INF377

הרדיפה בירושלים

הרדיפה שבאה בעקבות מותו של סטפנוס היא נקודת מפנה מרכזית בתולדות הכנסייה הקדומה. עד אז, למרות מעצרים אחדים ואיומים חוזרים ונשנים, הקהילה…

16 דקות 22 פסוקים 3 ספרים

הרדיפה בירושלים

La persécution qui suit la mort d'Étienne constitue un tournant majeur dans l'histoire de l'Église primitive. Jusqu'alors, malgré plusieurs arrestations et des menaces répétées, la communauté chrétienne était restée concentrée à Jérusalem. Avec מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1-3, nous assistons à la première persécution systématique dirigée contre l'ensemble de l'Église.

1- רדיפה בהיקף חדש

לוקס כותב:

« Il y eut, ce jour-là, une grande persécution contre l'Église de Jérusalem » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1).

L'expression « grande persécution » montre que l'on est passé d'actions ponctuelles contre les apôtres (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-3 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17-18) à une offensive beaucoup plus large visant l'ensemble des disciples.

עד כה ניסו בעיקר להפחיד את מנהיגי התנועה. מעתה גברים ונשים נחפשים ונעצרים (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.3).

2- מותו של סטפנוס כגורם מעורר

של סטפנוס נראית כמי ששימשה תקדים. רצח הדיאקון, שנעשה בהסכמת חלק מההמון, שכנע כנראה את הרשויות הדתיות שאפשר לפעול ביתר תקיפות מבלי לעורר מרד עממי.

ייתכן שחברי ניצלו את אווירת המתח שיצר נאומו של סטפנוס (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.51-53) כדי לנסות לעקור סופית את התנועה הנוצרית.

3- שאול, האחראי הראשי לדיכוי

לוקס מדגיש במיוחד את שאול:

« Saul, de son côté, ravageait l'Église ; pénétrant dans les maisons, il en arrachait hommes et femmes et les faisait jeter en prison » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.3).

הפועל היווני שנעשה בו שימוש (λυμαίνομαι) מעלה את פעולת ההרס של חיית טרף הקורעת את טרפה. הוא רומז לאלימות שיטתית ולהתמדה אכזרית מיוחדת.

פאולוס עצמו יאשר בהמשך:

  • qu'il persécutait « à mort » les disciples (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 22.4) ;
  • qu'il les faisait emprisonner (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26.10) ;
  • qu'il cherchait à les contraindre à blasphémer (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26.11) ;
  • qu'il poursuivait son action jusque dans les villes étrangères (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26.11).

4- מדוע נשארים השליחים בירושלים?

Luc précise que tous furent dispersés « excepté les apôtres » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1).

הערה זו עוררה לא אחת תמיהה בקרב המפרשים. אפשר להציע כמה הסברים:

  • les Douze jouissaient encore d'une certaine popularité auprès du peuple (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.26) ;
  • הרשויות ראו אולי בהלניסטים סכנה גדולה יותר;
  • השליחים בחרו מרצונם להישאר כדי לשמור על עדות בעיר הקודש;
  • אלוהים עצמו שמר עליהם לקראת השליחות שהופקדה בידיהם.

5- המאמינים המפוזרים הופכים למיסיונרים

מה שנראה כאסון הופך לאמצעי של השגחה להפצת הבשורה.

התלמידים שהתפזרו:

  • מגיעים ליהודה;
  • se rendent en Samarie (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1) ;
  • annoncent partout la Parole (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.4).

כך מתחילה להתגשם התוכנית שקבע ישוע:

« Vous serez mes témoins à Jérusalem, dans toute la Judée, dans la Samarie, et jusqu'aux extrémités de la terre » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8).

הרדיפה הופכת באורח פרדוקסלי לאחד הכלים שבהם השתמש אלוהים כדי להפיץ את הבשורה.

6- מה הייתה עוצמתה?

קשה למדוד במדויק את היקפה. דבר אינו מצביע על השמדה המונית הדומה לרדיפות הרומיות המאוחרות יותר. לוקס מזכיר בעיקר:

  • מעצרים;
  • מאסרים;
  • מעשי אלימות;
  • גלות כפויה של מאמינים רבים.

Quelques années plus tard, l'Église de Jérusalem existe toujours et demeure importante (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 11.22 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15.4). La persécution fut donc sévère mais relativement brève.

7- מקבילה לדברי ישוע

האירועים מגשימים את אזהרות האדון:

« S'ils m'ont persécuté, ils vous persécuteront aussi » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.20).

וכן:

« Ils mettront les mains sur vous et vous persécuteront » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.12).

8- אירוניה מופלאה

Celui qui paraît alors être le plus dangereux ennemi de l'Église, Saul de Tarse, deviendra bientôt son plus grand missionnaire (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9.15). Luc commence donc, dès מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.1, à introduire discrètement celui qui occupera progressivement une place centrale dans la seconde partie des Actes.

מנקודת מבט היסטורית ותיאולוגית, מותו של סטפנוס והרדיפה שבאה בעקבותיו מציינים את סופה של תקופה ראשונה של שקט יחסי בירושלים ואת תחילת ההתפשטות המיסיונרית של הכנסייה אל מחוץ לעיר הקודש. מה שיריביה של הנצרות ביקשו לעשות כדי להשמיד את מפעלו של ישוע תרם בסופו של דבר להפצתו בכל העולם הים-תיכוני.