מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 4 לימודים
הגדולים 1 לימוד
הערות היסטוריות 3 לימודים
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
APO001
נוכחות החי בתוך הקהילות
זהו הפרק הראשון בלימוד על ספר ההתגלות. המאמר מציג את תיארוך הספר (בסביבות שנת 95 לספירה, בימי דומיטיאנוס), את זהותו של יוחנן ככותב ואת גלותו בפטמוס. הניתוח הפרשני של ההתגלות 1 חושף משיח מפואר, ריבון ונוכח בתוך קהילותיו, הקורא למאמינים לנאמנות בעת רדיפה.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.1-20 (תנ״ך עברי מודרני) :חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃אשר העיד דבר האלהים ועדות ישוע המשיח ואת כל אשר ראה׃אשרי הקורא ואשרי השמעים את דברי הנבואה ושמרים את אשר כתוב בה כי קרובה העת׃יוחנן אל שבע הקהלות אשר באסיא חסד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לפני כסאו׃ומאת ישוע המשיח העד הנאמן ובכור מן המתים ועליון למלכי ארץ לו אשר אהב אתנו ובדמו גאלנו מחטאתינו׃ויעש אתנו למלכים וכהנים לאלהים אביו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו וספדו עליו כל משפחות הארץ כן יהיה אמן׃אני האלף ואני התו ראש וסוף נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות׃אני יוחנן אחיכם וגם חבר לכם בלחץ ובמלכות ובסבלנות למען ישוע המשיח הייתי באי אשר שמו פטמוס בעבור דבר האלהים ובעבור עדות ישוע המשיח׃ואהי ברוח ביום האדון ואשמע אחרי קול גדול כקול שופר׃ויאמר אני האלף ואני התו הראשון והאחרון ואת אשר אתה ראה כתב אל ספר ושלחהו אל הקהלות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדפיא וללודקיא׃ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃וראשו ושערו לבנים כצמר צחר כשלג ועיניו כלבת אש׃ומרגלתיו כעין נחשת קלל כצרופות בכור וקולו כקול מים רבים׃ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי׃ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מפתחות שאול ומות׃ועתה כתב את אשר ראית ואשר נעשה עתה ואשר עתיד להיות אחרי כן׃את סוד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ואת שבע מנרות הזהב שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהלות ושבע המנרות אשר ראית שבע קהלות הנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO002
להאזין, להבחין, לשוב אל האהבה הראשונה
לימוד פרשני של ההתגלות פרק 2, הבוחן את המסרים לקהילות אפסוס, סמירנה, פרגמון ותיאטירה. כל מכתב נשען על מבנה משותף: אבחון, קריאה לנאמנות והבטחה אסכטולוגית. המאמר מזמין להאזין לרוח, להבחין בסטיות בתוך הקהילות ולמצוא מחדש את האהבה הראשונה למשיח, מתוך זווית היסטורית ותיאולוגית כאחת.
חזוֹן יוֹחָנָן 2.8-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO005
הכיסא במרכז החזון
לימוד פרשני להתגלות ד׳, חזון כיסא השמים החותם את נקודת המפנה של הספר. לאחר המסרים לשבע הקהילות, יוחנן מורם אל השמים ורואה כיסא מוקף עשרים וארבעה זקנים וארבע חיות. כל פרט סמלי, אורות, צבעים, קולות, מבטא את הריבונות, הקדושה והסמכות האלוהית המעצבות ומנהלות את ההיסטוריה. חזון יסוד זה מאיר את כל האירועים הנבואיים העתידים לבוא.
חזוֹן יוֹחָנָן 1.12-18 (תנ״ך עברי מודרני) :ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃וראשו ושערו לבנים כצמר צחר כשלג ועיניו כלבת אש׃ומרגלתיו כעין נחשת קלל כצרופות בכור וקולו כקול מים רבים׃ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי׃ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מפתחות שאול ומות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
APO009
החותם הראשון, הפרש הראשון
APO009 מנתח את החותם הראשון של ההתגלות (התג׳ 6.1-2) ואת הופעתו של פרש על סוס לבן. שתי תיאוריות עומדות זו מול זו: האם פרש זה מייצג את המשיח ישוע המנצח, או נוכל, ואף את האנטי-משיח? המאמר מציג את שתי העמדות, מדגיש שהדיון הפרשני עדיין פתוח, ומכריז על הקבלה לדרשת ישוע בהר הזיתים.
חזוֹן יוֹחָנָן 19 (תנ״ך עברי מודרני) :אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכסא ויאמרו אמן הללויה׃וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו׃והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול׃ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הסוס ובצבאו׃ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית׃והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מפי הרכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הגדולים
-
LGH004
אוגוסטין קרמפון
המאמר סוקר את חייו של אוגוסטין קרמפון, הידוע בתרגומו של המקרא. הוא הוסמך לכמורה ב-1851, למד אצל ארתור לה היר והפך למומחה בלשונות המקרא. תרגומו, שיצא לאור לאחר מותו ב-1904, נותר מקור מרכזי בעולם הקתולי.
הערות היסטוריות
-
INF031
התורה
התורה, הטקסט הקדוש של היהדות, מורכבת מחמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי והיא חיונית לאמונה ולמוסר היהודיים. היא נקראת באופן קבוע בבית הכנסת ויצרה מסורת ספרותית רבנית עשירה.
-
INF041
המקור היהוויסטי
המקור היהוויסטי (J) הוא מקור היפותטי של התורה שזוהה על ידי השערת התעודות של המאה ה-19. הוא נקרא על שם השימוש בשם האלוהי יהוה (YHWH) ומאופיין בסגנון מאניש וסיפורי. הוא מקושר לטקסטים כמו הבריאה (בראשית 2) והנפילה (בראשית 3), ותיארוכו נותר שנוי במחלוקת. כיום תוקפו מוטל בספק בידי פרשנים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 3 (תנ״ך עברי מודרני) :והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF042
המקור האלוהיסטי
המקור האלוהיסטי (E) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי השערת התעודות. הוא מתבלט בשימוש במונח אלוהים לציון האל, בתיאולוגיה טרנסצנדנטית ובהסתמכות על חלומות וחזיונות כדרכי התגלות אלוהית. הוא מתוארך למאות ה-9 וה-8 לפנה״ס, ולפי ההנחה מקורו בממלכת ישראל הצפונית. תוקפו נותר שנוי במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.
בְּרֵאשִׁית 28.10-22 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN114
אבנה את קהילתי
Cet article analyse les implications théologiques du passage de Matthieu 16.17-19, où Jésus évoque "mon Église". Il explore le rôle de Pierre comme clé…