← הבשורות

אפולוגטיקה מקראית

  • CTD011 העייר והאתון?

    המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD012 גילויו של פטרוס?

    המאמר CTD012 משיב על סתירה לכאורה בין יוחנן 1.41 למתי 16.17 בעניין גילוי זהותו המשיחית של ישוע בידי פטרוס. שני הקטעים מתארים למעשה שני שלבים משלימים: הכרזה אנושית ראשונה מפי אנדראס, ואחריה גילוי אלוהי פנימי שישוע עצמו אישר. אמונתו של פטרוס היא דרך מתפתחת, לא אירוע יחיד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD013 מפגש ישוע ופטרוס?

    המאמר CTD013 משיב על השגה קלאסית: היכן פגש ישוע לראשונה את פטרוס ואת אנדראס? מתי ממקם את המפגש בגליל, ויוחנן על גדות הירדן. המאמר מראה שמדובר בשני שלבים נפרדים: מפגש ראשון ביהודה (יוחנן), ואחריו קריאה סופית בגליל (מתי). שני הסיפורים משלימים ואינם סותרים, והם ממחישים את ההתקדמות ההדרגתית של קריאת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD014 בת יאיר

    המאמר CTD014 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 9.18 למרקוס 5.23 בעניין מצבה של בת יאיר. מתי מציין שהיא מתה, ומרקוס שהיא גוססת. הניתוח מראה שהסיפורים משלימים: מרקוס מתאר התקדמות סיפורית שבה המוות מתרחש בדרך, ואילו מתי מתמצת את האירוע ומציג ישירות את המצב הסופי. אין סתירה, אלא שני סגנונות כתיבה נפרדים המספרים על אותו נס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD015 המקל למסע

    המאמר CTD015 משיב על השגה אסלאמית בעניין סתירה לכאורה בבשורות: האם ישוע התיר או אסר את המקל בשליחות התלמידים? מרקוס 6.8 מתיר, ומתי 10.9-10 ולוקס 9.3 נראים כאוסרים. הניתוח מראה שמתי ולוקס מנסחים את העיקרון הכללי של הסתפקות במועט, ואילו מרקוס מבהיר שהמקל, חפץ יומיומי שכבר היה בידיהם, אינו נכלל באיסור זה. אין אפוא סתירה, אלא השלמה בין ההוראות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD016 יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים

  • CTD043 באיזו שפה דיבר ישוע?

    המאמר CTD043 משיב על הסתירה לכאורה בין מתי (“אֵלִי, אֵלִי…”) למרקוס (“אֱלוֹהִי, אֱלוֹהִי…”) בעניין זעקת ישוע על הצלב. הניתוח הלשוני מראה שישוע דיבר ארמית (כפי שמעיד “שבקתני” בשני הטקסטים) ושההבדל בין “אֵלִי” (צורה עברית) ל“אֱלוֹהִי” (צורה ארמית) משקף פשוט את התאמתו של כל מבשר לקוראיו. אין שום סתירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃
    תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
    קרא עוד

    רמה: בינונית קהל: בינוניים