LGH002

Louis SEGOND

Louis Segond, תאולוג שווייצרי, תרגם את המקרא לצרפתית. גרסתו, המבוססת על הנוסח המסורתי ועל ה-Textus Receptus, נותרה מקור מרכזי לפרוטסטנטים דוברי הצרפתית. תרגומו הנאמן של כתבי הקודש עבר עדכון לאחר מותו ונמצא בשימוש עד היום.

7 דקות Louis Segond תרגום המקרא תאולוג שווייצרי הנוסח המסורתי Textus Receptus

למידע נוסף

ניתן לעיין ב:

הסתירות

מבוא

Louis Segond (1810–1885) היה תאולוג שווייצרי, הידוע בתרגומו של המקרא לצרפתית. עבודתו הותירה חותם עמוק על העולם הפרוטסטנטי, והתרגום הזה נמצא בשימוש גם יותר מ-150 שנה לאחר מהדורתו הראשונה.
במסמך זה נבחן מידע על האיש הזה ונסקור את כל העדכונים של תרגומו, עד הגרסה הנוכחית שבה משתמש אתר זה, ה-S21 (Segond 21).

א. חייו וקריירה

Louis Segond נולד ב-3 במאי 1810 בפלנפאלה, ליד ז׳נבה. הוא למד מדעי הטבע ורפואה באקדמיה של ז׳נבה, ואחר כך המשיך בלימודי תאולוגיה בשטרסבורג ובבון.

בשנת 1839 הפך לכומר של הכנסייה הלאומית של ז׳נבה בשן-בוז׳רי, שם שירת במשך 24 שנים.

בשנת 1872 מונה לפרופסור לברית הישנה באקדמיה של ז׳נבה.

II. תרגום המקרא

בין 1864 ל-1871 תרגם את הברית הישנה לבקשת חבר הכמרים של ז׳נבה.

תרגומו של הברית הישנה פורסם בשני כרכים בשנת 1871.

את הברית החדשה תרגם כמיזם אישי בין 1874 ל-1880. תרגום זה של הברית החדשה יפורסם בשנת 1980.

חבר הכמרים של ז׳נבה ביקש בתחילה מ-Louis Segond לתרגם את הברית הישנה, והעבודה הושלמה בשנת 1871. בשל איכות עבודתו הוא פנה לאחר מכן לתרגם את הברית החדשה, אך יוזמה זו הייתה יותר מיזם אישי, שהונע מרצונו להשלים את המלאכה ולהנגיש את כל כתבי הקודש בצרפתית. תרגום הברית החדשה הושלם בשנת 1879, והמקרא השלם (הברית הישנה והברית החדשה) פורסם לראשונה בשנת 1880.

III. הנוסחים שבהם השתמש Louis Segond

לתרגום הברית הישנה השתמש Louis Segond בנוסח המסורתי. הנוסח המסורתי הוא הגרסה העברית המסורתית של ה (), שתוקננה בידי חכמים יהודים הנקראים בעלי המסורה בין המאות ה-7 וה-10. הוא נחשב לאחת הגרסאות הנאמנות והמדויקות ביותר של הנוסח העברי המקורי.
נוסח עברי זה כולל כמה קטעים בארמית. הוא עבר במשך הדורות בדיוק רב הודות לבעלי המסורה, שהוסיפו הערות והערות שוליים כדי לשמר את ההגייה ואת הקריאה הנכונה של הטקסט.

לברית החדשה השתמש Louis Segond בעיקר בנוסח היווני. הוא התבסס על ה שהיו זמינות בתקופתו, ובראשן ה-Textus Receptus וכתבי יד יווניים עתיקים אחרים.

תרגומו של Louis Segond נעשה אפוא בקפידה מיוחדת כדי להישאר נאמן לנוסחים המקוריים בעברית וביוונית, ובכך להבטיח דיוק רב ובהירות רבה בגרסתו הצרפתית של המקרא.

IV. עדכוני הנוסח של Louis Segond

לאחר מותו של Louis Segond פורסם בשנת 1910 עדכון של תרגומו בידי British and Foreign Bible Society. הגרסה המעודכנת כללה תיקונים שנועדו לשפר את הדיוק והבהירות של הטקסט. היא הפכה לגרסה הפופולרית ביותר והנפוצה ביותר בצרפת ובארצות דוברות הצרפתית.

V. עדכון 1910

1910: Bible Segond 1910

פרטים: העדכון הראשון לאחר מותו של תרגום Louis Segond, שנעשה בידי British and Foreign Bible Society. הוא ביקש לשפר את הדיוק והבהירות של הגרסה המקורית.

VI. עדכון 1975 המכונה מקרא סקופילד

1975: Version Revue 1975

פרטים: עדכון שנעשה כדי ללוות את הערות ההפניה של C.I. Scofield. הידוע בשם מקרא סקופילד עם הערותיו של Scofield, הוא הכניס תיקונים לחידוש הלשון וההבנה.

למעשה, מהדורת ז׳נבה החדשה (NEG) פורסמה לראשונה בשנת 1975 עם פירושיו של C.I. Scofield. גרסת 1979 היא גרסה מעודכנת ומתוקנת של מהדורה זו

VII. מהדורת ז׳נבה החדשה 1979 (NEG)

1979: Bible Segond Révisée 1979

פרטים: עדכון שנועד לחדש את הלשון ולשפר את הבהירות. ידוע גם בשם Nouvelle Édition de Genève (NEG). גרסה זו שימשה בהרחבה בחוגים אוונגליים.

1979: La Bible à la Colombe

פרטים: ידוע גם בשם „Bible du Centenaire” (מקרא המאה), והוא פורסם לציון מאה שנה לפרסומו הראשון של תרגום Louis Segond. מטרתו לחדש ולהבהיר את הטקסט לקהל בן זמננו.

1996: Nouvelle Édition de Genève (NEG 1979)

פרטים: לעיתים מכונה גם „Nouvelle Édition de Genève (NEG)” או עדכון 1979, ופורסם בשנת 1996. גרסה זו היא עדכון של הנוסחים הקודמים לשם נאמנות רבה יותר לכתבי היד המקוריים, ומטרתה גם לחדש את הלשון.

X. Nouvelle Bible Segond 2002 (NBS)

2002: Nouvelle Bible Segond (NBS)

פרטים: עדכון מרכזי העוקב אחר התפתחות השפה הצרפתית וההתקדמות בלימודי המקרא. הוא שם דגש על קריאוּת ועל נאמנות לנוסחים המקוריים.

2007: Bible Segond 21 (S21)

פרטים: ידועה בסיסמתה „L'original, avec les mots d'aujourd'hui” („המקור, במילים של היום”). מטרתה להפוך את הטקסט לנגיש ומובן יותר לקורא המודרני, תוך נאמנות למקורות המקוריים.

אימצנו תרגום זה ללימודים המתפרסמים באתר זה, schilo.org. אנו מביעים את תודתנו לחברה המקראית של ז׳נבה (Société Biblique de Genève) על הסכמתה הנדיבה לשימוש בטקסט זה, שנותר מוגן בזכויות יוצרים.

סיכום

התחקינו אחר התפתחות תרגומו של Louis Segond ועדכוניו. עד היום אין כל מיזם חדש לתרגום או לעדכון של המקרא. התרגום האחרון, שפורסם בשנת 2013, הוא Nouvelle Traduction Officielle Liturgique (NTOL), גרסה קתולית. טקסט זה ינותח בפרק מאוחר יותר של לימוד זה.

כדאי להשוות את הגרסה הראשונה של תרגומו של Louis Segond לגרסה החדשה ביותר כדי לזהות את ההתפתחויות הלשוניות. חיוני לאמץ לשון בת זמננו, המשתנה תדיר, כדי להבטיח הבנה מיטבית בקרב הציבור הרחב.

Louis Segond נותר ברובו לא מוכר לציבור הרחב, אך לעבודתו ערך רב, אף שמעטים מעריכים כיום את חשיבותה. הודות למסירותו, להתחייבותו הרוחנית ולעבודתו הקשה אנו יכולים לקרוא את טקסט המקרא בבהירות ובנוחות יוצאות דופן.

Louis SEGOND. Louis Segond, théologien suisse, a traduit la Bible en français. Sa version, basée sur le texte massorétique et le Textus Receptus, reste une référence majeure pour les protestants francophones. Sa traduction fidèle des Écritures a été révisée après sa mort et continue d'être utilisée aujourd'hui. Introduction. Louis Segond (1810-1885) était un théologien suisse, renommé pour sa traduction de la Bible en français. Son travail a profondément marqué le monde protestant, et cette traduction continue d'être utilisée plus de 150 ans après sa première édition. Dans ce document, nous allons examiner des informations sur cet homme ainsi que passer en revue toutes les révisions de sa traduction, jusqu'à la version actuelle utilisée sur ce site, la S21 (Segond 21). I. Vie et Carrière. Louis Segond est né le 3 mai 1810 à Plainpalais, près de Genève. Il a étudié les sciences naturelles et la médecine à l’académie de Genève, puis a poursuivi des études de théologie à Strasbourg et Bonn. En 1839, il est devenu pasteur de l'Église nationale de Genève à Chêne-Bougeries, où il a exercé son ministère pendant 24 ans. En 1872, il a été nommé professeur d'Ancien Testament à l’académie de Genève. II. Traduction de la Bible. Entre 1864 et 1871, il a traduit l'Ancien Testament à la demande de la Compagnie des pasteurs de Genève. Sa traduction de l'Ancien Testament a été publiée en deux volumes en 1871. Il a traduit le Nouveau Testament en tant que projet personnel entre 1874 et 1880. Cette traduction du nouveau Testament sera publiée en 1980. La Compagnie des pasteurs de Genève a initialement demandé à Louis Segond de traduire l'Ancien Testament, ce qui a été achevé en 1871. En raison de la qualité de son travail, il a ensuite entrepris de traduire le Nouveau Testament, mais cette initiative était davantage une entreprise personnelle motivée par son désir de compléter le travail et de rendre accessible l'ensemble des Écritures en français. La traduction du Nouveau Testament a été achevée en 1879, et la Bible complète (Ancien et Nouveau Testament) a été publiée pour la première fois en 1880. III. Textes utilisés par Louis Segond. Pour la traduction de l'Ancien Testament, Louis Segond a utilisé le texte massorétique. Le texte massorétique est la version hébraïque traditionnelle de la Bible hébraïque (Tanakh) standardisée par les savants juifs appelés massorètes entre les VIIe et Xe siècles. Il est considéré comme l'une des versions les plus fidèles et précises du texte original hébreu. Ce texte en hébreu contient quelques passages en araméen. Il a été transmis à travers les siècles avec une grande précision grâce aux massorètes, qui ont ajouté des annotations et des notes pour préserver la prononciation et la lecture correcte du texte. Les Massorètes Pour le Nouveau Testament, Louis Segond a utilisé principalement le texte grec. Il s'est basé sur des éditions critiques disponibles à son époque, notamment le Textus Receptus et d'autres manuscrits grecs anciens. le Textus Receptus La traduction de Louis Segond a donc été réalisée avec un soin particulier pour rester fidèle aux textes originaux hébreux et grecs, assurant ainsi une grande précision et une clarté dans sa version française de la Bible. IV. Les révisions du texte de Louis Segond. À la suite du décès de Louis Segond, une révision de sa traduction a été publiée en 1910 par la British and Foreign Bible Society. Cette version révisée a incorporé des ajustements visant à améliorer la précision et la clarté du texte. Elle est devenue la version la plus populaire et largement utilisée en France ainsi que dans les pays francophones. Comment effectuer une révision ? Différence de travail entre traduction et révision Quel est l’intérêt d’une révision par rapport à une traduction ? V. La révision 1910. 1910 : Bible Segond 1910 Détails : Première révision posthume de la traduction de Louis Segond, réalisée par la British and Foreign Bible Society. Elle a cherché à améliorer la précision et la clarté de la version originale. VI. La révision de 1975 nommée Bible Scofield. La Bible Segond 1910 1975 : Version Revue 1975 Détails : Révision réalisée pour accompagner les notes de référence de C.I. Scofield. Connue sous le nom de Bible Scofield avec les notes de Scofield, elle a apporté des ajustements pour moderniser le langage et la compréhension. En fait, la Nouvelle Édition de Genève (NEG) a été publiée pour la première fois en 1975 avec les commentaires de C.I. Scofield. La version de 1979 est une version révisée et corrigée de cette édition VII. La Nouvelle Edition de Genève 1979 (NEG). La Bible Scofield 1979 : Bible Segond Révisée 1979 Détails : Une révision destinée à moderniser le langage et à améliorer la clarté. Aussi connue sous le nom de Nouvelle Édition de Genève (NEG). Cette version a été largement utilisée dans les milieux évangéliques. En fait, la Nouvelle Édition de Genève (NEG) a été publiée pour la première fois en 1975 avec les commentaires de C.I. Scofield. La version de 1979 est une version révisée et corrigée de cette édition La Nouvelle Édition de Genève 1979 : La Bible à la Colombe Détails : Connue aussi sous le nom de "Bible du Centenaire", elle a été publiée en commémoration des cent ans de la première publication de la traduction de Louis Segond. Elle vise à moderniser et clarifier le texte pour un public contemporain. La Bible à la Colombe 1996 : Nouvelle Édition de Genève (NEG 1979) Détails : Parfois aussi référée comme la "Nouvelle Édition de Genève (NEG)" ou la révision de 1979, publiée en 1996. Cette version est une révision des textes précédents pour une plus grande fidélité aux manuscrits originaux, visant également à moderniser le langage. La Nouvelle Edition de Genève (1996) X. La Nouvelle Bible Segond 2002 (NBS). 2002 : Nouvelle Bible Segond (NBS) Détails : Une révision majeure qui suit les évolutions de la langue française et les avancées dans les études bibliques. Elle met l'accent sur la lisibilité et la fidélité aux textes originaux. La Nouvelle Bible Segond (NBS) 2007 : Bible Segond 21 (S21) Détails : Connue pour son slogan "L'original, avec les mots d'aujourd'hui". Elle vise à rendre le texte plus accessible et compréhensible pour le lecteur moderne tout en restant fidèle aux sources originales. La Bible Segond 21 (S21) Nous avons adopté cette traduction pour les études publiées sur ce site schilo.org. Nous exprimons notre gratitude à la Société Biblique de Genève pour leur généreux consentement à l'utilisation de ce texte, qui reste protégé par les droits d'auteur. Conclusion. Nous avons retracé l'évolution de la traduction Louis Segond et ses révisions. À ce jour, aucun nouveau projet de traduction ou de révision de la Bible n’est en cours. La dernière traduction, publiée en 2013, est la Nouvelle Traduction Officielle Liturgique (NTOL), une version catholique. Ce texte sera analysé dans un chapitre ultérieur de cette étude. Il est pertinent de comparer la version initiale de la traduction de Louis Segond avec la plus récente pour identifier les évolutions linguistiques. Il est crucial d'adopter un langage contemporain, en constante évolution, afin de garantir une compréhension optimale par le grand public. Louis Segond est resté largement inconnu du grand public, mais son travail a une valeur considérable, bien que peu de gens en mesurent aujourd’hui l’importance. Grâce à sa dévotion, à son engagement spirituel et à son travail acharné, nous pouvons lire le texte de la Bible avec une clarté et un confort, exceptionnels.