לימודים 1 עד 8
- 1Le retour à BéthanieLa dernière semaine avant l'arrestationמתי 21.17
- 2Purification du Temple (seconde fois)La dernière semaine avant l'arrestationמתי 21.12-13
- 3Le retour de nouveau à BéthanieLa dernière semaine avant l'arrestationמרקוס 11.19
- 4L’autorité du Messie Jésus contestéeLa dernière semaine avant l'arrestationמתי 21.23-27
- 5La parabole des deux filsLa dernière semaine avant l'arrestationמתי 21.28-32
- 6Les questions des pharisiens et des hérodiensLa dernière semaine avant l'arrestationמתי 22.15-22
- 7La Messianité de JésusLa dernière semaine avant l'arrestationמתי 22.41-46
- 8Le don de la pauvre veuveLa dernière semaine avant l'arrestationמרקוס 12.41-44
-
PER281
החזרה לבית עניה
לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.11 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER284
טיהור המקדש (בפעם השנייה)
טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.
שְׁמֹות 12.3-8 (תנ״ך עברי מודרני) :דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER287
החזרה שוב לבית עניה
PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.28-44 (תנ״ך עברי מודרני) :ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ויאמרו האדון צריך לו׃ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER289
סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק
במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ויענו לא ידענו מאין׃ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER290
משל שני הבנים
משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER294
שאלות הפרושים וההרודיאנים
הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER297
משיחיותו של ישוע
בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.35-37 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER299
מתנתה של האלמנה העניה
בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org