Histoire de la Bible 1 étude
Notes historiques 10 études
Voir plus (5 autres)תולדות המקרא
-
BIB001
הטקסטים המכוננים של המקרא
המאמר עוסק בכתיבתם של חמשת הספרים הראשונים של המקרא. הוא מדגיש את המסירה בעל פה, את הכתיבה ואת שילובם של מקורות ספרותיים שונים. נדון גם בחשיבות שימורו של הטקסט לאורך הדורות, וכן במניעים ההיסטוריים של הכותבים.
שְׁמֹות 13.8 (תנ״ך עברי מודרני) :והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF001
הצדוקים
Les Sadducéens étaient un groupe aristocratique et sacerdotal du judaïsme antique (200 av. J.-C. – 70 ap. J.-C.), contrôlant le Temple de Jérusalem et le Sanhédrin. Ils acceptaient uniquement le Pentateuque, niaient la résurrection des morts et l'existence des anges. Présents quinze fois dans le Nouveau Testament, ils jouèrent un rôle clé dans la condamnation de Jésus, notamment à travers Caïphe et Anne. Leur disparition coïncide avec la destruction du Temple en 70 ap. J.-C.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF031
התורה
La Torah, texte sacré du judaïsme, se compose des cinq premiers livres de la Bible hébraïque et est essentielle à la foi et à la morale juives. Elle est lue régulièrement en synagogue et a généré une riche tradition littéraire rabbinique.
-
INF032
חמשת חומשי התורה
Le Pentateuque, composé des cinq premiers livres bibliques, est essentiel pour les traditions juives et chrétiennes. Il raconte la création, la libération des Hébreux avec Moïse, et contient lois et récits fondateurs.
-
INF033
ההבדל בין החומש לתורה
Cet article explore les différences entre le Pentateuque et la Torah, deux termes désignant les cinq premiers livres de la Bible. Alors que le Pentateuque est souvent utilisé dans un contexte chrétien ou académique, la Torah possède une signification plus large dans le judaïsme, englobant aussi l'enseignement et la loi divine.
-
INF034
דוגמאות למקור היהוויסטי
L'article décrit des passages du Pentateuque attribués à la source Jahviste, laquelle se distingue par l'usage du nom divin Yahvé et des descriptions anthropomorphiques de Dieu. Exemples notables: la création, la chute, Caïn et Abel, et l'appel de Moïse. Ces passages montrent les caractéristiques distinctes de la source Jahviste.
בְּרֵאשִׁית 7.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF041
המקור היהוויסטי
La source Jahviste (J) est une source hypothétique de la Torah identifiée par l'hypothèse documentaire du XIXe siècle. Nommée d'après l'usage du nom divin YHWH, elle se caractérise par un style anthropomorphique et narratif. Associée à des textes comme la création (Gn 2) et la chute (Gn 3), sa datation reste débattue. Aujourd'hui, sa validité est remise en question par les exégètes contemporains.
בְּרֵאשִׁית 3 (תנ״ך עברי מודרני) :והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF042
המקור האלוהיסטי
La source Élohiste (E) est l'une des quatre sources hypothétiques de la Torah selon l'hypothèse documentaire. Elle se distingue par l'usage du terme Elohim pour désigner Dieu, une théologie transcendante, et le recours aux rêves et visions comme modes de révélation divine. Datée du IXe-VIIIe siècle avant notre ère, elle serait issue du royaume du Nord d'Israël. Sa validité reste débattue parmi les chercheurs contemporains.
בְּרֵאשִׁית 20 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF044
המקור הכוהני
La source Sacerdotale (P) est l'une des quatre sources hypothétiques de la Torah selon l'hypothèse documentaire. Caractérisée par un style formel et répétitif, elle met l'accent sur les rituels, les lois de pureté, les généalogies et les cérémonies cultuelles. Elle présente Dieu comme transcendant et majestueux. Datée de l'exil babylonien ou de la période post-exilique (VIe-Ve siècle av. J.-C.), elle aurait été rédigée par des prêtres du Temple de Jérusalem. Sa validité reste débattue parmi les chercheurs contemporains.
בְּרֵאשִׁית 1 (תנ״ך עברי מודרני) :בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF045
Le Tanakh
Le Tanakh est le canon des Écritures sacrées du judaïsme, correspondant à l'Ancien Testament chrétien. Son nom est un acronyme formé des trois sections : Torah (Pentateuque), Nevi'im (Prophètes) et Ketouvim (Écrits). Rédigé principalement en hébreu avec quelques passages en araméen, il constitue le fondement théologique, moral et liturgique du judaïsme et les racines communes des traditions juive et chrétienne.
בְּרֵאשִׁית 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF046
Différence Tanakh, Torah et Bible hébraïque
Cet article clarifie la distinction entre trois termes liés aux Écritures hébraïques : le Tanakh désigne l'ensemble du canon juif (Torah, Nevi'im, Ketouvim) ; la Torah en est la première section, composée des cinq livres de Moïse (Pentateuque) ; la Bible hébraïque est simplement un autre nom pour le Tanakh. La Torah fait partie du Tanakh, et Bible hébraïque et Tanakh sont synonymes.