la suite
  • דוגמאות למקור הכוהני

    Cet article explore la source sacerdotale de la Bible, centrée sur les rituels, les lois et les généalogies. Elle est illustrée par des passages tels que la Création, la généalogie d'Adam à Noé et le Lévitique. Chaque exemple souligne son style structuré et détaillé.

    בְּמִדְבַּר 1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם׃מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא׃ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור׃לשמעון שלמיאל בן צורישדי׃ליהודה נחשון בן עמינדב׃ליששכר נתנאל בן צוער׃לזבולן אליאב בן חלן׃לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃לבנימן אבידן בן גדעני׃לדן אחיעזר בן עמישדי׃לאשר פגעיאל בן עכרן׃לגד אליסף בן דעואל׃לנפתלי אחירע בן עינן׃אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני׃ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו׃ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל׃ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם׃והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות׃ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו׃והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב׃וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער׃וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם׃דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו׃ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני׃ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן׃וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן׃ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן׃ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר׃פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם׃ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל׃ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל׃ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו׃ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל׃ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל׃ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה׃ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל׃ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים׃ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת׃ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד׃ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו׃וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו׃ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם׃מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד׃ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׃על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם׃זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד׃וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם׃זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה׃ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא׃והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד׃והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים׃וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו׃וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים׃ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו׃והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם׃יברכך יהוה וישמרך׃יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׃ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם׃ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים׃ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃ויאמר יהוה אל משה לאמר׃קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו׃ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים׃את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח׃ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח׃ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב׃ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר׃הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער׃ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן׃ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור׃ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי׃ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל׃ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד׃ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור׃ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני׃ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי׃ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן׃ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃שעיר עזים אחד לחטאת׃ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן׃זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש׃כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה׃כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה׃וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת׃והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל׃והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים׃והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה׃והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים׃והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל׃ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש׃ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל׃ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃
    Lire la suite
  • המקור האלוהיסטי

    La source Élohiste (E) est l'une des quatre sources hypothétiques de la Torah selon l'hypothèse documentaire. Elle se distingue par l'usage du terme Elohim pour désigner Dieu, une théologie transcendante, et le recours aux rêves et visions comme modes de révélation divine. Datée du IXe-VIIIe siècle avant notre ère, elle serait issue du royaume du Nord d'Israël. Sa validité reste débattue parmi les chercheurs contemporains.

    בְּרֵאשִׁית 28.10-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃
    Lire la suite
  • Le Tanakh

    Le Tanakh est le canon des Écritures sacrées du judaïsme, correspondant à l'Ancien Testament chrétien. Son nom est un acronyme formé des trois sections : Torah (Pentateuque), Nevi'im (Prophètes) et Ketouvim (Écrits). Rédigé principalement en hébreu avec quelques passages en araméen, il constitue le fondement théologique, moral et liturgique du judaïsme et les racines communes des traditions juive et chrétienne.

    תְהִלִּים 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN054 היהודים

    L'article ANN054 clarifie les termes désignant le peuple d'Israël : Juif, Israélite, Israélien, Hébreu et Sémite. Chaque terme possède une signification distincte selon le…