-
PER202
משל הכבשה האבודה
משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.10-14 (תנ״ך עברי מודרני) :ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃כי בא בן האדם להושיע את האבד׃מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org