Étude 1 sur 5 · L'accomplissement de la prophétie d'Esaïe

  1. לימוד 1: התגשמות נבואת ישעיהו
  2. Étude 2 : Nombreuses guérisons en Galilée
  3. Étude 3 : La nuit à midi
  4. Étude 4 : Exorcisme à Capernaüm
  5. Étude 5 : Le Tanakh

תחילת השירות בגליל

  • התגשמות נבואת ישעיהו

    מתי 4.13–16 מספר על שיבת ישוע לכפר נחום ומפרשה כהגשמת נבואת ישעיהו על האור בארץ זבולון ונפתלי. רק מתי יוצר את הקשר ומוכיח שישוע הוא המשיח המובטח. יוחנן ישוב לנושא האור בפתיחתו. האירוע מתוארך לפברואר–מרץ 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • הלילה בצהריים

    הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃
    קרא עוד

ניסים

  • גירוש שדים בכפר נחום

    המאמר מנתח את הקטעים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס שבהם ישוע המשיח מרפא ומגרש שדים לאחר השבת, ובכך מגשים נבואות וחושף את זהותו האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    נחמיה 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה׃
    קרא עוד
להרחבה