← הייסורים והתחייה

הופעות לאחר התחייה

  • הדיג הנסי השני לאחר התחייה

    יוחנן 21.1-14 מספר על דיג הפלאים לאחר התחייה, שבו ישוע המוקם לתחייה מופיע שוב על שפת ים טבריה ומייעץ לתלמידיו בדיג. יוחנן מזהה אותו כשהרשת עולה על גדותיה מדגים. פטרוס, נסחף משמחה, שוחה אליו, ואילו ישוע מכין ארוחה סמלית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ההתגלויות לאחר התחייה

    המאמר מציג את עשר הופעותיו של ישוע לאחר תחייתו, כפי שהן מסופרות בברית החדשה. ממרים המגדלית בקבר ועד השליחים לפני העלייה לשמים, ובהן תלמידי אמאוס ויותר מחמש מאות אחים, פגישות אלה מעידות על ממשות התחייה ומניחות את יסוד האמונה הנוצרית. מחברי הבשורות כנראה בחרו מתוך כל ההתגלויות הללו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃
    קרא עוד
  • תגובתם של פטרוס ויוחנן

    פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃
    קרא עוד
  • הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית

    הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.26-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃
    קרא עוד
  • הופעת המשיח ישוע לפטרוס

    הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃
    קרא עוד
  • השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות

    מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃
    קרא עוד
להרחבה