Leningradensis הוא כתב היד השלם הקדום ביותר של בעברית, המשתמש בנוסח המסורתי וב-. להלן כמה פרטים חשובים עליו:
היסטוריה
תאריך: בסביבות שנת 1008 לספירה.
גילוי: הוא נוצר בקהיר ושמור כיום בספרייה הלאומית של רוסיה בסנט פטרסבורג.
הבעלים הנוכחי: הוא ידוע גם בשם Petropolitanus או Petersburgensis.
הרכב
טקסט: הוא כולל את הטקסט העברי עם הניקוד וטעמי המקרא.
פורמט: הוא כתוב על קלף ומכורך בעור.
סדר הספרים: הוא נוהג לפי הסדר הטברני המסורתי, השונה מזה של כתבי היד הספרדיים.
חשיבות
טקסט: הוא מבוסס על כתבי היד של אהרן בן משה בן אשר ומשמש בסיס ל-Biblia Hebraica (1937) ול-Biblia Hebraica Stuttgartensia (1977).
מצב: הוא שמור היטב באופן יוצא דופן לאחר אלף שנה.
לימוד: הוא מקור ראשוני לשחזור החלקים החסרים של חלב.
Leningradensis הוא עד יקר ערך להיסטוריה של נוסח המקרא ולמסירת כתבי הקודש לאורך הדורות.