Étude 1 sur 8 · Les difficultés à Nazareth

  1. Étude 1 : Les difficultés à Nazareth
  2. Étude 2 : L'éloge de Jean le baptiste
  3. Étude 3 : Retour à Nazareth
  4. Étude 4 : Mort de Jean le baptiste
  5. Étude 5 : Rappel de l'arrestation de Jean le baptiste
  6. Étude 6 : Rappel des conditions de l'assassinat de Jean le baptiste
  7. Étude 7 : La réaction de la foule
  8. לימוד 8: דניאל הנביא

תחילת השירות בגליל

  • הקשיים בנצרת

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לנצרת ואת חוסר אמונת בני עירו. אף שנתפס כמשיח לאחר נסי כפר נחום, הוא נדחה וממחיש את ״אין נביא בעירו״.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • דברי השבח על יוחנן המטביל

    ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃
    קרא עוד
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.54-58 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • תגובת ההמון

    לאחר ריבוי הלחם, ההמון מזהה את ישוע כנביא שמשה הכריז עליו ורוצה להמליכו למלך. רק יוחנן מספר על אירוע זה. ישוע נסוג אל ההר ודוחה מלכות פוליטית. קטע זה חושף את המתח בין הציפיות המשיחיות העממיות לבין שליחותו הרוחנית של המשיח, שמסרב להתאים עצמו לתקוות הלאומניות של זמנו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
    קרא עוד

מידע משלים

  • דניאל הנביא

    המאמר מעמיק בחייו ובכתביו הנבואיים של דניאל, וחושף תקופות כרונולוגיות חיוניות להבנת נבואות. יאשיהו, מלך יהודה, מתואר כעבד אלוהים מסור, המת באופן טרגי כשהוא מתריס נגד מצרים. דניאל, שהיה אז צעיר, מתחיל את ייעודו הנבואי בהקשר סוער זה.

    2 דִּבְרֵי הַיָּמִים 35.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃
    קרא עוד
להרחבה