לימודים 1 עד 3
-
PER310
הסעודה האחרונה לפני הצליבה
מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.26-30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER311
יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה
מאמר זה בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בסעודת הפסח האחרונה עם ישוע. מתוך ניתוח סיפורי הבשורות הוא מדגיש את תגובות התלמידים ואת ההשלכות התיאולוגיות של האירוע המכריע הזה בירושלים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER315
עזיבתו של יהודה איש קריות
המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.18-35 (תנ״ך עברי מודרני) :לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org