מחקר זה מראה שהמקרא מדגיש לפני הכול את מציאות המחויבות בין האיש לאישה ולא צורה מנהלית יחידה ואוניברסלית. המבנים המשפטיים המודרניים — נישואין אזרחיים, PACS, קונקובינאז׳ — לא התקיימו בצורתם הנוכחית בתקופה המקראית. הדרך להפוך איחוד לרשמי השתנתה אגב כך באופן ניכר במשך המאות והיא ממשיכה להשתנות לפי התרבויות והחקיקות.
1- העקרונות המקראיים היסודיים
בנסיבות אלה, השאלה המהותית טמונה פחות במעמד המנהלי עצמו ויותר בכיבוד העקרונות המקראיים היסודיים:
- נאמנות וייחודיות — מחויבות השמורה לאדם אחד בלבד;
- קביעות — ברית שנועדה לכל החיים;
- אחריות הדדית — תמיכה הדדית בכל תחומי הקיום;
- כנות לפני אלוהים — לב ישר וכוונה טהורה;
- הכרה פומבית — איחוד שנלקחה עליו אחריות לפני בני אדם.
Les Écritures mettent l'accent sur la vérité du cœur et sur la fidélité à l'alliance (בְּרֵאשִׁית 2.24 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.5-6). Jésus lui-même a reproché aux chefs religieux de son époque d'avoir multiplié les règles humaines au détriment de l'esprit de la Loi (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.6-13).
2- הנישואין: צורת האיחוד המתאימה ביותר לכתובים
עם זאת, יש להודות שהנישואין נשארים כיום צורת האיחוד הברורה ביותר, המוכרת ביותר בפומבי, וזו שהכי פחות נותנת מקום לבלבול.
המונח "קונקובינאז׳" מכסה מציאויות מגוונות מאוד: יחסים בלתי יציבים, הסדרים זמניים, אך גם מחויבויות כנות ומתמשכות. עמימות זו הופכת אותו קשה להתאמה לדרישה המקראית של בהירות ועדות פומבית. כמו כן, ה-PACS הוא לפני הכול מסגרת משפטית אזרחית, שנועדה בתחילה למצבים שונים מהנישואין המסורתיים, ואינו מבטיח כיבוד של העקרונות הכתובים.
3- הציות לחוקים: חובה מקראית
המקרא מעודד אותנו במפורש לכבד את החוקים שקבעו השלטונות:
« Que toute personne soit soumise aux autorités supérieures ; car il n'y a point d'autorité qui ne vienne de Dieu. »
— אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 13.1
« Soyez soumis, à cause du Seigneur, à toute autorité établie parmi les hommes. »
— הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 2.13
En France, le mariage est l'institution légale qui consacre officiellement l'union d'un homme et d'une femme dans un cadre public, solennel et engageant. Les autres formes d'union — union libre, concubinage, PACS — ont été conçues pour répondre à d'autres situations et s'adressent à d'autres catégories de personnes. Elles s'éloignent des objectifs fixés par les Écritures : une alliance exclusive, définitive et publique entre un homme et une femme (בְּרֵאשִׁית 2.24 ; אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 13.4).
4- הנישואין: הדרך שיש להעדיף
כך, בהתחשב בחובה הכפולה הזאת — לכבד את העקרונות האלוהיים ולהיכנע לחוקי הארץ — הנישואין מופיעים כאפשרות היחידה המתאימה במלואה לקריטריונים המקראיים.
לכן אנו מעודדים בחום זוגות נוצרים לבחור בדרך הנישואין. לא מתוך חוקיות או קונפורמיזם חברתי, אלא משום שברית זו משקפת בצורה הטובה ביותר את תכנית אלוהים לאיש ולאישה. הנישואין מציעים מסגרת ברורה, פומבית וחגיגית המכבדת את אלוהים, מגינה על הזוג ומעידה לפני בני אדם על יופי המחויבות הנאמנה.
השליח פאולוס מרומם אגב את הנישואין לדרגת סוד קדוש, דמות האיחוד בין המשיח לקהילה:
« C'est pourquoi l'homme quittera son père et sa mère, et s'attachera à sa femme, et les deux deviendront une seule chair. Ce mystère est grand ; je dis cela par rapport à Christ et à l'Église. »
— אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5.31-32
בבחירה בנישואין, הזוג הנוצרי אינו מסתפק בקיום פורמליות: הוא עושה מעשה אמונה, עדות גלויה למחויבותו לפני אלוהים ולפני בני אדם.
5- הזמנה מלאת רצון טוב
מחקר זה אינו מתיימר לגנות את החיים במצבים שונים, ואף לא להכריע סופית בנושא שהדעות בו נותרות חלוקות בעולם הנוצרי. כל מסלול ייחודי, ואלוהים יודע את הלבבות.
עם זאת, למי שמבקשים לכבד את אלוהים בחיי הזוגיות שלהם, הנישואין נשארים הדרך הבטוחה, הקריאה והמתאימה ביותר לכתובים. זו דרך של ברכה שאנו מעודדים ללכת בה בשמחה ובביטחון.
Car au-delà des cadres juridiques, Dieu regarde avant tout le cœur : la sincérité, la fidélité et la vérité de l'engagement humain (1 שְׁמוּאֵל 16.7).
