Études 1 à 5
- 1L’arrestation des apôtresMinistère de PierreActes 5.17-18
- 2La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitiveMinistère de PierreActes 6.1-7
- 3L’arrestation d’EtienneMinistère de PierreActes 6.1-6
- 4La comparution d’Etienne devant le SanhédrinMinistère de PierreActes 6.8-15
- 5Saul et le martyre d'ÉtienneMinistère de PierreActes 8.1-3
-
ADA019
L’arrestation des apôtres
L'article ADA019 commente Actes 5.17-18 : face à la croissance remarquable de l'Église à Jérusalem, le grand prêtre et les sadducéens, animés de jalousie, font arrêter les apôtres. Luc montre que malgré l'opposition des autorités religieuses, l'œuvre du Christ se poursuit par l'action du Saint-Esprit, accomplissant la promesse d'Actes 1.8.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA025
La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitive
Actes 6,1-7 relate la première crise interne de l'Église de Jérusalem, liée à la distribution inégale aux veuves. Pour y remédier, les Douze proposent de nommer sept hommes remplis du Saint-Esprit et de sagesse. Cette décision fondatrice distingue les ministères tout en affirmant leur complémentarité, et s'accompagne d'une croissance remarquable de la communauté chrétienne naissante.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA026
L’arrestation d’Etienne
L'article analyse l'arrestation d'Étienne (Actes 6.8-12) à Jérusalem vers 34-35 ap. J.-C. Bien que désigné parmi les Sept, Étienne exerce un ministère apostolique remarquable. Son témoignage suscite l'opposition de Juifs hellénistes qui, incapables de le réfuter, recourent à de faux témoins pour le faire comparaître devant le Sanhédrin. Luc souligne les parallèles avec le procès de Jésus et l'extension progressive de la persécution à toute l'Église.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA027
La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
La comparution d'Étienne devant le Sanhédrin (Actes 6.12-15), vers 34-35 ap. J.-C., est initiée par des opposants hellénistes de la synagogue des Affranchis. Incapables de réfuter sa sagesse, ils recourent à de faux témoins. Les accusations portent sur le Temple et la Loi, rappelant le procès de Jésus. Luc dessine ainsi un parallèle intentionnel entre le Maître et son disciple.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA030
Saul et le martyre d'Étienne
L'article ADA030 analyse Actes 8.1-3 : la première apparition de Saul de Tarse, qui approuve le martyre d'Étienne, et le début d'une grande persécution contre l'Église de Jérusalem. La dispersion des croyants en Judée et Samarie, loin d'être une défaite, devient providentiellement le moteur de l'expansion de l'Évangile, accomplissant la promesse de Jésus en Actes 1.8.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org