הטקסט של לוקס אינו מפרט זאת במפורש. למעשה, איננו יודעים מי ביקש מהחיגר לשעבר להופיע לצד פטרוס ויוחנן. עם זאת, אפשר להעיר כמה הערות.
לאחר הרפואה, האיש אינו מש עוד מן השליחים:
« Comme il ne quittait pas Pierre et Jean, tout le peuple, étonné, accourut vers eux au portique appelé de Salomon » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.11).
כאשר נעצרו פטרוס ויוחנן, סביר אפוא שגם האיש הזה הובא עמם, או שהרשויות זימנו אותו מאוחר יותר כדי שישמש עד בפרשה. על ההופעה בפני ה מציין לוקס:
« Voyant debout avec eux l'homme qui avait été guéri, ils n'avaient rien à répliquer » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.14).
נוכחותו היא אכן הוכחה שאין עליה עוררין לנס. בהמשך, חברי ה עצמם מודים:
« Un miracle évident a été accompli par eux ; il est manifeste pour tous les habitants de Jérusalem, et nous ne pouvons le nier » (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.16).
לפיכך סביר שרשויות הדת רצו לחקור אותו, או לפחות שראו צורך להחזיק אותו לנגד עיניהן במהלך בירור הענין. יש פרשנים הסבורים גם שייתכן שליווה את פטרוס ויוחנן מרצונו, מתוך הכרת תודה ונאמנות כלפי אלה שזה עתה רפאו אותו.
בסופו של דבר, הטקסט אינו מאפשר לקבוע בוודאות מי יזם את נוכחותו בפני ה. עם זאת נוכחותו נשארת מרכיב חיוני בסיפור, שכן היא מנעה כל עירעור על הנס והעמידה את רשויות הדת במצב מביך במיוחד.