Étude 1 sur 12 · Les résultats à Jérusalem

  1. Étude 1 : Les résultats à Jérusalem
  2. Étude 2 : Prédication en Galilée
  3. Étude 3 : La guérison d’un lépreux après le sermon sur la montagnes
  4. Étude 4 : Le Messie Jésus blâme plusieurs villes
  5. Étude 5 : Enseignement sur les démons
  6. Étude 6 : Retour à Bethsaïda
  7. Étude 7 : Guérison d’aveugles et de boiteux
  8. Étude 8 : L’incrédulité des Juifs
  9. Étude 9 : Résurrection de la fille de Jaïrus
  10. Étude 10 : Les deux aveugles
  11. Étude 11 : Résurrection de Lazare
  12. Étude 12 : Dessèchement du figuier

שירותו של יוחנן המטביל

  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • הטפה בגליל

    המאמר מפרט את הטפתו של ישוע בגליל ומדגיש את הוראתו בבתי הכנסת ואת השפעת נסיו על ההמונים. התלמידים מתלווים אליו, ואילו הרשויות הדתיות ממשיכות לתהות על זהותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.

    וַיִּקְרָא 13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃וביום הראות בו בשר חי יטמא׃וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מוכיח כמה ערים

    ישוע מוכיח את הערים כורזין, בית צידה וכפר נחום על שלא חזרו בתשובה למרות הנסים הרבים שנעשו בהן. הוא משווה אותן לרעה לערי הגויים צור, צידון ואפילו סדום, וקובע שאלו היו חוזרות בתשובה. הקטע הזה מדגיש שהאחריות תואמת את מידת ההתגלות שהתקבלה, ואת המשמעות הנצחית של דחיית הבשורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    תְהִלִּים 8.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃
    קרא עוד
  • חוסר האמונה של היהודים

    פריקופה 300 עוסקת בחוסר האמונה של היהודים נוכח האותות שעשה ישוע, אירוע המסופר רק אצל יוחנן (יוחנן 12,37-50), המתרחש במקדש בירושלים ביום רביעי, 30 במרץ, שנת 33 לספירה. לעומת זאת, תרומת האלמנה הענייה ממחישה אמונה אמיתית. ישוע הופך את אמות המידה האנושיות: נדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת אלא בנטיית הלב, המגישה לאלוהים את כל מה שאדם הוא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.37-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃
    קרא עוד

ריפויים

  • הקמת בת יאיר

    המאמר בוחן את תחיית בת יאיר ואת ריפוי האישה החולה בידי ישוע, לפי הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. חשיבות האמונה בסיפורים אלה מודגשת, וכן ההבדלים והדמיונות בפרטי האירועים. נסים אלה ממחישים את חמלתו של ישוע ואת כוח הריפוי שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.21-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
    קרא עוד

הסתירות

  • שני העיוורים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין סיפורי הבשורות על ריפוי עיוור אחד או שניים ביריחו בידי ישוע. הוא בוחן את מתי, מרקוס ולוקס, ומבהיר שהמגוון הסיפורי אינו מעיד על סתירה. מודגשת חשיבותה של נקודת המבט האישית של המחברים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃
    קרא עוד

ניסים

  • הקמת אלעזר

    יוחנן 11:1-44 מתאר את תחיית אלעזר, וממחיש את כוחו של ישוע על המוות ואת חמלתו האנושית. הנס, שהתרחש בבית עניה, מגלה את האלוהי ואת האנושיות של ישוע, ומחזק את אמונת תלמידיו. בהקימו את אלעזר לאחר ארבעה ימים בקבר מראה ישוע שהוא התחייה והחיים, ומזמין לאמונה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד
  • ייבוש התאנה

    במתי ובמרקוס ישוע מקלל תאנה כדי ללמד על אמונה ותפילה. דברו מייבש את העץ וממחיש את כוחה של האמונה. מרקוס מדגיש גם את חשיבות הסליחה. שני הסיפורים, אף שהם נבדלים בסדר האירועים, חולקים את אותה תורה מרכזית: אמונה ותפילה יכולות לחולל פלאים כשחיים אותן בלי להסס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN072 הנסים שעשה ישוע המשיח

    המאמר בוחן את נסי ישוע בבשורות, את משמעותם, את קבלתם ואת שאלת אמיתותם. הוא מעמת את נקודת המבט ההיסטורית…