• הזנת ה־4000

    המאמר מספר על ריבוי הלחם, שבו ישוע מאכיל בנס ארבעת אלפים איש. הסיפורים של מתי ושל מרקוס מתארים את חמלת ישוע על ההמון הרעב, את ריבוי שבעת הלחמים ומעט דגים, ואת איסוף שבעת הסלים של השאריות. ההבדלים כוללים את היעדים שאחרי האירוע: מגדן אצל מתי ודלמנותה אצל מרקוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃
    קרא עוד