1- לפני בית הדין הגדול של היהדות
כעת אנו מגלים שפטרוס ויוחנן בילו את לילם הראשון בכלא ושעליהם לעמוד לפני ה, בית הדין הדתי היהודי הגדול. מוסד זה, שהורכב מראשי הכהנים, מן הזקנים ומן הסופרים, ייצג את הסמכות הדתית העליונה ביהדות (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.5).
תחת השלטון הרומי שמרה ה על סמכויות חשובות בתחומי הדת והמשפט. סמכותה השתרעה על כל חיי הפולחן ועל שאלות רבות הקשורות ליישום התורה.
2- הליך שנוהל במסגרת המוסדות היהודיים
ראוי לציון שלוקס אינו מזכיר שום התערבות של השלטונות הרומיים. מעצרם של פטרוס ויוחנן בוצע בידי , והעניין נבחן כעת על ידי ה. נראה אפוא שהמנהיגים הדתיים ביקשו לטפל בעניין זה במסגרת מוסדותיהם שלהם, מבלי למשוך תשומת לב שלא לצורך מצד ה.
עמדה זו ניתנת להסבר על רקע ההקשר המדיני של התקופה. הכהנים הגדולים והאצולה הכהנית קיימו יחסים הדוקים למדי עם השלטונות הקיסריים, והיה להם עניין רב לשמור על הסדר הציבורי כדי לשמר את זכויותיהם. לעומת זאת, מהומה עממית או התערבות רומית עלולות היו לערער את מעמדם.
לפיכך סביר ש רצו להסדיר את העניין בשקט ולמנוע ממנו להתפשט עד כדי לעורר התערבות של הכוחות הרומיים. עמדה זו מזכירה את זו שכבר נקטו במשפט המשיח ישוע, כאשר ניסו תחילה לטפל בעניין במסגרת המוסדות היהודיים לפני שנאלצו לפנות אל המושל פונטיוס פילטוס (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28-31).
3- אסיפה מרשימה במיוחד
Pierre et Jean auraient pu être profondément impressionnés par la solennité de cette assemblée. Luc prend soin de préciser que le souverain sacrificateur Caïphe est présent, ainsi que son beau-père Anne, qui avait lui-même exercé auparavant cette fonction (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.13). L'évangéliste mentionne également un certain Jean, un certain Alexandre et plusieurs membres de la famille du grand prêtre (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.6).
נראה שהכול אורגן כדי לכנס את נציגי האצולה הכהנית המשפיעים ביותר. אותם אנשים שהשתתפו במשפט המשיח ישוע כמה שבועות קודם לכן, ניצבים כעת מול תלמידיו.
4- הניגוד בין המאשימים לנאשמים
Revêtus de leurs vêtements officiels et conscients de leur autorité, ces dignitaires entendent probablement rappeler à Pierre et à Jean qui détient le pouvoir religieux sur le peuple d'Israël. Leur position sociale contraste fortement avec celle des deux apôtres, simples Galiléens dépourvus de formation rabbinique reconnue (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.13).
Il est possible que cette mise en scène solennelle ait eu pour but d'impressionner, voire d'intimider ces prédicateurs afin de les réduire au silence. Les autorités religieuses avaient déjà employé des méthodes comparables au cours du procès de Jésus (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.53-65).
5- עימות חדש עם אותן רשויות
Le parallèle avec les événements de la Passion est particulièrement frappant. Les chefs religieux pensaient avoir mis un terme au mouvement suscité par Jésus en obtenant sa condamnation et son exécution (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.15-16). Pourtant, quelques semaines plus tard, ils découvrent que ses disciples poursuivent son œuvre et proclament publiquement sa résurrection.
כך פטרוס ויוחנן ניצבים לפני אותן רשויות ששפטו את רבם. רציפות זו היא אחד הנושאים המרכזיים בפרקים הראשונים של מעשי השליחים, והיא מראה שההתנגדות שפוגשים השליחים היא המשך ישיר של זו שישוע עצמו חווה.
6- מצב מסוכן במיוחד
מצבם של שני השליחים היה עדין במיוחד. ל הייתה סמכות רבה והוא יכול היה לגזור עונשים חמורים. כמה שנים מאוחר יותר יומת סטפנוס בעקבות הופעה דומה לפני בית הדין (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.54-60), ואילו יעקב, אחי יוחנן, יוצא להורג בפקודת הורדוס אגריפס הראשון (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.1-2).
Il fallait donc beaucoup de courage pour comparaître devant une telle assemblée. Plus encore, l'assistance du Saint-Esprit, promise par Jésus à ses disciples lorsqu'ils seraient conduits devant les tribunaux (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.11-12), apparaissait plus nécessaire que jamais pour affronter cette épreuve.
7- הקהילה מול הרדיפות הראשונות
Il est possible que la communauté chrétienne, rapidement informée de l'arrestation de Pierre et de Jean, se soit réunie dans la prière afin de rechercher le secours de Dieu. Cette hypothèse paraît d'autant plus vraisemblable que Luc rapportera un peu plus loin la réunion des croyants après leur libération (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.23-31).
מציאות הרדיפה מצננת כעת את ההתלהבות שעוררו ההצלחות הראשונות של ההטפה השליחית. הקהילה הצעירה מגלה שעליה ללמוד לחיות מתוך התנגדות ולהישען תמיד על עזרת רוח הקודש.
כך, כבר בפרקים הראשונים של מעשי השליחים, גידול הקהילה והרדיפות נראים קשורים זה בזה קשר הדוק. התנגדותן של הרשויות הדתיות אינה תאונת דרכים, אלא אחת המציאויות שתלמידי המשיח יצטרכו מעתה להתמודד עמן.
8- סצנה המכינה את עדותו של פטרוס
לוקס טורח למקם את האירועים בהקשרם ההיסטורי והמוסדי. הבמה מוכנה כעת לעימות בין הרשויות הדתיות לשני השליחים.
בסעיף הבא נבחן במיוחד את וכן את יחסם הראוי לציון של שני השליחים כלפי מאשימיהם. בהתאם להבטחת האדון, אלה שהפקירו בשעתו את רבם יעידו כעת בביטחון שיפתיע אפילו את חברי ה (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.13).
ניסוח מחדש זה מבליט יותר את הממד המדיני והמוסדי של העניין: אינם מבקשים כל כך לפעול בחשאי, כמו לשמר את השליטה במצב בתוך המסגרת הדתית היהודית, תוך הימנעות מהסתבכות רומית שהייתה עלולה לעלות להם בהשפעתם או לגרום מהומות גדולות יותר.