דניאל ז׳ מציג חזון נבואי ובו ארבע חיות המייצגות ממלכות ארציות הבאות זו אחר זו: בבל, מדי־פרס, יוון ורומא. לכל חיה מאפיינים ייחודיים המדגישים את תכונותיה הבולטות. החזון מנבא את עלייתן ונפילתן של אימפריות אלה, אך לבסוף מראה שמלכותו הנצחית של בן־האדם תגבר על כל הממלכות. גם מול אויבים רבי־עוצמה, המשפט האלוהי מבטיח את ניצחונו הסופי של הטוב על הרע.
דניאל חולם חלום מרשים.
הוא רואה ים סוער.
ואז יוצאות ממנו בזו אחר זו ארבע חיות יוצאות דופן:
אריה בעל כנפי נשר;
דוב;
נמר בעל ארבע כנפיים וארבעה ראשים;
ולבסוף חיה רביעית מבעיתה, שאי אפשר להשוותה לשום בעל חיים מוכר.
חיות אלה מייצגות ממלכות שיבואו זו אחר זו.
אך לאחר מכן דניאל רואה דבר חשוב הרבה יותר.
מבטו עוזב את הארץ ופונה אל השמים.
עתיק יומין יושב למשפט.
ואז מגיע ״אחד הדומה לבן־אדם״.
כל הממלכות האנושיות ייעלמו יום אחד.
אך המלכות הניתנת לבן־האדם תהיה .
דניאל כנראה בן כ־66 שנים
דניאל ז׳ אינו מתרחש לאחר גוב האריות.
ספר דניאל אינו מסודר כולו בסדר כרונולוגי.
החזון מתרחש בשנתו הראשונה של בלשאצר, כנראה בסביבות 553–552 לפנה״ס.
אנו חוזרים אפוא לתקופה שלפני נפילת בבל המתוארת בפרק ה׳.
אם דניאל היה כבן 14 בעת גלותו בשנת 605 לפנה״ס, הרי שבזמן חזון זה היה כבן 66 שנים.
זוהי הערכה, שכן המקרא אינו מציין את גילו המדויק.
הכול מתחיל בלילה.
דניאל רואה את הים הגדול נסער בארבע רוחות.
לפתע יוצאות מן המים ארבע חיות ענקיות.
כולן שונות זו מזו.
אין אלה סתם מפלצות שנועדו להפוך את החלום למרשים.
הטקסט עצמו מסביר את משמעותן:
הן מייצגות מלכים וממלכות.
לפי הפרשנות שאומצה במחקר זה, הן מקבילות ל:
בבל → מדי־פרס → יוון → .
רצף זה דומה מאוד לזה של הצלם בדניאל ב׳.
אך הפעם אלוהים מציג את האימפריות בדרך שונה מאוד.
החיה הראשונה דומה לאריה.
אך לאריה הזה יש כנפי נשר.
האריה מסמל עוצמה.
הכנפיים עשויות לסמל מהירות.
החיה הראשונה הזאת מייצגת את בבל.
ואז מתרחש דבר מוזר.
כנפיה נתלשות.
החיה מועמדת על רגליה כאדם ומקבלת .
הדבר מזכיר את מה שאירע לנבוכדנאצר בדניאל ד׳.
המלך הושפל עד כדי כך שחי כחיה, לפני ששבה אליו דעתו.
דניאל ז׳ אינו אומר במפורש שמדובר באירוע זה.
אך ההקבלה מעניינת.
החיה השנייה דומה לדוב.
היא מורמת על צד אחד ומחזיקה שלוש צלעות בפיה.
לפי הפרשנות הננקטת כאן, הדוב מייצג את האימפריה המָדִית־פרסית.
דניאל ח׳ יאשר את הקשר בין מדי לפרס באמצעות דימוי אחר: איל בעל שתי קרניים.
אחת הקרניים נעשית גדולה מן האחרת.
באופן דומה, הדוב בדניאל ז׳ מורם יותר בצד אחד.
הדבר עשוי לרמוז על מעמדה ההולך וגובר של פרס באימפריה.
אך מה מייצגות שלוש הצלעות?
הוצעו כמה הסברים.
אולם המקרא אינו מסביר במדויק את משמעותן.
לכן מוטב שלא להפוך השערה לוודאות.
החיה השלישית דומה לנמר.
אך יש לה:
ארבע כנפיים וארבעה ראשים.
היא מייצגת את העולם היווני.
ארבע הכנפיים יוצרות רושם של מהירות יוצאת דופן.
הדבר מתאים במיוחד לכיבושיו של אלכסנדר הגדול.
בתוך שנים מעטות בלבד אלכסנדר ממוטט את המעצמה הפרסית ומקים אימפריה עצומה.
אך הוא מת בשנת 323 לפנה״ס.
האימפריה שלו אינה נשארת מאוחדת.
לבסוף היא מתחלקת בין כמה מעצמות שקמו מתוך מצביאיו.
ארבעת ראשי החיה מתאימים היטב לפיצול זה של העולם היווני.
ואז דניאל רואה את החיה הרביעית.
הפעם הוא אפילו אינו מצליח להשוותה לבעל חיים מוכר.
היא:
נוראה;
חזקה;
בעלת שיני ברזל גדולות.
הברזל מזכיר מיד את דניאל ב׳.
בצלם, הממלכה הרביעית יוצגה באמצעות שוקיים של ברזל.
לפי הפרשנות שאומצה במחקר זה, המעצמה הרביעית הזאת מייצגת את .
אך החזון אינו נעצר ב־ העתיקה.
דניאל מבחין בדבר־מה על ראש החיה:
עשר קרניים.
ההסבר שניתן לדניאל ברור:
עשר הקרניים מייצגות עשרה מלכים.
הם עדיין שייכים לממלכה הרביעית.
ואז מופיעה ביניהם קרן חדשה.
בתחילה היא קטנה.
אך היא גדלה.
שלוש קרניים אחרות נעקרות מפניה.
לקרן הקטנה הזאת יש עיניים הדומות לעיני אדם ופה המדבר דברי גאווה.
דניאל מבין עד מהרה שהכוח הזה מסוכן במיוחד.
הוא אינו מבקש רק לשלוט מבחינה פוליטית.
הוא מתנגד ישירות לאלוהים.
הקרן הקטנה:
מדברת דברים נגד העליון;
רודפת את הקדושים;
מבקשת לשנות זמנים וחוק.
למשך זמן־מה נדמה שהיא אפילו מנצחת.
דניאל רואה אותה נלחמת בקדושים וגוברת עליהם.
אך יש גבול שהכוח הזה אינו יכול לעבור.
אלוהים קבע את משך שלטונו.
דניאל מדבר על תקופה הנקראת:
״עידן, עידנים וחצי עידן״.
הדבר מייצג שלושה זמנים וחצי.
ספר ההתגלות מציג משך זמן זה בכמה צורות:
3½ זמנים;
42 חודשים;
1 260 ימים.
בחודשים נבואיים של שלושים יום:
42 × 30 = 1,260 ימים.
הכוח העוין נראה אפוא חזק ביותר.
אך הוא לעולם אינו ריבוני.
עוד לפני הופעתו, אלוהים כבר יודע את גבול שלטונו.
מדוע 1 260 ימים?
ספר בראשית מספק דוגמה מעניינת לחודשים המחושבים כשלושים יום.
בסיפור המבול, תקופה של חמישה חודשים מקבילה ל־150 ימים.
כך מתקבל:
150 ÷ 5 = 30 ימים בחודש.
דרך חישוב זו מופיעה גם בתקופות הנבואיות של דניאל ושל ההתגלות:
42 חודשים × 30 ימים = 1 260 ימים.
אין פירוש הדבר שכל שנות הלוח המקראי כללו תמיד 360 ימים.
מדובר כאן בדרך סכמטית לחישוב תקופות מסוימות.
דניאל לעולם אינו משתמש במילה ״״.
חשוב להבהיר זאת.
אך הברית החדשה מתארת כוח סופי בעל כמה מאפיינים הדומים מאוד לאלה של הקרן הקטנה.
שאול מדבר על אדם המתנשא נגד אלוהים.
ספר ההתגלות מתאר חיה:
בעלת עשר קרניים;
המדברת דברי נאצה;
הנלחמת בקדושים;
ושסמכותה נמשכת ארבעים ושניים חודשים.
הדמיון לדניאל ז׳ משמעותי.
לפי הפרשנות הנבואית שאומצה במחקר זה, הקרן הקטנה מוצאת אפוא את התגשמותה הסופית במי שהתאולוגיה הנוצרית מכנה בדרך כלל ה־.
יש להזכיר דמות נוספת: אנטיוכוס הרביעי אפיפנס.
מלך יווני זה מן המאה השנייה לפנה״ס רדף קשות את היהודים ופעל נגד דתם.
הוא ימלא תפקיד חשוב בדניאל ח׳ ובדניאל י״א.
האם ייתכן שהוא פשוט הקרן הקטנה של דניאל ז׳?
לפי הפרשנות שאומצה כאן, לא.
הקרן הקטנה של דניאל ח׳ מופיעה בהקשר של הממלכה היוונית.
אך זו של דניאל ז׳ מופיעה על החיה הרביעית.
אנטיוכוס מהווה אפוא מעין הטרמה של השליט הרודף הסופי.
הוא מאפשר להבין היבטים מסוימים של דמות זו מבלי להוות את התגשמותה המלאה.
עד כאן החזון נראה מדאיג.
האימפריות באות זו אחר זו.
כוח נורא מופיע.
הקדושים נרדפים.
והכוח הזה נראה כמנצח.
ואז, לפתע, דניאל מפסיק להביט בחיות.
הוא מביט אל השמים.
כיסאות מוצבים.
עתיק יומין יושב.
אלפי יצורים עומדים לפניו.
הספרים נפתחים.
המשפט מתחיל.
החזון מגלה אז דבר מהותי:
מרכז הכוח האמיתי אינו נמצא על הארץ.
האימפריות יכולות להילחם.
המלכים יכולים לכבוש.
הקרן הקטנה יכולה לרדוף.
אך איש מהם אינו יכול למנוע מבית הדין השמימי לחרוץ את משפטו.
לאחר מכן דניאל רואה מגיע:
״מישהו הדומה לבן־אדם״.
הניגוד לחיות יוצא דופן.
האימפריות האנושיות יוצגו באמצעות חיות פרא.
אך המלכות הסופית ניתנת לדמות אנושית.
בן־האדם מתקדם אל עתיק יומין.
הוא מקבל:
השלטון;
הכבוד;
המלכות.
וכל העמים עובדים אותו.
אך מעל הכול, למלכותו יש הבדל יסודי מכל אלה שקדמו לה:
היא לעולם לא תיעלם.
מאות שנים לאחר מכן, ישוע משתמש ישירות בדימויים של דניאל ז׳.
הוא מדבר על:
״בן־האדם הבא עם ענני השמים״.
ובמהלך משפטו, ישוע מכריז שמאשימיו יראו את בן־האדם לימין הגבורה ובא עם העננים.
לפי הפרשנות הנוצרית, הזיהוי הוא אפוא יסודי:
בן־האדם של דניאל ז׳ מוצא את התגשמותו המשיחית בישוע.
מי שבני האדם דחו הוא זה שאלוהים נותן לו לבסוף את המלכות ה־.
דניאל אומר שבן־האדם מקבל את המלכות.
אך מעט בהמשך הוא גם מכריז כי:
״קדושי העליון יקבלו את המלכות״.
האם יש כאן סתירה?
לא.
המשיח מקבל את המלכות כמלך.
עמו שותף במלכותו.
אז מתרחש מהפך מוחלט.
קודם לכן הקדושים נרדפו.
הקרן הקטנה נראתה כמנצחת.
אך לאחר המשפט, הנרדפים נעשים יורשי המלכות.
שני החזונות הגדולים מספרים אפוא את אותו סיפור בשתי צורות שונות.
דניאל ב׳:
בבל → מדי־פרס → יוון → → שלב מפוצל → מלכות אלוהים.
דניאל ז׳:
אריה → דוב → נמר → חיה רביעית → עשר קרניים וקרן קטנה → בן־האדם → מלכות .
דניאל ז׳ אינו מחליף אפוא את דניאל ב׳.
הוא משלים אותו.
הצלם הראה בעיקר את רצף האימפריות.
ארבע החיות מגלות יותר על אופיין ומספקות מידע חדש על השלב הסופי של הממלכה הרביעית.
כאן יש להישאר זהירים.
לפי הפרשנות הנבואית שאומצה במחקר זה, מהווה את תחילתה ההיסטורית של הממלכה הרביעית, אך הנבואה מרחיקה מעבר ל־ העתיקה.
שלב סופי מיוצג באמצעות עשר הקרניים.
בתוך מבנה זה מופיעה הקרן הקטנה.
אך דניאל אינו נותן שום שם המאפשר לזהות כיום בוודאות את עשרת המלכים האלה.
לכן יהיה זה בלתי זהיר לנסות להפוך כל ברית חדשה או קואליציה פוליטית להתגשמות ודאית של דניאל ז׳.
הנבואה מספקת סימנים שיאפשרו לזהות את האירועים כאשר יתגשמו.
היא אינה מתירה לנו להמציא את מה שאינה אומרת.
דניאל ז׳ עשוי להיראות רחוק מאוד מחיי היומיום שלך.
חיות.
אימפריות.
מלכים.
נבואות.
L'.
ובכל זאת, שאלת הפרק אקטואלית מאוד:
לאן אתה מביט כאשר העולם נעשה מדאיג?
דניאל מתחיל בהביטו אל הים.
הוא רואה אלימות.
את החיות.
את הממלכות הנלחמות זו בזו.
את הרדיפה.
אך אילו היה נעצר שם, החזון היה חסר תקווה.
ואז אלוהים מראה לו דבר אחר.
דניאל מביט אל השמים.
והוא מגלה שהאירועים הארציים אינם מספרים את כל הסיפור.
יש סמכות מעל האימפריות.
המשפט יתקיים.
לרע יש גבול.
והמלכות הסופית לא תהיה שייכת לחיות.
היא תהיה שייכת לבן־האדם.
1. דניאל כנראה בן כ־66 שנים כאשר הוא מקבל את החזון הזה.הסיפור מחזיר אותנו לתקופה שלפני נפילת בבל.
2. ארבע החיות מייצגות ארבע ממלכות.לפי הפרשנות שאומצה: בבל, מדי־פרס, יוון ו־.
3. דניאל ז׳ משלים את דניאל ב׳.ארבע החיות מקבילות לרצף שכבר יוצג באמצעות הצלם.
4. לחיה הרביעית יש עשר קרניים.הן מייצגות עשרה מלכים השייכים לשלב הסופי של הממלכה הרביעית.
5. קרן קטנה מופיעה.היא מתנגדת לאלוהים ורודפת את הקדושים.
6. כוחה מוגבל.3½ הזמנים מקבילים ל־42 חודשים או ל־1 260 ימים.
7. לפי הפרשנות שאומצה, הקרן הקטנה מוצאת את התגשמותה הסופית ב־.אנטיוכוס הרביעי מהווה הטרמה חשובה, אך לא את התגשמותה המלאה.
8. לבית הדין השמימי הסמכות הסופית.הכוח העוין אינו יכול להימלט ממשפטו של אלוהים.
9. ישוע משתמש בדמותו של בן־האדם.לפי הפרשנות הנוצרית, דניאל ז׳ מכריז כך על מלכותו המשיחית של ישוע.
10. מלכותו של בן־האדם היא .האימפריות חולפות; מלכותו נשארת.
גרסה זו לבני נוער מציגה את הקווים המרכזיים של דניאל ז׳.
הגרסה הפדגוגית מאפשרת להעמיק בזיהוי ארבע החיות, הקרן הקטנה, שלושת הזמנים וחצי, בית הדין השמימי ובן־האדם.
הגרסה האקדמית בוחנת בפירוט את ארבע הממלכות, עשר הקרניים, אנטיוכוס הרביעי, דמות ה־, 1 260 הימים, ארבעים ושניים החודשים, הקשרים לדניאל ב׳ ולהתגלות וכן את נקודת המבט הנבואית של אדוארד דני.
דניאל ז׳ מתחיל בתוהו ובסערה.
הים סוער.
חיות יוצאות ממנו.
האימפריות באות זו אחר זו.
כוח עוין מגיע עד כדי התנגדות ישירה לאלוהים ורדיפת השייכים לו.
למשך זמן־מה נדמה שהוא מנצח.
אך זה אינו סוף החזון.
דניאל מרים את עיניו.
עתיק יומין יושב.
הספרים נפתחים.
המשפט מתחיל.
ואז בא בן־האדם.
בבל נעלמה.
מדי־פרס נעלמה.
יוון נעלמה.
כל המעצמות האנושיות חולפות בסופו של דבר.
אך בן־האדם מקבל מלכות שלעולם לא תישמד.
לכן דניאל ז׳ אינו, בסופו של דבר, פרק שנועד להפחיד.
זהו פרק של תקווה.
הוא אינו מספר על ניצחונו הסופי של ה־.
הוא מכריז בדיוק את ההפך:
לרע יש גבול;
המשפט יבוא;
ומלכותו של בן־האדם לעולם לא תחלוף.