• PER216 ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.40-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃וילכו איש איש לביתו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים