חיי ישוע עד גיל 12 4 לימודים
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 9 לימודים
- 5עשר המכות במצרים
- 6העימות הראשון בין משה לפרעה
- 7המכה הראשונה: מי הנילוס הופכים לדם
- 8המכה השנייה: פלישת הצפרדעים
- 9המכה השלישית: היתושים שצצו מהאבק
כרונולוגיה 1 לימוד
תולדות המקרא 1 לימוד
התגלותו של דניאל 1 לימוד
הערות היסטוריות 9 לימודים
הצג עוד (עוד 4)מידע משלים 1 לימוד
חיי ישוע עד גיל 12
-
PER022
חלומו השני של יוסף
המאמר עוסק בחלומו השני של יוסף, המסופר במתי (מתי 2,13–15), שבו מלאך מצווה עליו לברוח למצרים עם מרים וישוע. הסיפור מדגיש את ההגנה האלוהית ואת תפקידו המכריע של יוסף, ובוחן את ההבדלים בין מתי ללוקס תוך הצעת תובנות היסטוריות ותאולוגיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER023
השהות במצרים
המאמר בוחן את שהות המשפחה הקדושה במצרים ומדגיש את סיפור בריחתה מפני הורדוס. יוסף, שהוזהר בחלום, מוביל מסע שנחשב קשה לאורך כ־400–500 קילומטרים. הניתוח עוסק בהיבטים מעשיים, בתרומת החכמים ובהקשר הפוליטי של התקופה, אף שפרטי השהות המדויקים נותרו לא ודאיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER025
חלומו השלישי של יוסף
המאמר ״PER025 - חלומו השלישי של יוסף״ מתאר התגלות אלוהית במתי 2,13–15. יוסף מקבל מסר שלפיו הוא יכול לשוב ממצרים לישראל לאחר מות הורדוס, תוך הדגשת ההיבטים המשפחתיים והפוליטיים של השיבה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER027
השיבה לנצרת
המאמר מנתח את שיבת ישוע לנצרת ומשווה בין סיפורי מתי ולוקס, המשקפים מטרות שונות. מתי, הפונה ליהודים, מזכיר את השהות במצרים כדי להדגיש נבואה, ואילו לוקס אינו מזכיר אותה ופונה בעיקר לקהל לא־יהודי.
הוֹשֵׁעַ 11.1 (תנ״ך עברי מודרני) :כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
PLA000
עשר המכות במצרים
המאמר ״עשר המכות במצרים״ מנתח את האירועים המקראיים הללו כהתגלות הדרגתית של אלוהים כשופט וכמושיע, ומצביע על הקבלות לחזון יוחנן. העם העברי, המדוכא במצרים, רואה במשה, בליווי אהרן, את כלי הגאולה האלוהי שלו, חרף סירובו העיקש של פרעה.
שְׁמֹות 7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו׃ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם׃ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף׃ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA001
העימות הראשון בין משה לפרעה
המאמר בוחן כיצד העימות הראשון בין משה לפרעה, לפני עשר המכות, מסמל התנגשות ריבונויות בין יהוה לבין האלים המצריים. משה מאתגר את סמכותו של פרעה, וחושף כך מאבק על הכרה אלוהית ומניח את היסודות למשפט הבא. פגישה זו מאירה את תהליך הגאולה האלוהי שהחל בדבר, ומדגישה את חוסר הסימטריה בין כוחו של אלוהים לבין יומרות האדם.
שְׁמֹות 4.29-31 (תנ״ך עברי מודרני) :וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל׃וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם׃ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA002
המכה הראשונה: מי הנילוס הופכים לדם
המכה הראשונה של מצרים הופכת את היאור לדם, ומסמנת נקודת שבר ביציאה ממצרים. אות אלוהי זה ממחיש את ריבונות אלוהים, את שבריריותם של אלילי מצרים, וקורא לתשובה. הוא מבליט את דינמיקת ההיפוך שאלוהים מנהל כנגד פרעה ואמונותיו.
שְׁמֹות 7.14-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA003
המכה השנייה: פלישת הצפרדעים
המאמר מנתח את המכה השנייה של מצרים, פלישת הצפרדעים. אות זה תוקף סמל דתי מצרי מרכזי ומתחיל לשבור את גאוות פרעה, ומדגים את הפדגוגיה האלוהית ואת התקדמות מפעל השחרור של ישראל.
שְׁמֹות 8.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA004
המכה השלישית: היתושים שצצו מהאבק
מאמר זה בוחן את המכה השלישית של מצרים, שבה העפר הופך לכנים, ומדגיש מפנה אסטרטגי אלוהי ללא אזהרה מוקדמת לפרעה, ומבליט את כוחו הריבוני של אלוהים.
שְׁמֹות 8.16-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA005
המכה הרביעית: הזבובים הארסיים
מאמר זה עוסק במכה הרביעית של מצרים, הערוב, ובוחן את ההבחנה האלוהית בין ישראל למצרים. אלוהים מגן על ישראל ואילו פרעה, הלא נכנע, מתחיל לנהל משא ומתן.
שְׁמֹות 8.20-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA006
המכה החמישית: מות המקנה
המכה החמישית של מצרים, הנדונה במאמר זה, מדגימה את הכוח האלוהי באמצעות מות הבהמות, עמוד התווך של הכלכלה. היא מדגישה את ההבחנה בין ישראל למצרים, חרף התעקשותו של פרעה. משפט זה מגביר את הצגת ריבונותו של אלוהים, תוך שהוא חוסך את עדרי בני ישראל.
שְׁמֹות 9.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA007
המכה השישית: השחין
המכה השישית של מצרים מסמנת מפנה מרכזי ביציאה ממצרים. אלוהים פוגע ישירות במצרים בשחין, וחושף את התמוטטות הכוחות המצריים ומדגים את נאמנותו לעברים. מעשה סמלי זה הופך את כלי הדיכוי לכלי צדק, ובכך מכין את הגאולה הבאה.
שְׁמֹות 9.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA008
המכה השביעית: ברד מעורב באש
מאמר זה בוחן את המכה השביעית של מצרים, הברד המעורב באש, ומדגיש את החרפת הסכסוך בין אלוהים לפרעה. בתיאור ההרס הרחב שגרמה מכה זו, הטקסט בוחן את המסר האלוהי על הצדק האלוהי ועל אפשרות הישועה. ניתוח זה מאיר את ההתנהגויות השונות של המצרים מול גילוי עוצמה אלוהית זה.
שְׁמֹות 9.13-26 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
כרונולוגיה
-
CHR001
דניאל הנביא
המאמר בוחן את דמותו של הנביא דניאל במסגרת סדרה של מחקרים כרונולוגיים על חיי ישוע. הוא מתמקד בנבואת שבעים השבועות של דניאל ודן במשמעויותיה ההיסטוריות והפרשניות, ובד בבד בוחן את הרקע של מלכות המלך יאשיהו.
2 מְלָכִים 22.18-20 (תנ״ך עברי מודרני) :ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה׃לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישיבו את המלך דבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
תולדות המקרא
-
BIB004
תרגום השבעים
המאמר עוסק בתרגום השבעים, גרסה יוונית של המקרא העברי מן המאה ה-3 לפני הספירה, שנועדה ליהודים דוברי יוונית. תרגום השבעים, שנעשה באלכסנדריה, השפיע רבות על הנוצרים הראשונים. הוא כולל ספרי מקרא שונים, והיא נעשתה ביוזמת המלך תלמי השני.
התגלותו של דניאל
-
DAN013
דניאל 11 – מלחמות המלכים ועת הקץ (גרסה חינוכית)
דניאל 11 מפרט נבואות על סכסוכים היסטוריים, ובהם אנטיוכוס הרביעי, ומבשר מתחים עתידיים. למרות הרדיפות, הנאמנות לאלוהים מועמדת במרכז.
הערות היסטוריות
-
INF008
חוקי חמורבי
חוקי חמורבי התירו לאישה עקרה להציע את שפחתה לבעלה כדי להבטיח צאצאים, והילד הוכר כילד חוקי. מנהג זה, שהיה נפוץ במזרח הקדום, לא נקבע בתורת משה. הוא מאיר את מעשה שרה, שהציעה את הגר לאברהם – מעשה מקובל מבחינה תרבותית, אך הנוגד את ההבטחה המפורשת שנתן האל לאברהם בנוגע לצאצאיו.
בְּרֵאשִׁית 29.31 (תנ״ך עברי מודרני) :וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF011
ארץ כנען
ארץ כנען, המקבילה לישראל, פלסטין, לבנון וחלקים מירדן וסוריה של ימינו, מתוארת במקרא כ'צבי היא לכל הארצות'. היא הייתה מיושבת בכנענים, באמורים, בחתים ובפלשתים, והיא הארץ המובטחת לעם העברי. שני שלבים, המרוחקים זה מזה 470 שנה, מסמנים את כיבושה: בואו של אברהם, ולאחר מכן כיבושו של יהושע לאחר השבי במצרים והנדודים במדבר.
יְחֶזְקֵאל 20.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF032
החומש
החומש, המורכב מחמשת הספרים הראשונים של המקרא, חיוני למסורות היהודית והנוצרית. הוא מספר על הבריאה ועל שחרור העברים בהנהגת משה, ומכיל חוקים וסיפורים מכוננים.
-
INF035
דוגמאות למקור האלוהיסטי
המאמר בוחן את הקטעים המקראיים המיוחסים לעיתים קרובות למקור האלוהיסטי, המשתמש בשם האלוהי אלוהים (Elohim) ומציג את אלוהים מופיע בחלומות. הוא עוסק בסיפורים כגון אלה של אברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב ומשה, ומפרט את מאפייניהם הייחודיים.
שְׁמֹות 1.1-2.25 (תנ״ך עברי מודרני) :ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ראובן שמעון לוי ויהודה׃יששכר זבולן ובנימן׃דן ונפתלי גד ואשר׃ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF045
התנ״ך
התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.
אִיּוֹב 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF047
גניזה
גניזה היא מקום המיועד בבית כנסת לאחסון זמני של מסמכים וחפצים קדושים יהודיים שאי אפשר עוד להשתמש בהם. חפצים אלה, כמו ספרי תורה או סידורי תפילה, נקברים לאחר מכן בבית קברות. גניזת קהיר, שהתגלתה במאה ה-19 בבית הכנסת בן עזרא, היא המפורסמת ביותר, והיא כוללת מאות אלפי שברי מסמכים המשתרעים על פני יותר ממילניום של היסטוריה יהודית.
-
INF048
קודקס סינאיטיקוס
קודקס סינאיטיקוס הוא כתב יד מקראי יווני מן המאה הרביעית, שגילה טישנדורף ב-1844 במנזר סנט קתרין שבסיני. הוא כולל את הברית החדשה כולה, חלק גדול מן הברית הישנה ביוונית (תרגום השבעים) וכן את איגרת ברנבא ואת הרועה של הרמס. כטקסט מסוג אלכסנדרוני, הוא חיוני לביקורת הטקסט. הוא מפוצל בין הספרייה הבריטית, סנקט פטרבורג, לייפציג וסיני, ממוחשב כולו וניתן לעיון באינטרנט.
-
INF060
פפירוס נאש
פפירוס נאש הוא מכלול של ארבעה שברי פפירוס עבריים המתוארכים לשנים 150 עד 100 לפנה"ס לערך, שנרכשו במצרים בשנת 1898 ושמורים בקיימברידג'. הוא כולל את עשרת הדיברות, המשלבים את שמות 20 ואת דברים 5, וכן את תחילת שמע ישראל. לפני כתבי היד של קומראן הוא היה כתב היד המקראי העברי העתיק ביותר הידוע, והוא נשאר עדות יקרת ערך למסירת הכתובים.
שְׁמֹות 20.2-17 (תנ״ך עברי מודרני) :אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃זכור את יום השבת לקדשו׃ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃לא תרצח׃לא תנאף׃לא תגנב׃לא תענה ברעך עד שקר׃לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF061
פפירוס P52
פפירוס P52 הוא השבר הידוע העתיק ביותר של הברית החדשה, ובו פסוקים מיוחנן 18. הוא התגלה במצרים בראשית המאה ה-20 על ידי חוקרים מאוקספורד, ונרכש בשנת 1920 עבור ספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר. השבר, שמידותיו 9x6 ס"מ, זוהה בשנת 1935 על ידי קולין הנדרסון רוברטס, והוא מתוארך על פי הפליאוגרפיה למחצית הראשונה של המאה ה-2. גילויו מאשר את ההפצה המהירה ואת המסירה הנאמנה של הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.37-38 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מידע משלים
-
CHA005
דניאל הנביא
המאמר מעמיק בחייו ובכתביו הנבואיים של דניאל, וחושף תקופות כרונולוגיות חיוניות להבנת נבואות. יאשיהו, מלך יהודה, מתואר כעבד אלוהים מסור, המת באופן טרגי כשהוא מתריס נגד מצרים. דניאל, שהיה אז צעיר, מתחיל את ייעודו הנבואי בהקשר סוער זה.
2 דִּבְרֵי הַיָּמִים 35.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN004
תאריך הולדתו של ישוע המשיח
המאמר מציע תאריך לידה לישוע על סמך ניתוח של נבואות דניאל ושל ההיסטוריה. הצליבה התרחשה כנראה…
-
ANN012
חכמי המזרח בבית לחם
המאמר עוסק בסיפור חכמי המזרח שבאו להשתחוות לישוע, ומדגיש את ההיסטוריות של סיפור מתי ואת ההדהוד…
-
ANN016
המסע למצרים
המאמר בוחן את מסעה של המשפחה הקדושה למצרים לפי מתי ואת היעדרו אצל לוקס. הוא חוקר את ההשלכות התאולוגיות וההיסטוריות…
-
ANN042
זמני הנסיעה
נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…
-
ANN046
הדרישות הטכניות של ההוצאה לאור במאה הראשונה
נספח זה בוחן את אילוצי ההוצאה לאור הטכניים של המאה הראשונה, המסבירים השמטות מסוימות בבשורות. הכתיבה על פפירוס יקר, המונופול המצרי…
-
ANN081
התגשמות הנבואות
המאמר בוחן כיצד נבואות הברית הישנה מתגשמות בחייו של ישוע, תוך זיהוי 24 נקודות המסומנות באירועים…