De la 2ème à la 3ème fête de Pâque 1 étude
De la 3ème Pâque au début de la dernière semaine 1 étude
La dernière semaine avant l'arrestation 1 étude
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER090
הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה
בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER254
משל הפרוש והמוכס
המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER290
משל שני הבנים
משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.3-23 (תנ״ך עברי מודרני) :וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org