דניאל 7 – ארבע החיות וממלכת בן האדם

דניאל ז׳ מציג את אחד החזיונות החשובים ביותר בספר. ארבע חיות מייצגות ארבע ממלכות הבאות זו אחר זו. לחיה האחרונה עשר קרניים, וביניהן מופיעה קרן קטנה המתנגדת לאלוהים ורודפת את הקדושים. אולם כוחה מוגבל. בית הדין השמימי מתערב, הכוח העוין נשפט, ו״אחד הדומה לבן־אדם״ מקבל ממלכה נצחית — הצג את ההגדרה של INF038. כך מראה החזון שהאימפריות האנושיות חולפות, ואילו מלכות אלוהים עומדת לעולם.

דניאל רואה ארבע רוחות מסעירות את הים הגדול:

״וארבע חיות גדולות עלו מן הים, שונות זו מזו״ (דָּנִיֵּאל 7.3).

הטקסט עצמו מסביר את הסמל:

"אלה החיות הגדולות, שהן ארבע, ארבעה מלכים יקומו מן הארץ" (דָּנִיֵּאל 7.17).

לאחר מכן החיה הרביעית נקראת במפורש ״ממלכה רביעית״ (דָּנִיֵּאל 7.23). המלכים מייצגים כאן אפוא את הממלכות שאליהן הם שייכים.

לפי הפרשנות שאומצה במחקר זה, ארבע הממלכות הן:

בבל → מדי־פרס → יוון → רומא — הצג את ההגדרה של INF004.

רצף זה תואם את הרצף שבדניאל ב׳.

ההבדל נמצא בעיקר בסמלים. דניאל ב׳ הציג את האימפריות בדמות מרשימה של צלם העשוי ממתכות יקרות. דניאל ז׳ מציג אותן כחיות פרא.

להיסטוריה האנושית יש אפוא שני פנים: אימפריות עשויות להרשים בכוחן ובהדרן, אך הן עלולות גם להפוך לטורפות כאשר הן מפעילות את שלטונן באמצעות אלימות.

החיה הראשונה היא:

״דומה לאריה, ולה כנפי נשר״ (דָּנִיֵּאל 7.4).

היא מתאימה לבבל, הממלכה הראשונה ברצף.

האריה מסמל כוח, וכנפי הנשר מסמלות מהירות. שני הדימויים האלה מתאימים להתפשטותה של האימפריה הבבלית.

לאחר מכן רואה דניאל את הכנפיים נתלשות. החיה מוקמת על רגליה כאדם ומקבלת הלב האנושי — הצג את ההגדרה של INF155.

שינוי זה מזכיר את גורלו של נבוכדנאצר בדניאל ד׳. המלך הושפל עד שחי כחיה, לפני ששבה אליו דעתו והוא הכיר בריבונותו של האל העליון.

הטקסט אינו אומר במפורש ש־דָּנִיֵּאל 7.4 מתאר את האירוע הזה, אך ההקבלה הספרותית בולטת.

החיה השנייה דומה לדוב:

״היא הוקמה על צד אחד; ושלוש צלעות היו בפיה בין שיניה״ (דָּנִיֵּאל 7.5).

כוח זה מתאים לאימפריה המדית־פרסית.

דניאל ח׳ מאשר את הקשר בין שני העמים. האיל בעל שתי הקרניים מזוהה שם במפורש כמייצג:

״מלכי מדי ופרס״ (דָּנִיֵּאל 8.20).

אחת מקרני האיל נעשית גבוהה מן האחרת. באותו אופן, הדוב בדניאל ז׳ מורם על צד אחד. חוסר סימטריה זה עשוי לרמוז על העליונות ההולכת וגוברת של המרכיב הפרסי.

שלוש הצלעות זוהו לעיתים עם שלושה כיבושים גדולים, ובהם לידיה, בבל ומצרים. אולם דניאל אינו מספק כל פירוש לשלוש הצלעות האלה; לכן זיהוי זה חייב להישאר בגדר השערה.

החיה השלישית דומה לנמר:

״ועל גבה ארבע כנפיים ככנפי עוף; ולחיה היו ארבעה ראשים״ (דָּנִיֵּאל 7.6).

גם הפעם דניאל ח׳ מקל על הזיהוי:

"והצפיר השעיר מלך יוון" (דָּנִיֵּאל 8.21).

מדובר בעולם היווני.

ארבע הכנפיים מחזקות את רעיון המהירות. הן מתאימות במיוחד לכיבושיו של אלכסנדר הגדול, שהפיל בתוך שנים מעטות את הכוח הפרסי.

ארבעת הראשים מרמזים לאחר מכן על התפצלות העולם היווני לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה״ס.

דניאל ח׳ ודניאל י״א חוזרים על חלוקה זו. ממלכתו של אלכסנדר לא הועברה בשלמותה לצאצאיו, אלא חולקה בין כמה מעצמות שקמו מתוך מצביאיו.

החיה הרביעית מרשימה במיוחד את דניאל:

״היא הייתה נוראה, מאיימת וחזקה מאוד; והיו לה שיני ברזל גדולות״ (דָּנִיֵּאל 7.7).

בניגוד לשלוש הקודמות, דניאל אינו יכול אפילו להשוות אותה לחיה מוכרת.

שיני הברזל שלה מזכירות מיד את דניאל ב׳:

«ותהיה מלכות רביעית חזקה כברזל» (דָּנִיֵּאל 2.40).

לפי הפרשנות שאומצה כאן, הכוח הרביעי הזה מתאים ל־רומא — הצג את ההגדרה של INF004.

רומא — הצג את ההגדרה של INF004 ירשה בהדרגה את העולם ההלניסטי וסיפחה את המעצמות העיקריות שצמחו מתוך האימפריה של אלכסנדר.

אך הנבואה אינה נעצרת ב־רומא — הצג את ההגדרה של INF004 העתיקה.

לחיה הרביעית עשר קרניים.

המלאך מסביר:

«ועשר הקרניים הן עשרה מלכים אשר יקומו מן הממלכה הזאת» (דָּנִיֵּאל 7.24).

עשרת המלכים שייכים אפוא עדיין לממלכה הרביעית.

לאחר מכן רואה דניאל קרן אחרת מופיעה:

״קרן קטנה אחרת צמחה מביניהן״ (דָּנִיֵּאל 7.8).

שלוש קרניים נעקרות מפניה.

לקרן הקטנה הזאת עיניים כעיני אדם ופה המדבר בגאווה. לאחר מכן היא נעשית גדולה וחשובה יותר מן האחרות.

פעילותה היא גם פוליטית וגם דתית.

היא שולטת במלכים, אך גם יוצאת ישירות נגד אלוהים.

דניאל מקבל את ההסבר הזה:

״הוא ידבר דברים נגד העליון, ידכא את קדושי העליון ויחשוב לשנות זמנים וחוק״ (דָּנִיֵּאל 7.25).

הקרן הקטנה אינה מייצגת אפוא רק ממלכה רגילה.

היא מבקשת להפעיל סמכות המתחרה ישירות בסמכותו של אלוהים.

היא גם רודפת את הקדושים.

דניאל אף רואה אותה:

״עושה מלחמה עם הקדושים וגוברת עליהם״ (דָּנִיֵּאל 7.21).

אולם ניצחונה זמני בלבד.

לשלטונו של כוח זה יש משך זמן קבוע:

״עידן, עידנים וחצי עידן״ (דָּנִיֵּאל 7.25).

נוסחה זו מקבילה לשלושה עידנים וחצי.

ספר ההתגלות מאפשר להבין את משך הזמן הזה באופן מדויק יותר.

התגלות י״ב מדברת בזה אחר זה על 1,260 ימים ועל ״עידן, עידנים וחצי עידן״ (חזוֹן יוֹחָנָן 12.6, 14).

התגלות י״ג מעניקה לחיה סמכות במשך ארבעים ושניים חודשים (חזוֹן יוֹחָנָן 13.5).

אנו מקבלים אפוא:

3½ עידנים = 42 חודשים = 1,260 ימים.

החישוב מבוסס על חודשים נבואיים בני שלושים יום:

42 × 30 = 1,260 ימים.

הכוח העוין נראה עצום, אך אלוהים כבר קבע את גבול שלטונו.

הידעתם?

סיפור המבול מספק תקדים מעניין לחישוב זה.

בין היום השבעה־עשר בחודש השני לבין היום השבעה־עשר בחודש השביעי חולפים חמישה חודשים (בְּרֵאשִׁית 7.11 ; 8.4).

ואילו בְּרֵאשִׁית 7.24 מציין תקופה של 150 יום.

הדבר מתאים לחמישה חודשים בני שלושים יום.

חישוב זה אינו אומר שלוח השנה היהודי הרגיל כלל תמיד שנים של 360 יום. הוא רק מראה שהמקרא יכול להשתמש בחישוב סכמטי של חודשים בני שלושים יום, בדומה לזה המשמש בתקופות הנבואיות של דניאל ושל ההתגלות.

דניאל לעולם אינו משתמש במילה ״האנטי־משיח — הצג את ההגדרה של INF265״.

אולם הברית החדשה חוזרת על כמה ממאפייני הקרן הקטנה כדי לתאר את הכוח העוין האחרון.

שאול מכריז על ״איש הרשע״ אשר:

״מתרומם מעל כל הנקרא אלוהים״ (2 סלוניס 2.4).

לבסוף הוא יושמד בהתערבותו של האדון ישוע (2 סלוניס 2.8).

התגלות י״ג מתארת גם חיה בעלת עשר קרניים, המשמיעה דברי נאצה, נלחמת בקדושים ומפעילה את סמכותה במשך ארבעים ושניים חודשים.

ההקבלות לדניאל ז׳ בולטות במיוחד.

לפי הפרשנות האסכטולוגית שאומצה כאן, הקרן הקטנה מוצאת אפוא את התגשמותה הסופית בדמות שהתאולוגיה הנוצרית מכנה האנטי־משיח — הצג את ההגדרה של INF265.

אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, מלך סלאוקי מן המאה השנייה לפנה״ס, רדף את היהודים והתערב באכזריות בדתם.

הוא תופס מקום חשוב בדניאל ח׳ ובדניאל י״א.

לכן הוא מהווה תקדים היסטורי חשוב להבנת דמותו של השליט הרודף.

אולם הקרן הקטנה של דניאל ח׳ מופיעה בהקשר של הממלכה היוונית, בעוד שזו של דניאל ז׳ מופיעה על החיה הרביעית.

לפי הפרשנות המוצגת כאן, אנטיוכוס מהווה אפוא הטרמה חשובה במיוחד של הכוח האחרון, אך לא את התגשמותה המלאה של הקרן הקטנה בדניאל ז׳.

ברגע שבו נדמה שהכוח העוין מנצח, התמונה משתנה לחלוטין.

דניאל רואה כיסאות מוצבים:

״ועתיק יומין ישב״ (דָּנִיֵּאל 7.9).

אלפים עומדים לפניו.

ואחר כך:

״בית הדין ישב והספרים נפתחו״ (דָּנִיֵּאל 7.10).

מרכז הכוח האמיתי מתגלה לבסוף.

בעוד הממלכות נלחמות זו בזו על הארץ, בית הדין השמימי נותר ריבוני.

הקרן הקטנה יכולה לרדוף את הקדושים, אך אינה יכולה להימלט מן המשפט.

לאחר מכן רואה דניאל:

״עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן־אדם״ (דָּנִיֵּאל 7.13).

דמות זו עומדת בניגוד חריף לארבע החיות.

האימפריות האנושיות נעשו חייתיות.

הממלכה הסופית נמסרת לדמות אנושית באמת.

בן־האדם ניגש אל עתיק יומין ומקבל:

"שלטון, כבוד ומלכות" (דָּנִיֵּאל 7.14).

כל העמים עובדים אותו.

ובניגוד לאימפריות הקודמות:

״שלטונו שלטון עולם שלא יעבור״.

ישוע מתייחס ישירות לנבואה זו.

הוא מכריז:

״בן־האדם בא על ענני השמים בגבורה ובכבוד רב״ (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.30).

במהלך משפטו הוא גם מצהיר:

״תראו את בן־האדם יושב לימין גבורת אלוהים ובא עם ענני השמים״ (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.64).

לפי הפרשנות הנוצרית, בן־האדם של דניאל ז׳ מוצא אפוא את התגשמותו המשיחית בישוע.

דווקא זה שבני האדם דחו הוא זה שאלוהים נותן לו את המלכות נצחית — הצג את ההגדרה של INF038.

דניאל קובע תחילה שבן־האדם מקבל את המלכות.

אך לאחר מכן הוא מצהיר:

״קדושי העליון יקבלו את המלכות״ (דָּנִיֵּאל 7.18).

אין כאן כל סתירה.

המשיח מקבל את המלכות כמלך, ועמו שותף בשלטונו.

כך יוצר הפרק מהפך מרשים.

הקדושים נרדפו.

הקרן הקטנה נראתה כמנצחת.

אך לאחר המשפט, הנרדפים נעשים יורשי המלכות.

אפשר להציב את שני החזיונות הגדולים זה לצד זה:

דניאל ב׳:

בבל → מדי־פרס → יוון → רומא — הצג את ההגדרה של INF004 → שלב מפוצל → מלכות אלוהים.

דניאל ז׳:

אריה → דוב → נמר → החיה הרביעית → עשר קרניים והקרן הקטנה → בן־האדם ומלכות נצחית — הצג את ההגדרה של INF038.

דניאל ז׳ מעמיק אפוא את מה שכבר הוכרז בדניאל ב׳.

הוא מוסיף בעיקר מידע על השלב האחרון של הממלכה הרביעית ועל הכוח שיתנגד לעליון.

לפי הפרשנות המוצגת במחקר זה, ובהתאם לגישתו הנבואית של אדוארד דני, רומא — הצג את ההגדרה של INF004 מהווה את ראשיתה ההיסטורית של הממלכה הרביעית, אך אינה ממצה את מלוא משמעותה הנבואית.

לכוח הרביעי יש שלב אחרון המיוצג על ידי עשר הקרניים.

בתוך מבנה זה מופיעה הקרן הקטנה.

פרשנות זו אינה אומרת שכיום אפשר לזהות בוודאות את עשרת המלכים או את ה־האנטי־משיח — הצג את ההגדרה של INF265.

דניאל אינו מציין שום שם.

לכן הזהירות נותרת חיונית.

הנבואה מספקת אמות מידה המאפשרות לזהות את המבנה כאשר יתגשם; היא אינה מתירה להכריז באופן שרירותי על כל קואליציה פוליטית חדשה כהתגשמותה.

ארבע החיות מייצגות ארבע ממלכות הבאות זו אחר זו: בבל, מדי־פרס, יוון, ולפי הפרשנות שאומצה, רומא — הצג את ההגדרה של INF004.

לכוח הרביעי יש שלב אחרון המיוצג על ידי עשרה מלכים.

הקרן הקטנה מופיעה ביניהם, מתנגדת לאלוהים ורודפת את הקדושים.

שלטונה מוגבל לשלושה עידנים וחצי, המקבילים ל־42 חודשים או ל־1,260 ימים.

הברית החדשה חוזרת על כמה ממאפייניה בתיאורי הכוח העוין האחרון.

עתיק יומין שם קץ לשלטון זה.

בן־האדם מקבל ממלכה נצחית — הצג את ההגדרה של INF038.

בסופו של דבר הקדושים שותפים בשלטונו.

דניאל ז׳ אינו מציג אפוא את ניצחונו של ה־האנטי־משיח — הצג את ההגדרה של INF265, אלא את הוודאות בתבוסתו ובהקמתה הסופית של מלכות אלוהים.