כבר מן המאות הראשונות תורגמו כתבי הקודש לשפות רבות כדי להגיע לקהילות שלא קראו עברית או יוונית. נושא זה מקבץ את המאמרים המוקדשים לגרסאות הקדומות הגדולות: תרגום השבעים היווני, הוולגטה הלטינית, הפשיטתא הסורית, הגרסאות הקופטיות ותרגומים אחרים שעיצבו את הבנת כתבי הקודש במשך מאות שנים.
תרגומים אלה אינם תרגילים לשוניים בלבד: הם משקפים בחירות תאולוגיות, הקשרים תרבותיים וויכוחים תורתיים של תקופתם. חלקם השפיעו השפעה מכרעת על עיצוב הקאנון ועל פירוש קטעי מפתח. הם גם מקור יקר למומחים המבקשים לשחזר כתבי יד שאבדו.
לקרוא על התרגומים הקדומים פירושו להבין כיצד עברו כתבי הקודש בין תרבויות ודורות, ולתפוס את הסוגיות המלוות עד היום כל מפעל תרגום.
המאמר עוסק בתרגום השבעים, גרסה יוונית של המקרא העברי מן המאה ה-3 לפני הספירה, שנועדה ליהודים דוברי יוונית. תרגום השבעים, שנעשה באלכסנדריה, השפיע רבות על הנוצרים הראשונים. הוא כולל ספרי מקרא שונים, והיא נעשתה ביוזמת המלך תלמי השני.