Étude 1 sur 6 · Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples

  1. Étude 1 : Le Messie Jésus s'isole avec ses disciples
  2. Étude 2 : Le Sanhédrin
  3. Étude 3 : Le codex Leningradensis
  4. Étude 4 : Les Massoretes
  5. Étude 5 : La vocalisation tibérienne
  6. Étude 6 : Le codex d’Alep

מחג הפסח השני לשלישי

  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הסנהדרין

    הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.

    קרא עוד
  • קודקס לנינגרד

    קודקס לנינגרד, המתוארך לשנת 1008 לספירה בקירוב, הוא כתב היד השלם הקדום ביותר של המקרא העברי. הוא שמור בסנט פטרסבורג ומשתמש בנוסח המסורתי ובניקוד הטברני. הוא מבוסס על עבודתו של אהרן בן משה בן אשר ומשמש יסוד ל-Biblia Hebraica ול-Biblia Hebraica Stuttgartensia. מצב שימורו יוצא הדופן הופך אותו למקור ראשוני חיוני ללימודי המקרא ולשחזור קודקס חלב.

    קרא עוד
  • בעלי המסורה

    בעלי המסורה היו חכמים יהודים שפעלו מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה העשירית, והופקדו על שמירת נוסח המקרא העברי. הם פיתחו את המסורה, מערכת של סימנים דיאקריטיים לקביעת הניקוד וההגייה של כתבי הקודש. עבודתם הניבה את הנוסח המסורתי, מקור יסוד לתרגומי המקרא המודרניים ולביקורת הנוסח.

    קרא עוד
  • הניקוד הטברני

    הניקוד הטברני הוא שיטת סימון שפיתחו חכמים יהודים בטבריה בין המאות ה-7 וה-10 כדי להוסיף תנועות (ניקוד) וסימני טעמים (טעמי המקרא) לעיצורים העבריים. שיטה מסורתית זו, המקיפה ביותר מבין הקיימות, איחדה את קריאת הכתובים והיא מצויה בנוסח המסורתי, בייחוד בקודקס חלב ובקודקס לנינגרד (Codex Leningradensis).

    קרא עוד
  • קודקס חלב

    קודקס חלב (כתר ארם צובא) הוא כתב יד מימי הביניים של המקרא העברי, שנכתב בסביבות שנת 920 לספירה בטבריה. הוא נחשב לנוסח המדויק ביותר של המקרא העברי, וכולל ניקוד וטעמי מקרא מסורתיים. הוא נשמר שש מאות שנה בחלב ונהרס בחלקו ב-1947. כיום הוא שמור במוזיאון ישראל, ומאז 2016 הוא רשום ברשימת מורשת העולם של אונסק״ו.

    קרא עוד