Étude 1 sur 6 · Joseph d’Arimathée et Nicodème mettent le corps de Jésus dans le tombeau

  1. Étude 1 : Joseph d’Arimathée et Nicodème mettent le corps de Jésus dans le tombeau
  2. Étude 2 : Les femmes se rendent au Tombeau
  3. לימוד 3: מסר המלאכים
  4. לימוד 4: הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית
  5. Étude 5 : But de la visite des femmes au tombeau
  6. Étude 6 : La résurrection

היום האחרון עד הצליבה

  • יוסף מארימתיה ונקודימון מניחים את גופת ישוע בקבר

    יוסף מארימתיה ונקדימון, שני חברי הסנהדרין שהיו אוהדים את ישוע, קוברים את גופתו ביום שישי, 1 באפריל שנת 33, לפני השבת. נקדימון מביא כמות גדולה של בשמים, ויוסף מעמיד לרשותם את קברו החדש. מעשיהם האמיץ והפומבי, שנעשה על פי המנהגים היהודיים, מקנה לקבורת המשיח ממד מלכותי ומכובד, ומסמן את יציאתם מן הצניעות לאחר הצליבה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד

התחייה וההופעות השונות

  • הנשים הולכות אל הקבר

    הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועל יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃
    קרא עוד
  • בשורת המלאכים

    הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃
    קרא עוד
  • הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית

    הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃
    קרא עוד

הסתירות

  • מטרת ביקורן של הנשים בקבר

    המאמר בוחן את סיפורי הבשורות על ביקור הנשים בקברו של ישוע, ובוחן כוונות שונות הנראות לעין. בעוד מרקוס ולוקס מדברים על בשמים, מתי מזכיר את פעולת ביקור הקבר, ויוחנן מתמקד בריקנותו. אף שהסיפורים נראים שונים, הם משלימים זה את זה. מנהגי הקבורה היהודיים מאפשרים להבין הבדלים אלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃
    קרא עוד

דבר של ידיד

  • התחייה

    המאמר בוחן את תחייתו של ישוע, אירוע מרכזי בנצרות. מודגשים ביקור הנשים בקבר ואי-האמונה הראשונית של השליחים נוכח האירוע יוצא הדופן הזה. המחבר מסביר שאלוהים ממשיך לדבר אל בני האדם בדרכים שונות, אך האנושות בוחרת לעתים קרובות להתעלם מן המסרים הרוחניים האלה.

    חזוֹן יוֹחָנָן 3.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]12-02[׃
    קרא עוד